גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כבר אפשר להכריז שהאינפלציה נוצחה, ואם כן - מה נכון לעשות עכשיו

שיעור האינפלציה ושיעור הריבית משפיעים הן על שוק המניות והן על שוקי איגרות החוב ● האג"ח הממשלתיות נחשבות לאפיק "משעמם", אבל זה נכון רק רוב הזמן: בנקודת מפנה באינפלציה ובריביות עלול להיווצר איום של הפסדים עמוקים - או הזדמנות לרווחים גדולים

האם האינפלציה נוצחה? / אילוסטרציה: Shutterstock
האם האינפלציה נוצחה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך 

אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק 

שוק איגרות החוב הממשלתיות נחשב בעיני משקיעים מן השורה כשוק משעמם. מה כבר יכול לקרות בו ביום-יום? עלייה של 0.2%, ירידה של 0.1%. זה לא מעניין מול שוקי המניות, שיכולים לספק תשואה של אחוזים שלמים ביום.

הפחתת ענק של שיכון ובינוי בשדה דב חושפת את השבר בשוק הדיור להשכרה
בכירים באוצר: לא התקיים במשרד אפילו דיון אחד בעקבות הדוח החריג של מודי'ס 
מי ידע? מניית ביו דבש זינקה ב-90% בימים שקדמו להכרזה על מיזוגה

יש אמת חלקית באופן שבו המשקיעים תופסים את שוק האג"ח הממשלתי בהשוואה לשוק המניות. ב"ימים כתיקונם" השוק הזה אכן מתנהל לאיטו עם תנודות מזעריות לכאן או לכאן, ואף על פי כן הוא יכול להיות מרתק למשקיעים מקצועיים, כאשר ניתוח נכון שלו יכול להביא רווחים גדולים, והוא יכול להיות גם מקור לרווחים ו/או להפסדים גדולים למשקיעים מן השורה, לפעמים לא פחות משוק המניות.

 

דוגמה קטנה לכך קיבלנו ביומיים האחרונים, בעקבות אישור ביטול עילת הסבירות, כאשר איגרות החוב של ממשלת ישראל ירדו בשיעורים חדים. ואכן, מתי זה קורה? כאשר חלים שינויים חדים בסביבה הכלכלית, ובעקבות זאת - גם שינויים בסביבת הריבית ושוק הכספים.

שינוי חד כזה התחולל בראשית שנת 2022. אחרי שנים רבות של אינפלציה נמוכה מאוד בעולם, וכתוצאה מכך, ומסיבות נוספות, גם ריבית נמוכה מאוד, אפסית, ולעתים אף שלילית, האינפלציה התפרצה, ויחד איתה "התפרצו" גם העלאות רצופות של הריבית במשך יותר משנה - בארה"ב, באירופה, בבריטניה וגם בישראל.

היו סימני אינפלציה עוד לפני הפלישה לאוקראינה

הטריגר להעלאות הריבית היה הפלישה הרוסית לאוקראינה לקראת סוף פברואר 2022, שהולידה חששות לזינוק במחירי האנרגיה בחורף, לזינוק במחירי התבואות ועוד.

אבל מי שרצה יכול היה לראות את סימני האינפלציה המתעוררת עוד קודם. הקורונה הייתה הטריגר הראשון לעלייה דרמטית בשיעור האינפלציה בעולם, כי היא גרמה פגיעה קשה מאוד בשרשראות האספקה, עלייה דרמטית במחירי התובלה הימית, הקטנת ההיצע, ונוסף על כל אלה, עם "סיומה", היא הגדילה מאוד את הביקוש שהיה כבוש כל עוד היא הייתה נוכחת.

שיעור האינפלציה ב-2022 היה גבוה, וסבב כמעט את כל העולם. בארה"ב: 6.5%; בבריטניה: 10.5%; בגרמניה: 8.1%; ובישראל: 5.3%. יוצאת דופן בולטת הייתה סין, עם 1.8% בלבד.

האינפלציה העולמית והעלאות הריבית התכופות והעוצמתיות פגעו גם בשוקי המניות, אבל באופן קשה ביותר בשוקי האג"ח הממשלתיות.

התברר למשקיעים, שגם באפיק "משעמם" ו"סולידי" זה ניתן להפסיד, והרבה, הרבה מאוד. כך, למשל בשנת 2022, איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדו בכ-17%, של בריטניה בכ-20%, של גרמניה בכ-22% ושל ישראל בכ-17%. אלה הם שיעורים שרגילים לייחסם לשוק המניות ולא לשוק האג"ח הממשלתי, וזה עוד לא הכול. מכיוון שמדובר כאן באיגרות חוב נומינליות, שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן, הרי שההפסד הריאלי היה גדול הרבה יותר.

מאז תחילת השנה הנוכחית ועד לסוף יולי נמשכו הירידות באיגרות החוב של בריטניה, כ-6%, בעוד שאיגרות החוב של ארה"ב, ישראל וגרמניה עלו קלות, בין 0.5% ל-2%, מה שמהווה "פיצוי" עלוב להפסדים שנגרמו למשקיעים ב-2022.

מי שלא התאים את השקעותיו באיגרות החוב הממשלתיות למציאות החדשה, שהתהוותה תוך פרק זמן קצר, גילה אם כן שהוא הפסיד חלק לא קטן מחסכונותיו, ועוד הוא גילה, שזה לא בדיוק שוק סולידי כפי שחשב.

אבל בכל מקום שיש מפסידים, יכולים להיות גם מרוויחים. מי שניתח נכון את סיכוני האינפלציה, ובעקבותיהם את סיכוני הריבית, יכול היה לעשות "שורט" על אג"ח האלה.

הרושם שמתקבל כרגע: האינפלציה מתמתנת

פעולת "שורט" פירושה שמי שאינו מחזיק באג"ח שואל אותן ממי שיש לו, תמורת תשלום עמלה מסוימת, ומוכר אותן, עד ליום שבו הוא מחזיר אותן למשאיל. כדי להחזירן הוא קונה אותן במחיר נמוך בהרבה (בהנחה שצדק בהערכה שלו) מהמחיר שבו מכר אותן.

הרווח מתבטא אפוא בהפרשי המחיר בין המכירה שביצע קודם ובין הקנייה שביצע אחר כך, פחות דמי השאילה, או העמלה ששילם. דרך נוספת של "שורט" היא באמצעות ביצועו על חוזים על איגרות החוב הרלוונטיות.

אז מה נכון לעשות עכשיו? האם אחרי הירידות שנרשמו בשערי איגרות החוב הממשלתיות ברחבי העולם נוצרה הזדמנות והגיעה העת לנצל אותה?

התשובה לשאלה הזו צריכה להיות מושפעת לא רק מרמת התשואות הנוכחיות לפדיון שלהן, אלא גם מהאופן שבו המשקיעים רואים את התמונה העתידית של האינפלציה ושל הריבית. זאת ועוד, שוק האג"ח לא עומד בפני עצמו, ואת רמת האטרקטיביות שלו צריך להשוות לאטרקטיביות באפיק השקעה אחר, המתחרה על כספי המשקיעים, והוא המניות. באשר להחלטה על כדאיות ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות בניתוק מכדאיות ההשקעה במניות, המפתח הוא בתשובה לשאלה - האינפלציה לאן?

כרגע מתקבל הרושם שהאינפלציה מתמתנת בארה"ב, באירופה וגם בישראל, ושזו תוצאה של אפקט מצטבר של העלאות הריבית האגרסיביות. אם אכן מגמה זו של ירידת שיעור האינפלציה תתעצם, הרי שהמגמה של העלאות ריבית תתהפך למגמה של הפחתות ריבית. אם אכן זה יקרה, השקעה באיגרות החוב תוכיח את עצמה ותייצר רווחי הון למשקיעים. ככל שאיגרות החוב הן לטווחים ארוכים יותר, כך רווח ההון צפוי להיות גדול יותר.

יש עדיין כמה איומים מכיוון האינפלציה

האם זה יקרה? לא בטוח. אני לא משוכנע שהאינפלציה תמשיך לרדת באופן ובעוצמה שיאפשרו לבנקים המרכזיים להוריד את הריבית - לפחות לא בחצי השנה הקרובה. הבנקים המרכזיים, שנכוו ברותחין האינפלציה, ייזהרו בצוננין. הם ירצו להשתכנע שהאינפלציה אכן נרגעה לאורך זמן, ושלא צפויה התעוררות מחודשת שלה.

יש עדיין כמה איומים מכיוון האינפלציה, והם באים בעיקר ממחירי הנפט ולא פחות ממחירי החיטה והמזון בעידן של בצורות ושיטפונות עקב שינויי האקלים. נוסף על כך, האינפלציה, ובעיקר זו של מחירי השירותים, מתברר כ"דביקה", כזו שקשה לפורר אותה. לכן מוקדם להכריז ניצחון על האינפלציה.

אבל זו רק צורת הסתכלות אחת על כדאיות ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות. נקודת מבט אחרת היא הכדאיות היחסית שלהן מול כדאיות של השקעה חלופית - במניות. למשל, אג"ח של ממשלת ארה"ב לתקופה של 10 שנים נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של כ-3.9%. מול זה עומד, למשל, מדד S&P 500 עם מכפיל נוכחי ועתידי של כ-20. חישוב פשטני מראה שעל פניו, ובהנחה שהכלכלה לא תאכזב בדור הקרוב, השקעה במדד S&P 500 עדיפה, כי מכפיל של כ-20 במניות עדיף על מכפיל של כ-25 באג"ח ממשלתיות.

אבל אי אפשר להתייחס רק לתשואה במנותק מהסיכון וברור שהסיכון באג"ח ממשלתיות נמוך בהרבה מהסיכון בהשקעה במניות, כך שאג"ח אמריקאיות נותנות "פייט" חזק לשוק המניות האמריקאי, וזאת מנקודת הראות של כדאיות השקעה ביחס שבין תשואה לבין סיכון. 

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"