זה זמן רב שמיקרוסופט, גוגל ומטא מפזרות הבטחות בדבר יכולותיה של הבינה המלאכותית היוצרת לחולל מהפכה טכנולוגית. מיקרוסופט השקיעה מיליארדי דולרים ב־OpenAI, סטארט־אפ אלמוני עד לפני כחצי שנה; גוגל השקיעה בבת אחת מיליארדי דולרים בפיתוח פנימי של בארד, מנוע השפה שלה שאמור לשדרג את חווית החיפוש; ואילו מטא שכרה כמה ממדעני הבינה המלאכותית החשובים בעולם.
● מיליוני משרות ייעלמו לפני סוף העשור: עידן כלכלי חדש כבר כאן | חנן שטיינהרט, פרשנות
● במשך שנים אוגוסט נחשב לחודש החזק ביותר בוול סטריט; אבל אז הגיע המהפך
למרות זאת, הדוחות הכספיים של שלוש החברות, אשר נחשפו בשבוע שעבר, מוכיחים שמהפכת ה־AI עוד רחוקה. ענקיות הטכנולוגיה עדיין שוקדות על השקת מוצרי בינה מלאכותית שיגיעו לשוק רק ברבעונים הבאים, בעוד שמוצרים אחרים עדיין נמצאים בשלב הפיילוט הנגיש רק למספר מוגבל של משתמשים.
מן הצד השני, עלויות גיוס המומחים והפיתוח של מוצרי הבינה המלאכותית מזנקות ומכבידות על ההוצאות. זו הסיבה בגללה שחברות הטק עדיין מתקשות להציג צמיחה, בעוד שחברות המספקות להן את תשתיות הפיתוח והחישוב, כמו אנבידיה למשל, זוכות לזינוק חד במחיר המנייה ובהכנסות.
מיקרוסופט: הצמיחה עדיין מדשדשת
למרות ההכרזות ויחסי הציבור של מיקרוסופט בתחום הבינה המלאכותית, מפתיע לראות כי המהפכה הטכנולוגית טרם תרמה להכנסות או לרווח של החברה. גם ההבטחה לשלב את הטכנולוגיה של OpenAI בפלטפורמת הענן, אז'ור, לא מנעה את הירידה בקצב הצמיחה הרבעוני שלה מ־27% ברבעון הקודם ל־26% ברבעון השני, להכנסות של 30.3 מיליארד דולר.
עם זאת, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי משדרים אופטימיות לגבי היכולת של מיקרוסופט לנצל את היתרונות של ה־AI. מניתוח שביצעה הפירמה עולה כי במיקרוסופט מייחסים לבינה מלאכותית אחוז בודד מהצמיחה באז'ור ברבעון השני, בעוד שהיעד עומד על 2% מהצמיחה בהכנסות ברבעון הראשון של 2024.
בדוחותיה, מיקרוסופט חשפה גם צמיחה במספר המשתמשים במוצרים בתשלום, המבוססים על בינה מלאכותית. בין השאר, נרשמה הכפלה במספר המשמשים של גיטהאב קו־פיילוט, מנוע פיתוח הקוד המבוסס על AI, בתוך רבעון אחד; עלייה של 75% מרבעון לרבעון במספר המשתמשים בתוכנת הבינה העסקית פאוור פלטפורם; וכן ומספר המשתמשים בשירותי OpenAI באז'ור עומד על 100 משתמשים חדשים ביום - הגבוה ביותר אי־פעם.
גם באופיס, במיקרוסופט מתכננים השקות שיגדילו את ההכנסות בחודשים הקרובים. החברה הודיעה על השקת חבילת "אופיס קופיילוט" לחשבונות ארגוניים - מנוי בעלות של 30 דולר בעבור שימוש בבינה המלאכותית.
ומה באשר למנוע החיפוש שלה, בינג? אומנם הפיתוח שמשלב את יכולות ChatGPT זמין ברשימת המתנה, אך ייקח עוד כמה רבעונים עד שיושק לציבור הרחב.
גוגל: לא מתיימרת להרוויח מהכלי
הכנסות גוגל קלאוד, פלטפורמת הענן של ענקית הטק, צמחו ברבעון השני של השנה. הן חצו את רף 8 מיליארד דולר לרבעון והגיעו לרווחיות תפעולית, אולם לא בזכות טכנולוגיות ה־AI. הצמיחה מוסברת מכיוון אחר: הפלטפורמה מסייעת לחברות בולטות הפועלות בתחומי הבינה המלאכותית היוצרת, כמו קוהיר, ג'אספר וטייפ פייס, לפתח מודלים משלהן.
במקביל, גוגל השיקה לציבור הרחב לפני חודשיים את בארד - צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית - לאחר פיילוט בקרב עובדי החברה. בארד הוא מוצר חינמי, ללא פרסומות, ללא דמי מנוי, ובשלב זה גם ללא יומרות לייצר הכנסות בעתיד הקרוב.
את הכלי גוגל מתכננת לשלב במנוע החיפוש שלה, אם כי עדיין לא השיקה עיצוב רשמי. לפי החברה, הוא יכלול אזור מיוחד בו המשתמש יקבל מידע מפורט בהתאם לשאלה או מילות המפתח שהכניס, לצד תוצאות מקודמות או בהתאם להסכמים מסחריים. מדובר בצעד נוסף בניסיון של החברה לבנות מחדש את המודל העסקי שלה, כחלק ממרוץ החימוש לבינה המלאכותית.
מטא: ההוצאות רק גדלות, ההכנסות פחות
מטא אומנם השיקה מודל AI משלה ושכרה את אחד מהמדענים החשובים בתחום, יאן לקון, אבל נראה שהדרך עוד ארוכה עד שהחברה תרוויח מכך. בחברה אומנם הציגו מודלים ויישומים הקשורים ביצירה אוטומטית של וידאו ומשחקים, אבל עדיין לא ברור כיצד אלה ישולבו במוצר מסחרי. אם ענקית הטק תחליט לכרוך את הפיתוחים החדשים במשקפי המציאות שלה ובחזון עולם הדיגיטלי התלת־מימדי (מטאוורס), מועד ההשקה עלול להיות רחוק אף יותר.
בינתיים, במטא מתכננים להגדיל את ההכנסות מכיוון אחר. לאחר שביצעה שיפורים במודל השפה שלה, לאמה (Llama 2) - המתחרה ב־ChatGPT של OpenAI - החברה מתכוונת לגבות תמלוגים על שימוש במודל שלה. עם זאת, לא ברור כמה הצעד יתרום לרווחיות של מטא.
עלייה בהכנסות? ייתכן שהצפייה עוד מוקדמת
בינתיים, ההוצאות של ענקיות הטכנולוגיה רק מזנקות, בעקבות ההשקעה בטכנולוגיה היקרה ובשכירת מומחי בינה מלאכותית. ברבעון השני של השנה, מיקרוסופט למשל, הוציאה 8.9 מיליארד דולר על ציוד ונדל"ן, 7% מעל התחזיות. בחברה צופים עלייה בהוצאות על הציוד בכל אחד מארבעת הרבעונים הקרובים.
גם גוגל הגדילה את הוצאותיה על ציוד ל־6.9 מיליארד דולר ברבעון השני, לאחר שברבעון הקודם הוציאה 6.3 מיליארד דולר. חלק ניכר ממנו, לדברי בכירה בחברה, הוקצה לרכישת שרתים ומעבדים בתחום ה־AI.
גם ההוצאות על מחקר ופיתוח עלו, למרות פיטורי הענק. באלפבית, חברת האם של גוגל, נרשמה עלייה של 7.5% בהוצאות בתחום המחקר והפיתוח, בעיקר על שכר מהנדסים. ייתכן כי גוגל העדיפה "להקריב" אנשי מנהלה לטובת הקצאת משאבים בתחומי הבינה המלאכותית היוצרת.
"אנחנו עדיין לא רואים את ההשפעה של ה־AI על ההכנסות בחברות הענק; היא הרי פרצה לחיינו בסך הכול בתחילת השנה", אומר שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל. "נפתח מירוץ חימוש, שבו חברות בונות את התשתית הזו 'אצלן בבית', ומתכננות פריצה מסחרית שתגיע רק בהמשך.
"העלייה בהוצאות על ציוד ניכרת במיקרוסופט, ואלפבית מסבירים את העלייה בהכנסות מהזמנות של ציוד. במטא אומנם דיברו על הורדת ההשקעה בציוד, אבל דווקא בתחום ה־AI הוא צפוי לעלות בשנה הבאה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
