בתעשייה מדברים על חדשנות, אך מתקשים ליישם בפועל

חדשנות טכנולוגית היא חלק בלתי נפרד מהשיח בעולמות הקמעונאות, הרפואה, המזון וההייטק, ולא רק בהם. ואולם, מסקר חדש שערכה פירמת הייעוץ Tefen בקרב כ-500 מנכ"לים, יו"רים וסמנכ"לים בחברות תעשייתיות, כולל החברה הערבית, עולה כי לא תמיד היישום בפועל נעשה ברמה מספקת.

כאשר נשאלו המנהלים באיזה תחום חסר להם הכי הרבה ידע, למקום הראשון הגיע אסטרטגיה וחדשנות (39%), ואחריו מידע עסקי (16%), טכנולוגיה (15%) וניתוח שוק (13%). רוב מוחלט של המפעלים אוספים דאטה באופן מלא או חלקי, אולם רק 15% מנתחים אותו ומיישמים, 55% מנתחים אבל לא מיישמים, ו-30% לא מנתחים ולא מיישמים.

עוד לפי הסקר, כיום, 52% מהמפעלים מיישמים אלמנטים של חדשנות 4.0, בעוד שב-2019 עמד הנתון על 39% בלבד. עם זאת, 73% מהמפעלים מיישמים חדשנות באופן חלקי בלבד, ורק 21% מיישמים באופן מלא.

 מלי ביצור פרנס / צילום: אינגה אבשלום שילן

למרות התוכניות (או התקוות) של רבים ביחס ליישומי בינה מלאכותית, נראה כי רוב משיבי הסקר אינם סבורים שיהיה בכך תחליף לעובדים. 56% סבורים כי עד שנת 2030 המחסור בכוח אדם מקצועי בתעשייה יחריף - מה שישפיע לרעה על היכולת להתחרות בשווקים, ולהעלות את רמת הפריון.

28% מהמנהלים סבורים כי מפעלים רבים יעבירו פעילות למזרח אירופה וסין שבהן הייצור זול יותר, ורק 8% חושבים שהתעשייה תגדל ותשקיע במפעלים וייצור בישראל. התוצאות המלאות של הסקר יוצגו בוועידת ישראל העשירית לתשתיות ותעשייה, שתתקיים ב- 7.9.23.

מהנתונים עולה שהעובדים בתעשייה מחליפים מקום עבודה מהר יותר בהשוואה לנתוני 2019. רק 29% נשארים באותו מקום עבודה 5-10 שנים, בעוד שב-2019 היה מדובר בקרוב ל-50%. שיעור דומה של עובדים ממשיכים באותו מקום לתקופה של יותר מ-10 שנים, בעוד שב-2019 היה מדובר ב-37%.

לדברי מלי ביצור פרנס, מנכ"לית Tefen ויו"ר המכון ליצור מתקדם, "מהסקר ניתן לראות שלמרות קיומן של טכנולוגיות רבות עוצמה שיכולות להזניק את המפעלים לעולם החדש, כמחצית מהמפעלים בישראל עדיין לא מטמיעים אותן. למנהלים רבים חסר ידע בכל מה שקשור בעולמות החדשנות והדיגיטציה, וארגונים רבים לא יודעים מה לעשות עם כל הדאטה שהם אוספים.

"אמנם ישנה עלייה בפתיחות ובנכונות של המפעלים לאמץ כלים של חדשנות ואוטומציה בהשוואה ל- 2019, אך זה עדיין לא מספיק בשביל להגדיל את הפריון ואת כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית אל מול העולם. המפעלים שימשיכו לשגשג יהיו אלו שידעו לשלב בין היכולות האנושיות לבין ההתקדמות הטכנולוגית".

אזור תעשייה

הקורקינטים מחכים לרכבת הקלה

לקראת פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, חברת Yango Wind מגדילה ומחדשת את היצע הקורקינטים שלה - שיעלה מ-5,000 כיום לכ-6,000.

המהלך, שעלותו מוערכת בכ-2 מיליון שקל, מחולק ל-750 קורקינטים שיצאו משימוש ויוחלפו בדגם מתקדם יותר, ועוד אלף חדשים לגמרי. אלה יכללו מערכת בלימה כפולה, בלימת זעזועים, מערכת איתות, משטח עמידה רחב ויציב יותר, וכן תאורה היקפית לנראות מוגברת.

לצד זאת, גם חלוקת הקורקינטים תשתנה לפי תחנות הרכבת הקלה, וייערך תגבור בתחנות המשלימות (למשל, תחנת הרכבת לוד, שתהפוך למוקד משמעותי). כדי לעודד את השימוש בהם פיתחו בחברה משחק אינטראקטיבי עם קופסאות מתנה וירטואליות לאורך המפה באפליקציה. במידה שמסלול הנסיעה עובר בהן, ניתן יהיה לזכות בנסיעות חינם ושימושים חוזרים. מחיר דקת רכיבה עולה היום שקל.

"ברחבי העולם הקורקינטים השיתופיים הפכו פתרון מקובל ונפוץ בין תחנות רכבת", מציין דור בלך, סמנכ"ל התקשורת של החברה. "בלונדון, לדוגמה, נאסר השימוש בקורקינט פרטי, ומותר להתנייד בעיר רק בקורקינטים שיתופיים.

"הקורקינט השיתופי מפוקח ועומד ברגולציה של עיריות, משרד התחבורה וגופים ציבוריים, המהירות בו מוגבלת, ישנם אזורים מסוימים בערים שלא ניתן לנסוע בהם, ולא ניתן להירשם לשירות ללא רישיון נהיגה. לכן, אנו מקווים שהקו האדום יביא אתו למעבר מהקורקינט הפרטי לציבורי - ובכך יקל על ההתניידות, ויחסוך תאונות מיותרות".

השת"פ החדש של רואי החשבון

במרץ האחרון פתחה אזרבייג'ן שגרירות בתל אביב, מהלך שחיזק עוד יותר את הקשר ההדוק בין שתי המדינות. כעת מצטרפת לכך גם לשכת רואי החשבון בישראל, שחתמה החודש על מזכר הבנות לשיתוף-פעולה עם מקבילתה באזרבייג'ן.

 חן שרייבר ווחיד נוברוזוב / צילום: לשכת רואי החשבון של אזרבייג'ן

החתימה נערכה בבאקו, לשם יצא נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר, במעמד יו"ר לשכת רואי החשבון המקומי, וחיד נוברוזוב, ושר הכלכלה מיכאל רזארוב. מאחורי המהלך עומד הרצון של ראשי המשק באזרבייג'ן לעשות עסקים עם ישראל - כאשר לשכת רואי החשבון אמורה להוביל את החיבור בינם לבין מנהלי הכספים של החברות המובילות בארץ.

"השוק האזרי נמצא בצמיחה, ויש לו פוטנציאל גדול מאוד, בין היתר בשל המיקום הגאוגרפי האסטרטגי שלו, שנמצא בשער של אסיה ובסמיכות לאירופה המזרחית", אומר שרייבר. "אני משוכנע שיש כאן הזדמנויות רבות לשיתופי-פעולה עסקיים בין המדינות, והידוק היחסים הכלכליים הוא אינטרס משותף של שני המשקים. באופן פרקטי, אנו מגבשים צוותי עבודה שיכללו בכירים מהעולם העסקי (CFO) וממשרדי רואי חשבון בינלאומיים".

חדשות טובות

בנק מזרחי טפחות העניק חסות בגובה של 100 אלף שקל לקייטנת הקיץ של עמותת שלוה, המיועדת לילדים עם מוגבלות בגילאי 6-21 ומתקיימת בירושלים ובצפון.