שרשרת הכשלים שנחשפה בדוח הנאמנים והתגובה: בדלויט מנסים להסביר איך פספסו היעלמות של 250 מיליון שקל

דוח של נאמני חברת האשראי גיבוי שפורסם לאחרונה חשף התנהלות מטרידה של פירמת רואי החשבון: "אם רואה חשבון של קבוצה שמעניקה אשראי במיליארדים על בסיס עסקאות ניכיון של צ'קים לא בודק את כמות הצ'קים החוזרים ואלה שלא נפרעו, מה הוא כן בודק?" • מקורבים לדלויט טוענים: "הנאמנים בנו נרטיב מגמתי ושגוי"

דלויט / צילום: Shutterstock
דלויט / צילום: Shutterstock

"קשה שלא להשתומם. קבוצה שכל עיסוקה במתן אשראי על בסיס קבלת צ'קים, במסגרת עסקאות ניכיון, אך רואה החשבון המבקר לא מבקש לדעת כמה צ'קים חוזרים או כאלה שלא נפרעו היו לה בכל רבעון או בכל שנה. יתר על כן, רואה החשבון לא מבחין בקושי שנובע מכך שכל גלגול מחסל את הפיגור כלא היה, דבר שלא רק מייפה את מצבה של הקבוצה לעומת מצבה האמיתי בדוחות, אלא גם גורם לה לאגור צבר גדל והולך של אשראי רע" - כך מתארים, בין היתר, הנאמנים של חברת גיבוי אחזקות, עו"ד רענן קליר ורו"ח יצחק עידן, את אחד הכשלים המרכזיים לכאורה של פירמת רואי החשבון Deloitte ישראל (דלויט), שהיוו חלק משרשרת ארוכה של ליקויים שהובילו את החברה לקריסה ולחובות של מעל 200 מיליון שקל.

ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק | שאלות תשובות
הממשלה שינתה את הכללים, ורשות מקרקעי ישראל דוחה עשרות מכרזים לבניית דירות 

Deloitte ישראל היא חלק מפירמת Deloitte הבינלאומית - הפירמה המובילה והגדולה בעולם לשירותי יעוץ ניהולי, ייעוץ אסטרטגי, ייעוץ כלכלי, ייעוץ בניהול סיכונים, מס, חשבונאות וביקורת. הפירמה, שנמנית עם ארבע הגדולות בישראל, ה-Big4, מעסיקה כ-2,000 עובדים, ומעניקה שירותים לחלק משמעותי מהחברות המובילות בעולם ובישראל.

כעת עומדת הפירמה בפני הסיכון (או כמעט ודאות) כי הנאמנים יגישו תביעה של עשרות מיליוני שקלים נגדה בשל רשלנותה הנטענת כפירמה המבקרת של חברת גיבוי אחזקות. ואולם, גורמים בסביבת דלויט תוקפים בחזרה ומבהירים כי הפירמה ערוכה להציג בערכאות המשפטיות תמונה אחרת לחלוטין מזו המוצגת בדוח אם תידרש לכך. "הנאמן היה צריך לנהוג יותר באחריות ובהגינות, ההליך הזה יתגלגל בסוף לבחינה משפטית, ונראה שהתמונה שתתקבל תהיה שונה מזו שהוצגה בדוח הנאמנים", אומרים מקורבים לפרשה.

הנאמנים הקדישו 24 עמודים מתוך דוח בן כ-180 עמודים לכשלים, לפי טענתם, של רואי החשבון המבקרים, והטענות כלפי דלויט חמורות.

"דלויט התעלמה באופן מופגן מן הכשלים", כותבים הנאמנים בדוח. "היא לא הכירה ולא ניסתה להכיר את תהליך החיתום בקבוצה (ואם הייתה טורחת לבררו היה מסתבר לה שאין כזה). דלויט גם לא הכירה ולא ניסתה להכיר את שרשרת האישורים הפנימית שנדרשת בקבוצה לשם מתן אשראי (ואם הייתה טורחת לברר היה מתברר לה שכלל לא ברור מי מוסמך לאשר הענקת אשראי). דלויט התעלמה התעלמות מופגנת מכך שלקבוצה לא היו נהלים לעניין חיתום ולעניין אישור עסקאות, ומכך שהמבקר הפנימי ציין כשל זה בדוחות שלו ובישיבות שסקרו אותן, באופן חוזר, שמלמד שהכשלים חוזרים על עצמם".

לטענת הנאמנים, דלויט לא טרחה לבדוק ולו כרטסת אחת יחידה של לקוח של גיבוי, ורק ביולי 2022, לאחר שהתגלתה מעילה בחברה ומונה רו"ח בודק (רו"ח עופר אלקלעי) בדקה לראשונה כרטסות. בכך, טוענים הנאמנים, דלויט "חסמה עצמה מלהכיר ולהבין עד כמה תהליך האשראי בקבוצה הוא קלוקל, עובדה קריטית להבנה עבור רואה חשבון מבקר של קבוצה, שכל עיסוקה הוא בהעמדת אשראי, ושעליו לחוות-דעת האם התיאור בדוחות של האשראי כאיכותי לעילא ולעילא משקף נאמנה את המציאות".

השלב הבא בשרשרת הכשלים של רואי החשבון המתוארים בדוח הנאמנים, היא העובדה שדלויט נתנה גושפנקא - ולמצער לא הבחינה בכך - שהקבוצה מסווה ומסתירה את האשראי הרע באמצעות פרקטיקת גלגול האשראי הפסולה.

"לא ידעה על ההיקפים המבהילים של הצ'קים"

לטענת הנאמנים היה די בפעולות פשוטות ובסיסיות של דלויט, שמהוות חלק מהותי מתפקידו של רואי החשבון המבקר, על-מנת לגלות את ההסתרה, ובין היתר היה עליה לבקש מגיבוי פירוט וסיכום רשימת הצ'קים החוזרים והצ'קים שלא נפרעו והושבו ללקוח. "נתונים אלו ניתנים לחילוץ, בלחיצת כפתור, ממערכת הישות (חברת גיבוי, א' ל' ו'), אך דלויט הודתה בכך שמעולם לא ביקשה פירוט וסיכום זה", נכתב בדוח. "זהו לבדו כשל בלתי מתקבל על הדעת. אם רואה חשבון מבקר של קבוצה שמעניקה אשראי במיליארדי שקלים, על בסיס עסקאות ניכיון של צ'קים, לא בודק את כמות הצ'קים החוזרים ואלה שלא נפרעו, מה הוא כן בודק?", תוהים הנאמנים.

הנאמנים טוענים עוד כי דלויט שיתפה אותם "באופן מוגבל בבדיקות ספציפיות שעשתה למסמכים כאלו ואחרים וגם בבדיקה זו כשלה לחלוטין". הנאמנים חקרו את רו"ח רן פלדבוי, שותף בדלויט ומי שניהל מטעם דלויט את הביקורת על קבוצת גיבוי, ולטענתם הוא נאלץ להודות בחקירתו כי אם היה ער להיקף הצ'קים החוזרים והלא נפרעים, כפי שהוצג לו על-ידי הנאמנים בדיעבד, "אולי" הוא היה שואל "קצת" יותר. "אלא שאין צורך, בכל הכבוד, בהודאתו של רו"ח פלדבוי כדי להסיק שאם דלויט הייתה יודעת על ההיקפים המבהילים של צ'קים חוזרים ושלא נפרעו, במאות מיליוני שקלים מדי שנה, היא לא הייתה מחווה דעתה כי הדוחות של הקבוצה, שמתארים מצב מצוין ואשראי איכותי, משקפים את מצבה האמיתי".

כשל נוסף שלו טוענים הנאמנים הוא שרואי החשבון כלל לא שאלו שאלות ולא בדקו מסמכים מרכזיים שהיו חושפים בפניהם את תמונת האשראי העגומה בגיבוי, וגם כשכבר הונחו בפני רואי החשבון המבקרים מסמכי עסקאות פגומים מכל וכל לביקורת, הם אפילו לא זיהו את הפגמים הבולטים.

עוד נכתב בדוח כי "רו"ח רן פלדבוי מדלויט ביקש פעם אחר פעם להעביר את הנושא ממגרשו אל מגרש הקבוצה או אל המבקר הפנימי, והסביר שהנושא של צ'קים חוזרים ושלא נפרעו, והושבו ללקוח, צריך להיות מנותח, אבל על-ידי הקבוצה ולא על-ידיו. כך לגבי ניתוח כללי וכך לגבי מקרים של גלגול חוזר אצל לקוח מסוים", כתבו בדוח".

הנרטיב הקיצוני בתיאור העבודה מעלה תמיהה

דוח הנאמנים מציג תמונת מצב קיצונית מאוד, של משרד רואי חשבון שלא ראה, לא שמע, לא ידע, אך צריך לזכור שמדובר במשרד מהמובילים בארץ, ששייך לרשת הבינלאומית המובילה בעולם, ומבקר חלק מהחברות הגדולות במשק במשך שנים. למקרא דוח הנאמנים ניתן היה לחשוב שמדובר במשרד שאינו יודע ואינו מכיר את העבודה כלל. הנרטיב הקיצוני שבתיאור עבודת רואי החשבון כשלעצמו מעלה תמיהה.

מעבר לכך, צריך לזכור כי חקירת הנאמנים אינה החקירה הראשונה סביב קריסת גיבוי. קדמה לה חקירתו של רו"ח עופר אלקלעי, הבודק החיצוני שמונה על-ידי גיבוי לחקור את היעלמותם של עשרות מיליוני השקלים, והצביע על חשד לתרמית שבוצעה בסניף הצפוני של החברה.

הדו"ח של אלקלעי מצביע על המרמה כחלק מהותי מהבור הכלכלי שאליו נקלעה החברה, אך בדוח הנאמנים המרמה נדחקה לצד, ואת מקומה החליפו שורה ארוכה של אירועים תמוהים, כשלים, הסתרות ומחסור בנהלים ברורים בחברת המימון החוץ-בנקאי שגייסה מהציבור מאות מיליוני שקלים.

על-פי הדוח, לא המעילה לכאורה שהתגלתה בסניף הצפוני של החברה הובילה לקריסתה, אלא התנהלות שנמשכה לאורך השנים והוסתרה מהדירקטוריון, מרואי החשבון וכמובן מבעלי המניות והאג"ח מקרב הציבור.

איזה דוח מדויק יותר? מה הסיבות לקריסה? לבסוף בית המשפט יהיה זה שיכריע בשאלות הללו, במסגרת התביעות שיגישו הנאמנים נגד האחראים לגישתם לקריסה. בינתיים, מקורבים לדלויט אומרים לגלובס כי הניסיון לצבוע את המשרד בצבעים שליליים כמי שהתנהל באופן לא ראוי לאורך שנים אינו נכון. "הנאמנים בנו נרטיב שגוי ומגמתי", אומר גורם מקורב לסיפור. "מדובר פה במעילה שקרתה מאז ההצטרפות של סניף צפון, מתישהו במחצית השנייה של 2020, וזה הסיפור האמיתי. הנאמן מנסה לבנות סיפור שהייתה התנהלות לא תקינה במשך הרבה מאוד זמן, וזה ממש לא היה העניין, העובדות שונות".

באשר לטענה כי רואי החשבון לא פיקחו על הבקרות הפנימיות של החברה ולא בחנו את הדוחות של מבקר הפנים, אומרים מקורבים לדלויט כי "אין דרישה מרואי החשבון לחוות-דעת על אפקטיביות הבקרות הפנימיות בחברות קטנות".

זוהי איננה הפעם הראשונה שבה מתמודד משרד רואי החשבון דלויט עם טענות להתרשלות מצדו בעת ביצוע של ביקורת בחברה ציבורית

הפרשה הקודמת שבה נקשר שמה של פירמת ראיית החשבון באירוע של קריסה של חברה, הייתה פרשת אורתם סהר. אז, בפרשה ההיא, עלו טענות נגד משרד דלויט, כמי שהתרשלו לכאורה בתפקידם, וגרמו לחברת הנדל"ן אורתם סהר ולנושיה נזק.

טענות אלו עלו בדוח שהגישו הנאמנים להסדר הנושים ובתיקים שמתנהלים. חברת הבנייה אורתם סהר נקלעה לקשיים ב-2016, נכנסה להליך חדלות פירעון והסדר נושים, שבמסגרתו מונו נאמנים לחברה והשליטה בחברה נמכרה.

באוקטובר 2021 הגישו הנאמנים של החברה תביעה בהיקף של 200 מיליון נגד בעלי השליטה לשעבר בחברה, חברי דירקטוריון ונושאי משרה לשעבר. התביעה הוגשה גם נגד רואי החשבון המבקרים של החברה - משרד דלויט (ובשמו באותה תקופה: ברייטמן אלמגור זוהר). התיק נמצא כעת בהליך של גישור.

המוטיבציה של העשרת קופת הנאמנות

נקודה נוספת שמלווה כל תיק פירוק היא המוטיבציות של כל צד בתיק. הנאמנים אמורים להעשיר את קופת הנאמנות. זה תפקידם, ומסכום זה נגזר גם שכר הטרחה שלהם. בסוף השבוע ביקשו עו"ד רענן קליר ורו"ח איציק עידן לכנס אסיפה של מחזיקי איגרות החוב כדי להגיע להסדר חוב רשמי, ובתוך כך גם ביקשו לקבל שכר של 1.8 מיליון שקל (2.1 מיליון שקל כולל מע"מ) בעבור אלפי שעות עבודה עד כה. נוסף על כך ביקשו הנאמנים שכר טרחה משותף להם ולנאמן האג"ח של 25% (לפני מע"מ) בנוגע לגביית הכספים במסגרת הסדר החוב של מחזיקי האג"ח, וכן ביקשו 18% מכל סכום שיצליחו לגבות בתיק.

"25% נתח שכר טרחה זו מוטיבציה מאוד גדולה לתבועה רואי חשבון כדי לנסות להשיג מהם, גם אם בפשרה, סכומי כסף עבור קופת הנאמנות", אומר גורם מקורב לפרשה. מתוך המוטיבציות האלה הנאמן פונה לכיסים הכי עמוקים. על כל מיליון שהוא יכניס לקופה הוא גוזר 250 אלף שקל. זאת עסקה לא רעה בכלל".

עוד אומרים בסביבת דלויט כי גם הטענות של הנאמנים כי הם לא מצליחים לגבות 250 מיליון שקל מתוך האשראי שניתן תמוהות. "היה תיק אשראי של 400 מיליון שקל. 100 מיליון שקל נגבו לפני המינוי שלהם והם הצליחו לגבות בשמונה חודשים מאז המינוי שלהם עוד 50 מיליון שקל. הם לא מצליחים לגבות 250 מיליון שקל כשיש להם צ'קים בידיים וביטחונות נוספים", אומר גורם המכיר את הפרשה. "נראה שנוח להם יותר ללכת להתעסק עם תביעות ועם לחפש כיס עמוק נוח מאשר ללכת לגבות את החובות".

מדלויט ישראל נמסר: "אנו דוחים מכל וכל את טענות הנאמנים. הדו"ח של הנאמנים מציג תמונה חד-צדדית, מגמתית וחלקית, מלאה באי-דיוקים, חוסרים ואמירות שהוצאו מהקשרן. טענות אלה לא נדונו או התקבלו בבית המשפט, ואינן מבוססות על העובדות הרלוונטיות לעניין.

"איננו מנהלים הליכים משפטיים בתקשורת, אך ניתן לומר כי התמונה העולה מהדו"ח שונה בתכלית מן המציאות, ואנו מאמינים שכששאר העניין יתברר בבית משפט, התמונה שתתקבל תהיה אחרת לחלוטין. דלויט תמשיך להיות מחויבת מקצועית ללקוחותיה, ותפעל כדי לספק להם את השירות המהימן והאיכותי ביותר, כפי שעשתה עד היום".

גורמים המכירים את עבודת הנאמנים מציינים כי הגבייה בתיק נעשית קודם כל על-ידי כונסי הנכסים של הבנקים, ולכן הטענות כי הבנקים והנאמנים לא פועלים לגביית הכספים המגיעים לחברה בנחישות מספקת - מופרכות.