הממשלה שינתה את הכללים, ורשות מקרקעי ישראל דוחה עשרות מכרזים לבניית דירות

ההשתתפות ב־150 מכרזי קרקע שאמורים להיסגר עד סוף הרבעון חסומה בפועל, ורבים אחרים נדחו • הסיבה: חוברות המכרז בהן מידע חיוני ליזמים טרם פורסמו, או דורשות עריכה מחדש • ברמ"י מסבירים: מדובר בתוצאה של שינוי נוסחת תשלומי הפיתוח שמוטלת על יזמי הנדל"ן

ינקי יעקב קוינט מנכ''ל רמ''י / צילום: יוסי זמיר
ינקי יעקב קוינט מנכ''ל רמ''י / צילום: יוסי זמיר

שינויים בהסדרי הסיוע בפיתוח של רמ"י לרשויות המקומיות מצריכים שינויי חוברות מכרז רבים, והתוצאה - למכרזים רבים שאמורים להסתיים בעתיד הקרוב לא הוצאו עדיין חוברות. כך מעלה בדיקת גלובס.

החברה קרסה, הנושים רוצים את הוילה של הבעלים
מה קרה למשכנתה שלכם אחרי שנה וחצי של העלאות ריבית

על פי הבדיקה, ליותר ממחצית מהמכרזים שאמורים להסתיים עד לסוף החודש, וליותר מ־70% מהמכרזים שאמורים להסתיים עד לסוף הרבעון ולסוף השנה - טרם הוצאו חוברות מכרז. ברמ"י מסבירים, כי מדובר בתוצאה של שינוי נוסחת התשלומים של הפיתוח שמוטלת על יזמי הנדל"ן, וכי הם שוקדים על עריכת שינויים בחוברות.

ממצאי הבדיקה העלו, כי מתוך 108 מכרזים שאמורים להסתיים עד לסוף החודש הנוכחי, רק ל־50 (46%) הוצאו חוברות מכרז; מתוך 247 מכרזים שאמורים להסתיים עד לסוף ספטמבר, הוצאו רק ל־72 (29%) חוברות, ומ־275 מכרזים שאמורים להסתיים עד לסוף השנה הנוכחית, רק ל־77 (28%) הוצאו חוברות מכרזים.

נמצא גם מכרז "מחיר מטרה" שאמור להיסגר בשבוע הבא בערד, שלו אומנם הוצאה חוברת, אך לא מצוינים בה מחיר המינימום הנדרש על הקרקע, ואף לא המחיר למ"ר של הדירה הבנויה, המהווה בסיס למכרזי דיור מסובסד.

 

מכרז ללא תנאים ברורים לא יכול להתקיים

המשמעות של מכרז ללא חוברת, או שהחוברת אינה מספקת את מלוא תנאיו, פשוטה: לא ניתן לקיים אותו.

מרמ"י נמסר, כי "רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון מעדכנים את הוצאות הפיתוח במכרזים ובוחנים הוראות מעבר מול משרד האוצר בעקבות שינויים שחלו בהשתתפות רמ"י בהוצאות הפיתוח ובמימון מוסדות ציבור ברשויות מקומיות.

"עד לאחרונה עמדה השתתפות רמ"י בהוצאות הפיתוח על 30 אלף שקל ליחידת דיור. במועצת מקרקעי ישראל התעדכן הסכום בעקבות סיכום בין משרד השיכון למשרד האוצר, דבר המחייב היערכות ותיקון או פרסום חוברות המכרז במתכונת החדשה".

מדובר בבעיה מתמשכת, שבה מעורבים משרדי האוצר והשיכון ורמ"י.

לפני שנה קידמה הממשלה, באמצעות מועצת מקרקעי ישראל, הגוף המנהל את רמ"י, החלטה, שבמסגרתה סוכם כי ברשויות מקומיות שבהן ערך הקרקע הוא פחות מ־2 מיליון שקל ליחידת דיור, הרשויות יקבלו תוספת של 30 אלף שקל על כל יחידת דיור שיקדמו, וזאת לייעוד של הקמת מוסדות ציבור בשכונות החדשות. המשמעות של הערך הכספי של הקרקע הוא שלמעט מקומות כמו תל אביב, הרצליה ורמת השרון - כל הרשויות יתוגמלו בדרך זו.

ואולם, האוצר התנגד להחלטה באותו זמן, מה שגרר את ראשי הרשויות המקומיות לכתוב מכתב מחאה בנושא. אך בסופו של דבר ההחלטה יושמה, לפחות לפרק זמן מסוים, וחוברות המכרזים של רמ"י נערכו כך שהן מביאות בחשבון את הסכומים הללו, שיוטלו על יזמי הנדל"ן.

בסופו של דבר התנגדות האוצר הכריעה, ובעקבות הסכמה עם משרד השיכון, הגיעה באחרונה מועצת מקרקעי ישראל לנוסחה חלופית, שלפיה ההשתתפות בהוצאות פיתוח תחושב על פי מספר קריטריונים, בהם שווי הקרקע, מאפייני האוכלוסייה ביישוב, האשכול הפריפריאלי שלו, תוספת יחידות הדיור הצפויה לעומת מספר משקי הבית הקיימים ועוד.

תגמול לרשות המקומית לקחת חשבון

החלטה זו פסלה בבת אחת עשרות חוברות מכרזים שעמדו לצאת, וגרמה עיכובים בהוצאתן, שכן כל חישובי עלויות הפיתוח הקודמים נפסלו, וצריכים להיערך לפי הנוסחה החדשה.

לגלובס נודע, כי ברמ"י ניסו להעביר הוראת ביניים, שלפיה כל המכרזים הקיימים ימשיכו להתקיים לפי הנוסחה הישנה, אך סורבו, ולפיכך נוצר המצב שתואר.

עוד נודע, כי כדי למנוע מצב של פקק תנועה ועיכובים בשיווקים, ברמ"י עושים מאמצים לארגן תחילה את חוברות המכרזים הגדולים.