להסדיר בחוק יסוד: חובת מינוי ממלא־מקום קבוע לראש הממשלה

אשפוזו של נתניהו מדגים עד כמה קריטי לגלות אחריות ולדאוג שימונה לו מיד ממלא־מקום קבוע • ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה • נוכח לקחי העבר, נכון לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר מקום לאי־ודאות שפוגעת במדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך
ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

הכותב הוא מנהל המחלקה לעבירות כלכליות בפרקליטות המדינה לשעבר. כיום עורך דין במשרד אלדד־פרץ, מומחה לעבירות הצווארון הלבן

האירועים הקרדיולוגיים האחרונים הפנו את תשומת־הלב לתופעה של חוסר אחריות המתקיימת בממשלת ישראל: אין ממלא־מקום מוגדר מראש לראש הממשלה. אין תוכנית מסודרת למקרה שבו ראש הממשלה לא יוכל, חלילה, להמשיך במילוי תפקידו.

החשש אינו ערטילאי. שני ראשי ממשלה בישראל הלכו לעולמם במהלך כהונתם. האחד, לוי אשכול, נפטר מהתקף לב. השני, יצחק רבין, נפל על משמרתו מידי רוצח נתעב. ראש ממשלה שלישי, אריאל שרון, לקה באירוע מוחי והוחלף בידי ממלא־מקום שהוגדר לכך מראש. שלושה ראשי ממשלה מתוך השלושה־עשר שכבר סיימו את תפקידם, נפטרו או איבדו את כשירותם במהלך הכהונה. כמעט רבע. הדבר אינו חריג בעולם: שמונה מ־44 האנשים שסיימו עד כה לכהן כנשיאי ארה"ב, מתו במהלך תפקידם: כמעט חמישית.

נזק גדול ומהותי

ראש ממשלה שילך, חלילה, במהלך כהונתו לעולמו, בהיעדר מחליף מוגדר מראש, עלול לגרום למדינה נזק גדול יותר ממה שגורמים אישה או איש מן הציבור שלא משאירים צוואה ומותירים כך למשפחתם סכסוכים והליכים משפטיים. ראש ממשלה שנמנע מלמנות לו ממלא־מקום עלול להשאיר מדינה שלמה בחוסר ודאות, כשהאזרחים צופים במנהיגיהם מתקוטטים.

סעיף 5(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי אחד השרים, שהוא חבר כנסת, "יכול שיהיה ממלא־מקום ראש הממשלה". פרשנות היועצים המשפטיים לממשלה לסעיף היא שהביטוי "יכול" - משמעו גם "יכול שלא יהיה כזה". סעיפים אחרים בחוק היסוד קובעים כי ממלא־המקום יחליף את ראש הממשלה במקרה פטירה או במקרים אחרים, וכי הוא ינהל את ישיבות הממשלה בהיעדרו. החוק מאפשר גם מינוי שר אחר, אד־הוק, למשימות אלה, במקרה שאין, בעת הסתלקותו של ראש הממשלה, ממלא־מקום לראש הממשלה.

מה יקרה אם הממשלה תתקשה לקבל החלטה? מה יקרה אם שני מועמדים יקבלו בממשלה מספר קולות זהה? מי בכלל יכנס את הממשלה במצב דברים כזה? במקרים הקודמים הייתה הסכמה על שר משרי הממשלה שלקח על עצמו את התפקיד, אך לא לעולם חוסן.

תשתית ליום שאחרי

כל עורך דין העוסק בצוואות או בייפוי־כוח מתמשך, יודע שקשה לגרום לאנשים לעסוק ב"יום שאחרי". לא פשוט לשכנע אנשים שאחריותם למשפחתם ולעסקיהם מחייבת אותם להכין את התשתית המשפטית ליום שבו לא יהיו בעולם, או שלא יהיו כשירים לקבל החלטות. אם כך לגבי בני אדם מהשורה - בוודאי שקשה יותר לשכנע בכך מנהיגים, הרואים עצמם כמי שנמצאים בעיצומה של שליחות היסטורית, ושרויים בעשיה אינטנסיבית.

דווקא אורח החיים של מנהיגים פוליטיים חושף אותם, יותר מאנשים אחרים, לסכנות רפואיות, ולצערנו - גם לחשש מפני התנקשות בחייהם. דווקא האחריות הכבדה שמוטלת עליהם מחייבת אותם לראות כחלק מתפקידם גם דאגה ל"יום שאחרי" במקרה שיום זה יבוא מוקדם מהצפוי.

הועלו כל מיני סברות על מניעים אישיים ופוליטיים ליצירת המצב הנוכחי בישראל. אלה תירוצים שאין בהם כדי להתמודד עם חוסר האחריות שבהימנעות מהדרת ממלא־מקום. לבעיות הפוליטיות יש פתרונות. ניתן לקבוע בחוק מראש כי שר הביטחון, כמי שעוסק בתחום הרגיש ביותר ויכול להבטיח בו המשכיות, יהיה ממלא־המקום. ניתן להגדיר את התפקיד לפי הסדר ברשימה שבמסגרתה נבחר ראש הממשלה לכנסת. גם שיטת הסניוריטי (בגיל או בוותק) אינה פסולה, וניתן גם לקיים רוטציה בין שרים.

קול הציבור

בהיעדר ממלא־מקום העובר אוטומטית לשמש כראש ממשלה בפועל, אין למעשה, ברגע שבו ראש הממשלה לא יכול עוד לשמש בתפקידו, ממשלה מתפקדת במדינת ישראל. לעיקרון החוקתי של רציפות הממשלה לא תהיה אז משמעות מעשית מלאה. לא יהיה ברור מי בממשלת ישראל מקבל את ההחלטות החשובות לקיום המדינה. לידידינו ברחבי העולם לא תהיה כתובת לפנות אליה, וסביבנו אויבים רבים מאוד, המחכים לשעת כושר מהסוג הזה.

רק בשבת זו קראנו בפרשת השבוע על הניסיון האחרון של משה רבנו לדחות את רוע הגזירה ולהישאר מנהיג האומה גם בעת כניסת עם ישראל לארץ ישראל. ניסיון זה נענה על־ידי האל בהנחיה: "וצו את יהושע, וחזקהו ואמצהו". במדינת ישראל של היום לא יבוא כנראה צו אלוהי. הקול צריך לבוא מראש הממשלה עצמו, ואם לא ממנו, אז מהציבור הרחב ומיתר נציגיו בבית המחוקקים.

איני מקבל את הסברה שלראשי הממשלה פשוט לא אכפת מה שיקרה אחרי לכתם. לכל ראש ממשלה חשובה המדינה גם בראייה היסטורית. המדינה יקרה לליבו, וכל מה שהוא עושה נועד לחזקה גם בשנים שיבואו אחרי שנות חייו. לכן, חובתו של ראש הממשלה וחובתה של הממשלה הן למנות מיד ממלא־מקום לראש הממשלה.

לתקן את חוק היסוד

כמו כן, ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה. נוכח לקחי העבר, נכון גם לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר שום מקום לאי־ודאות, בדומה לסדר הקיים בארצות־הברית.

לקחי ההיסטוריה מחייבים שיהיה יותר מממלא־מקום אחד בסדר: כשראש הממשלה יצחק רבין נרצח, לא היה שמעון פרס רחוק מכדורי הרוצח, ובארצות־הברית כבר היה קשר שבו נרצח הנשיא, וניסו לרצוח במקביל את סגן הנשיא ואת מזכיר המדינה.

במדינת ישראל, שבה הצמרת המדינית והצבאית מסתכנת לא פעם, כולה יחד, בביקורים במקומות מסוכנים, ושמתקיים בה חשש לא רק להתקפי לב ואירועים מוחיים אלא גם לפעולות טרור מצד האויב המכוונות נגד ראשי המדינה - עניין זה מחייב התייחסות רצינית הרבה יותר ממה שמתרחש כיום.

בריאות ואריכות־ימים לראש הממשלה ולכל משרתי הציבור, באשר הם.