האם בבריטניה "מסתננים" מאריתריאה מגורשים לרואנדה?

בבריטניה אפשר לגרש מהגרים לא־חוקיים ל"מדינה שלישית"? גם שם זה לא פשוט • המשרוקית של גלובס 

מאי גולן, הליכוד (פגוש את העיתונות, קשת 12, 2.9.23) / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
מאי גולן, הליכוד (פגוש את העיתונות, קשת 12, 2.9.23) / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

ההפגנות האלימות בסוף השבוע שבהן היו מעורבים "מסתננים" מאריתריאה החזירו לסדר היום את שאלת ההתמודדות של המדינה עם התופעה. השרה מאי גולן, שנכנסה לתודעה הציבורית בין היתר על רקע מאבקה במבקשי המקלט מסודאן ואריתריאה שמתגוררים בדרום תל־אביב, האשימה במצב את בג"ץ, שהקשה על גירוש "המסתננים". כדי להמחיש שבעולם מתמודדים אחרת עם התופעה היא ציינה פרט מידע מעניין: "אתה יודע שהיום אנגליה מחזירה אריתריאים לרואנדה, מה שבית המשפט פה פסל?", שאלה את המראיין בן כספית. 

העימותים בדרום תל אביב: למה הם פרצו, ומה קורה באריתריאה? 
המהומות בדרום תל אביב: האם העסקים יקבלו פיצוי? 

נתחיל ממה שנכון. בריטניה אכן הגיעה להסכם עם רואנדה שלפיו היא תשלח אליה מהגרים לא־חוקיים מאריתריאה (וממדינות נוספות - האריתריאים דווקא לא מהווים קבוצה בולטת מבין המהגרים הלא חוקיים במדינה). מזכר ההבנות בין שתי המדינות נחתם באפריל 2022, ונקבע בו שלאחר שרואנדה תאשר את בקשות ההעברה הפרטניות של כל אחד מה"מגורשים", הם יישלחו אליה, ישוכנו במתקני פליטים שעומדים בסטנדרטים מתאימים, ותהיה להם אפשרות לצאת מהמתקנים בחופשיות. אלא שההסכם עורר מייד ביקורת ציבורית, על רקע טענות לרקורד בעייתי של רואנדה בענייני זכויות אדם. הביקורת תורגמה לעתירות, ואלה הפכו לדרמה של ממש. בית המשפט בבריטניה אישר את המהלך, וסירב להוציא צו ביניים שימנע את יציאת המטוס הראשון לדרך, אלא שבמקביל הוגשו עתירות גם לבית הדין האירופי לזכויות אדם, בו חברה בריטניה כחלק מהאמנה האירופית לזכויות אדם. בית הדין הזה כן הוציא צו מניעה בסוגיה, והמטוס שכבר היה מוכן להמראה - נותר על הקרקע. אלא שהסוגיה המשפטית לא הסתיימה כאן. הדיון הגיע ל"בית המשפט הגבוה" במדינה, שלא פסל באופן עקרוני את המהלך להוצאת הזרים, אך מתח ביקורת על האופן שבו התנהל התהליך, מה שלא אפשר לחדש במהירות את הטיסות. במקביל, העותרים נגד המהלך פנו כעת לבית המשפט לערעורים (הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר באנגליה ובוויילס). ביוני 2023, הפך בית המשפט הזה את פסיקת קודמו וקבע שהאופן שבו אמור להתנהל התהליך ברואנדה מציב את מבקשי המקלט בסכנה מוחשית להיות מוחזרים למדינות המוצא שלהם, ולכן קבע שהתוכנית אינה חוקית.

סוף הסיפור? עדיין לא. לאחר פסק הדין יצא ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, בהצהרה שלפיה הוא מכבד את ההחלטה, אך לא מסכים איתה, והכריז כי הממשלה תערער לבית המשפט העליון - הערכאה השיפוטית העליונה בממלכה המאוחדת כולה. במקביל, העבירה הממשלה בפרלמנט את חוק ההגירה הבלתי־חוקית (Illegal Immigration Act 2023), שאמור לצמצם משמעותית את ההגנה השיפוטית על מי שנכנסו לבריטניה באופן לא חוקי. גם החוק הזה צפוי כנראה לעמוד כעת בפני סאגה משפטית ארוכה, על רקע טענות שהוא אינו עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם.

מטעמה של השרה גולן נמסר כי "בנוגע לכך שבריטניה מעבירה מסתננים מאריתריאה, השרה הסתמכה בדבריה על כתביו ופרסומיו של המזרחן ד״ר גיא בכור, העוסק בין היתר בתחום של מדיניות הגירה. בהקשר לכך שביהמ"ש באנגליה לא מתערב בהחלטות הממשלה, טעתה השרה במינוח ועל כך היא מתנצלת. הכוונה הייתה לכך שבניגוד לשופטי בג"ץ כאן אצלנו, שפסלו את חוק המסתננים שלוש פעמים, ולא הותירו שום ברירה לממשלות ישראל, בית המשפט באנגליה מגלה גמישות רבה יותר, ומבין כי זוהי בעיה לאומית חריפה שיש להתמודד עימה במספר כלים מגוונים".

בשורה התחתונה: דבריה של גולן לא נכונים ברובם. ממשלת בריטניה אכן הגיעה להסכם עם רואנדה על שליחת מהגרים בלתי חוקיים לשטחה, אלא שבינתיים המהלך נעצר מסיבות משפטיות, כך שאריתריאים שנמצאים בבריטניה לא נשלחים לרואנדה. ייתכן שבעתיד הממשלה תמצא דרך לאשר את התוכנית המדוברת.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מאי גולן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: פגוש את העיתונות, קשת 12
תאריך: 2.9.23
ציטוט: "היום אנגליה מחזירה אריתראים לרואנדה"
ציון: לא נכון ברובו

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן, שנכנסה לתודעה הציבורית בשל מאבקה במבקשי המקלט מסודאן ואריתריאה המשתכנים בדרום תל-אביב, התראיינה ל"פגוש את העיתונות" של קשת 12 על ההפגנות האלימות שהיו בדרום העיר בין מתנגדי המשטר האריתראי לתומכיו. גולן האשימה במצב את בג"ץ שהקשה על גירוש מבקשי המקלט משם, וביקשה להראות שמדינות אחרות מגרשות מסתננים בלי בעיה: "אתה יודע שהיום אנגליה מחזירה אריתראים לרואנדה, מה שבית המשפט פה פסל?"

בריטניה אכן הגיעה להסכם עם רואנדה על שליחת מבקשי מקלט מהמדינה הראשונה לשנייה. הסיבה לכך היא שמבקשי מקלט רבים חוצים בסירות קטנות את תעלת למאנש מצרפת לבריטניה באופן לא מוסדר ולא חוקי (יצוין שלרוב מבקשי המקלט, למעט ממקומות כמו הונג קונג, אפגניסטן ואוקראינה, בריטניה לא מספקת אפשרות להיכנס באופן מסודר). לפי הצלב האדום, יש חמש סיבות מרכזיות לכך שמבקשי מקלט מעדיפים את המסע המסוכן הזה למרות שצרפת היא מדינה בטוחה: רצון להתאחד עם בני משפחה שכבר נמצאים בבריטניה; ידיעת השפה האנגלית; תנאים ירודים במחנות הפליטים בצפון צרפת; ולעתים סחר בבני אדם, שלא לוקח את העדפות מבקשי המקלט בחשבון. הטענות נגד מבקשי המקלט הן שרבים מהם אינם פליטים אלא מהגרי עבודה. מספר מבקשי המקלט שנכנסים לבריטניה בדרך זו נמצא בעלייה, כשמאלפים בודדים שנכנסו ב-2019 ו-2020 הייתה לעלייה לעשרות אלפים בשנה מאז 2021. יצוין שמבקשי מקלט מאריתריאה לא מהווים קבוצה דומיננטית בקרב מבקשי המקלט שמגיעים לבריטניה.

באפריל 2022 נחתם מזכר הבנות בין ממשלת בריטניה לממשלת רואנדה. לפי המזכר, בריטניה תאסוף את הפרטים הבסיסיים של מבקשי המקלט שמגיעים לשטחה באופן לא חוקי, ולאחר שרואנדה תאשר את בקשות ההעברה לגבי כל אחד ממבקשי המקלט אלו יועברו אליה כדי לסיים את תהליך בקשת המקלט שלהם שם. שם הם אמורים להיות משוכנים במתקני פליטים שעומדים בסטנדרטים מתאימים ובהתאם לחוקים המקומיים אמורה להיות להם אפשרות לצאת מהמתקנים בחופשיות. הדבר זכה לביקורת בשל מה שנחשב לרקורד בעייתי של רואנדה בענייני זכויות אדם, כולל חוות דעת משירות החוץ של בריטניה עצמה שפורסמה טרם חתימת ההסכם.

כחלק מהמחלוקת, הוגשו עתירות נגד ההסכם. תחילה העניין נדון בבית המשפט הגבוה של אנגליה ו-ויילס. ביוני 2022 נידונה הדרישה להוציא צו ביניים למטוס הראשון שהיה אמור לצאת לרואנדה עם מבקשי מקלט, אך בית המשפט דחה את הדרישה הזו. עם זאת, הוגשו במקביל עתירות גם לבית הדין האירופי לזכויות אדם, בו בריטניה חברה כחלק מהאמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR; למרות השם המבלבל, האמנה אינה קשורה לאיחוד האירופי ולכן החברות בה לא הושפעה מהברקזיט). ברגע האחרון, כשכבר היה מטוס מוכן לרואנדה בו כבר ישבו מספר מבקשי מקלט שיועדו להישלח לרואנדה, בית הדין האירופי הוציא צו מניעה לשליחת אחד הנוסעים עד שתינתן ביקורת שיפוטית על ההסכם כולו בבתי המשפט הבריטיים. הדבר אפשר לעורכי הדין של מבקשי המקלט האחרים שהיו על המטוס להוציא צווים גם עבורם, דרך בית המשפט לערעורים באנגליה. כך, המטוס, שכבר היה מוכן להמראה, לא יצא לדרך.

פסיקה של בית המשפט הגבוה לגבי ההסכם בכללותו יצאה בדצמבר 2022, ושם השופטים הגיעו למסקנה שאין משהו שהופך את ההסכם או את יישום התוכנית ללא חוקי. עם זאת, השופטים ביקרו את משרד הפנים על כך שלא בחן כיאות את הבקשות של אותם מבקשי מקלט שכבר היו על המטוס לרואנדה, וקבע שיש לבחון באופן פרטני את הנסיבות של כל אינדיבידואל לפני שליחתו לרואנדה, כדי לוודא שאין סיבה שלא לשלוח אותו לשם. בנוסף, בעיתונות הובהר שהממשלה עדיין לא תוכל לשלוח מבקשי מקלט לרואנדה בשל הצורך למצות את כל האפשרויות לביקורת שיפוטית לפני שתוכל לעשות כן.

העותרים ערערו על פסיקת בית המשפט הגבוה, והשאלה נדונה שוב בבית המשפט לערעורים (הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר באנגליה ובוויילס). פסיקתו הגיעה בסוף יוני 2023 והיא הפכה את החלטת בית המשפט הגבוה. השופטים בערכאה זו התרשמו שהליקויים במערכת עיבוד בקשות המקלט ברואנדה מציבה את מבקשי המקלט בסכנה מוחשית להיות מוחזרים למדינות המוצא שלהם גם אם הם זכאים למקלט, ולכן קבע שתוכנית רואנדה אינה חוקית.

ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק (ההסכם עם רואנדה נחתם תחת ראש הממשלה דאז בוריס ג'ונסון, אך סונאק שנכנס לתפקיד בהמשך מגבה את התוכנית) הגיב שהוא מכבד אותה, אבל לא מסכים איתה, והודיע על כוונתו לבדוק את האפשרות של הממשלה לערער לבית המשפט העליון, הערכאה השיפוטית העליונה בממלכה המאוחדת כולה. האישור לערער לעליון ניתן לממשלה ביולי. בנוסף, ביולי הממשלה העבירה בפרלמנט את חוק ההגירה הבלתי-חוקית (Illegal Immigration Act 2023), שאמור לצמצם משמעותית את ההגנה השיפוטית על מי שנכנסו לבריטניה באופן לא חוקי, כולל הסרת שמעניק החוק למניעת עבדות מודרנית. החוק הזה שנוי במחלוקת וכאשר נדון בפרלמנט הממשלה לא הייתה יכולה להתחייב שהוא עומד בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם, דבר שכנראה יגרור דיונים עליו בבית המשפט העליון (למרות שפורמלית, העליון בבריטניה אינו מוסמך לפסול חוקים). בכל מקרה, נכון לעכשיו לא נשלחים מבקשי מקלט לרואנדה.

מהשרה גולן נמסר בתגובה: "השרה הסתמכה בדבריה על כתביו ופרסומיו של המזרחן ד״ר גיא בכור העוסק בין היתר בתחום של מדיניות הגירה (מצ"ב הציוץ) - וזאת בנוגע לכך שבריטניה מעבירה מסתננים מאריתריאה לרואנדה, מה שכאן ביהמ"ש אכן פסל לעשות בניגוד לרצונו של המסתנן.

בהקשר לכך שביהמ"ש באנגליה לא מתערב בהחלטות הממשלה, טעתה השרה במינוח ועל כך היא מתנצלת. הכוונה הייתה לכך שבניגוד לשופטי בג״ץ, כאן אצלנו שפסלו את חוק המסתננים שלוש פעמים ולא הותירו שום ברירה לממשלות ישראל, בית המשפט באנגליה מגלה גמישות רבה יותר ומבין כי זוהי בעיה לאומית חריפה שיש להתמודד עימה במספר כלים מגוונים".

לסיכום, ממשלת בריטניה הגיעה להסכם לשלוח לרואנדה מבקשי מקלט שנכנסים לבריטניה באופן לא חוקי. התוכנית עמדה לביקורת שיפוטית בשתי ערכאות במערכת המשפט של אנגליה ו-ויילס ויישום פרטני שלה גם בבית הדין האירופי לזכויות אדם. בזמן שבערכאה הראשונה התוכנית אושרה, בערכאה השנייה התוכנית נמצאה לא חוקית ולכן נעצרה. ממשלת בריטניה הודיעה על כוונתה לערער לבית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת וכמו כן העבירה חקיקה שתצמצם את ההגנה השיפוטית על מי שנכנסו לבריטניה בצורה לא חוקית, אך בינתיים מבקשי מקלט לא יכולים להישלח לרואנדה. לכן דבריה של גולן לא נכונים ברובם.