הציבור משלם ביוקר בגלל החמדנות של המונופולים

הכותב הוא פרופסור אמריטוס מהטכניון ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית

ככלכלן, גם אני סובל, כמו מרבית מעמיתי, מתסמונת ה־"מראה האחורית", כי אין כמו טעויות בדיעבד בכדי להבין את העתיד. אם חושבים על כך לעומק רבים מאתנו סובלים מאותה תסמונת. ניתן לראות זאת בעיקר בעולם ההשקעות. בטח שמעתם לא מעט בשיחות סלון "ידעתי שצריך להשקיע במיקרוסופט לפני 20 שנה, או בגוגל, או באפל", אותם אנשים ימשיכו להשקיע באותן מניות ויעשו את אותן טעויות למרות שנכנסו שחקנים חדשים לשוק שהם הטרנד הבא, וכך כנראה נעשה גם בתחום האינפלציה.

אין שוק חופשי

אם בעבר אינפלציה בישראל נגרמה ע"י עודפי ביקוש וייקור עלויות ייצור, היום, אנו הכלכלנים זוקפים את הגורמים לאינפלציה הנוכחית לאותו מנגנון. ביקוש והיצע. כוחות השוק החופשי. אבל כנראה שאין זה נכון. לא כוחות השוק, אלא מחסור בכוחות בשוק חופשי ושליטת הקרטלים והמונופולים הם הגורמים העיקריים לאינפלציה. חוסר צדק וחוסר היגיון הם שמריצים את המחירים. אם מנתחים את הסיבה לעלייה במדד המחירים לצרכן בכ־5% (שנתי) מאז נובמבר 2022, מגלים שעליית המחירים נובעת מכך שבעלי עסקים בעיקר רוצים, ויכולים, להעלות מחירים ולהשמין את רווחיהם. מנגד הצרכנים מוכנים לשלם.

הכלכלנית האמריקנית איזבלה וובר פרסמה לאחרונה מחקר, בו היא טוענת: "האינפלציה בארה"ב היא אינפלציה של מוכרים ונובעת מיכולתם של עסקים בעלי כוח שוק להעלות מחירים". כך גם האינפלציה בישראל. וובר מסבירה שעסקים מעלים מחירים לא בגלל עלויות אמצעי ייצור, אלא כדי להרוויח, ובגדול. משמע: אינפלציה של רווחים. אינפלציה של רדיפת בצע. אם האינפלציה היתה תוצאה של עליית מחירי אמצעי ייצור, הרי הרווחיות היתה יורדת, בפועל אנחנו מוצאים עליה ברווחים.

הרווח הממוצע של עסקים בארה"ב בין השנים 2005-2020 היה יציב מתח הרווחים עלה בכ־10%. החל משנת 2020 עד היום הרווח הממוצע של בעלי העסקים נע בין 15% ל־20%. רווחים כאלו בכלכלה חופשית לא נצפו מאז התקופה הלוהטת שאחרי מלחמת העולם השנייה.

אז מה קרה? הקורונה הצליחה לטפטף בדיות לעולם העסקים וליצור מצג שווא כאילו יש עלייה בעלויות הייצור ואנו הצרכנים מדי יום בולעים את הבדיות ומשלמים מחירים מופקעים. לעסקים זו הזדמנות להשמין רווחים, תוך ניצול כוח שוק מונופוליסטי מופרז.

בנק ישראל הלך בעקבות הפד והעלה ריביות, כדי להוריד את האינפלציה. כצפוי, זה לא עזר. ההישג העיקרי של בנק ישראל הוא הכבדה על משלמי המשכנתאות, והובלת רווחי שיא לבנקים. הבנק הבינלאומי הכפיל את שיעור הרווח לעומת אותה תקופה אשתקד. מזרחי טפחות הגיע לתשואה להון של 22.4%, ודיסקונט השיג תשואה להון של 20.1%. רווחים שגם בז'רגון הכלכלי נחשבים בלתי נתפסים.

הציבור משלם

בעוד אנו הצרכנים משלמים יותר על ההלוואות שלנו הבנקים משלמים כלום על הפיקדונות שלנו. וכל זה כי הם יכולים. כך גם חברות המזון וכך כל עולם העסקים, כאשר מול כוחות השוק של הבנקים, אין אנו הצרכנים מאורגנים מספיק כדי להפעיל כוח שוק נגדי.

הסיבות לכך רבות ומשונות, אולי בגלל המחאה המתמשכת נגד ההפיכה המשטרית, אין הציבור מצליח לארגן מחאה נגד רדיפת הבצע, שכן דמוקרטיה קודמת לרמת החיים והרס הדמוקרטיה קודם לטיפול באינפלציה. ואולי זו חולשה זמנית, כך או כך, ביום בו המחאה נגד ההפיכה תסתיים תתחיל המלחמה נגד רודפי הבצע. או אז הציבור יבוא איתו חשבון.