להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
גל הטרור שחווה ישראל מאז ראשית 2023 הולך ומתברר כחריג בהיקפו. עד כמה חריג? הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, נקב במה שנשמע כעובדה מעניינת במהלך ראיון ברדיו 103FM. "אנחנו נמצאים… בעיקר בחצי שנה האחרונה, בעלייה משמעותית בהיקף הטרור וגם בהיקף הנפגעים. 28 הרוגים עד עכשיו זה יותר מכל שנה (שלמה) בעשור וחצי (האחרון)", אמר. האם זה נכון?
מספרי הנפגעים מטרור נאספים בצורה מסודרת על ידי השב"כ. הנתונים מופיעים גם בדוחות החודשיים והשנתיים שעולים באתר הארגון, אך אלה לא תמיד מעודכנים (למשל, עם פצועים מפיגועים שנפטרו לאחר שעבר זמן רב יחסית), והמתודולוגיה בהם לא תמיד אחידה. לכן, לא הסתמכנו על האתר ופנינו בעצמנו לשב"כ כדי לקבל את הנתונים.
בשביל להיווכח שקביעתו של איזנקוט אינה נכונה אין צורך בזיכרון ארוך או בנבירה בנתונים היסטוריים. מספר ההרוגים מטרור בשנת 2022 - השנה המלאה היחידה מאז 2009 שבה לנתניהו לא היה חלק בשלטון - עמד על 32. הנתון הזה גם הופך אותה לשנת השיא מבחינת מספר ההרוגים מטרור בעשור האחרון (למעשה, מאז 2008), והוא גם גבוה יותר ממספר ההרוגים שנמנו עד כה, במחצית 2023. כזכור, איזנקוט נקב בראיון בהקשר זה בנתון של 28 הרוגים, ולפי ספירת השב"כ - שכוללת גם תושב עזה שנהרג מנפילת רקטה בשטח ישראל במהלך ״מגן וחץ״ - מדובר ב-29. במילים אחרות, קצב ההרוגים מטרור בחצי השנה הראשונה של 2023 הוא אכן גבוה מאוד, וכבר כעת הוא דומה בהיקפו לסך ההרוגים השנתי של 2022, אך הוא בכל זאת לא עבר אותו (ולנו אין אלא לקוות שהוא גם לא יעבור).
האם ישנן עוד שנים שסותרות את קביעתו של איזנקוט? הרחקנו עד שנת 2015 אז התרחש גל הטרור שכונה "אינתיפאדת הסכינים" או "אינתיפאדת הבודדים". הגל הזה (שהחל בשלהי אותה שנה ונמשך לתוך 2016), הביא לכך שב-2015 לבדה נרצחו 29 בני אדם בפיגועים - נתון שזהה לנתון הנוכחי של מחצית 2023. אם נרחיק עד 2008 (איזנקוט דיבר על "עשור וחצי", אך לא ברור אם התכוון לכלול גם אותה) נוכל לראות שנמנו בה 36 הרוגי טרור - נתון שגם הוא גבוה מהנתון החצי שנתי הנוכחי.
מטעמו של ח"כ איזנקוט נמסר בתגובה כי הנתונים שעליהם נשען הם "מלפני מספר חודשים (ולכן) לא כללו את הנתון המעודכן של שנת 2022. למרבה הצער, מלבד שנת 2022 מדובר בשנה המדממת ביותר מאז 2008, בטרם חצי מהשנה הושלמה. מדובר בכמות בלתי נתפסת ובלתי רגילה של נרצחים מטרור הדורשת טיפול מיידי".
בשורה התחתונה: דבריו של איזנקוט לא נכונים ברובם.
מספר ההרוגים מטרור במחצית הראשונה של 2023 הוא אכן גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות בעשור האחרון, אך הוא אינו גבוה יותר מסך ההרוגים שנמנו במהלך 2022 כולה. המספר הנוכחי גם אינו גבוה יותר מסך ההרוגים בשנים 2015 ו-2008.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: גדי איזנקוט
מפלגה: המחנה הממלכתי
פלטפורמה: שבע תשע, 103FM
ציטוט: "בחציון הראשון של 2022 נרצחו 30 (אזרחים ערבים), בחציון השני - 84… העלייה החלה לפני שהגענו"
תאריך: 25.6.23
ציון: לא נכון ברובו
"28 הרוגים (בחצי שנה) זה יותר מכל שנה שלמה (שהייתה) בעשור וחצי האחרון"
גל הטרור שחווה ישראל מאז ראשית 2023 הולך ומתברר כחריג בהיקפו. עד כמה חריג? הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, נקב במה שנשמע כעובדה מעניינת במהלך ראיון ברדיו 103FM. "אנחנו נמצאים… בעיקר בחצי שנה האחרונה, בעלייה משמעותית בהיקף הטרור וגם בהיקף הנפגעים. 28 הרוגים עד עכשיו זה יותר מכל שנה (שלמה) בעשור וחצי (האחרון)".
בשביל לקבוע שאנחנו נמצאים בלב ליבו של גל טרור מהקשים שהיו כאן אין צורך להעמיק בנתונים, אבל האם היקף ההרוגים בחצי שנה האחרונה אכן עולה על כל שנה שלמה בעשור וחצי האחרונים?
הנתונים:
בכדי לבדוק את מספר ההרוגים לאורך 15 השנים האחרונות, פנינו קודם לשב"כ, אשר שלח לנו נתונים עד שנת 2015. את יתר השנים השלמנו מדוחות הארגון המופיעים באתר השב"כ. בחלק מהשנים ישנו פער בין נתוני השב"כ כפי שנשלחו אלינו, לבין המופיע בדוחות. ההסבר לכך, לפי דוברות הארגון, נעוץ בנפגעי טרור שמתו מפצעיהם במהלך השנים.
המתודולוגיה של שב"כ איננה אחידה, והשתנתה ככל הנראה בין השנים, אך לרב הנתונים כוללים אזרחים לצד כוחות ביטחון, וכן זרים ששהו בארץ. באשר לגזרת עזה, המספרים מתייחסים גם להרוגים מירי רקטות ברצועה (ובמקרים מסוימים, עליהם נרחיב בהמשך, גם חללי צה"ל שנפלו במסגרת אירועים צבאיים ברצועה).
ראשית, איזנקוט נקב בנתון לפיו מתחילת 2023 נהרגו 28 בני אדם כתוצאה מפעילות טרור. על פניו, הספירה הזו תואמת את מספר האזרחים והתיירים שמצאו את מותם בגל הטרור הנוכחי, אלא שספירת שב"כ מכלילה גם פועל עזתי שנהרג מנפילת רקטה בשטח ישראל במהלך ״מגן וחץ״, כך שמניינם השנתי עומד על 29 הרוגים.
ומה באשר לעשור וחצי האחרונים? האמת היא שלא צריך ללכת כל כך אחורה כדי לראות שהנתון שהציג איזנקוט אינו תואם את המידע הרשמי. מספיק להשוות לשנת 2022 שהייתה רוויה בפיגועים קשים, והסתיימה, על פי נתוני השב"כ שנמסרו לנו, עם 32 הרוגים.
כשחוזרים ל-2021, המידע הרשמי שפורסם מעט מבלבל: אתר שב"כ אינו כולל דו"ח שנתי של שנה זו. מה שכן מופיע הוא דו"ח המסכם את 2022, בו מובאים גם המספרים בשנים הקודמות - ולפיהם בשנת 2021 היו 5 הרוגים בלבד. אלא שנתונים אלו אינם כוללים את ההרוגים כתוצאה משיגורי רקטות מעזה בזמן מבצע שומר החומות. בעוד המידע הגלוי לציבור עדיין אינו ברור, הנתונים שנשלחו אלינו מטעם שב"כ כוללים את כלל ההרוגים בשנה זו, ומהם עולה כי ב-2021 נהרגו 21 בני אדם.
בשנת 2020, לעומת זאת, נהרגו סך הכול שלושה בני אדם - סמ"ר עמית בן יגאל שנהרג במהלך פעילות מבצעית בכפר יעבד, שי אוחיון שנדקר למוות בצומת סגולה, ואסתר הורגן שנרצחה סמוך להתנחלות טל מנשה שבשומרון. עוד על פי המידע שנמסר משב"כ, בין השנים 2016 -2020 נהרגו בממוצע כ-16 בני אדם בכל שנה.
גם הנתונים בשנת 2015 אינם בהלימה לדברי איזנקוט. בשנה זו, התרחש גל הטרור שכונה אז "אינתיפאדת הסכינים" או "אינתיפאדת הבודדים", ומספר ההרוגים עמד אז על 29 בני אדם - כפי שעומד מספרם בחצי שנה האחרונה, אך לא יותר.
ב-2014, השנה בה התרחש בעזה מבצע צוק איתן, הספירה של שב"כ מעט שונה: הדו"ח השנתי מונה 20 הרוגים, אך אינו כולל את 68 חללי צה"ל שנהרגו במהלך המבצע. אם מוסיפים לנתוני שב"כ גם את האזרחים שנהרגו במהלכו, מניין ההרוגים השנתי הינו 26. בין היתר כתוצאה משורה של פיגועי דריסה, אירוע חטיפת הנערים והפיגוע הקטלני בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים בו נרצחו ארבעה בני אדם.
ב-2013 נהרגו 6 בני אדם כתוצאה מטרור, מחציתם מכוחות הביטחון ומחיצתם אזרחים; ב-2012, במהלכה התרחש מבצע עמוד ענן, נהרגו 10 בני אדם, וב-2011 נהרגו 22 בני אדם בפיגועי טרור, חמישה מהם בני משפחה אחת - משפחת פוגל מההתנחלות איתמר. ב-2010 נהרגו 9 בני אדם מפיגועי טרור, שנה בה נרשמה לפי דוח שב"כ ירידה בפיגועים בעקבות עופרת יצוקה. המבצע שהחל בסוף 2008 -ב-27 בצדמבר - נמשך לתוך ינואר 2009, אז נפל החלל הראשון. בניגוד למבצע צוק איתן, שב"כ דווקא מנה את חללי צה"ל כחלק מנפגעי הטרור בדו"ח השנתי. כך, ב-2009, נהרגו 15 בני אדם, 9 מתוכם במהלך המבצע.
לא ברור מדברי איזנקוט האם התכוון להכליל גם את שנת 2008 עצמה, אך יש לציין שעוד בטרם עופרת יצוקה, זו הייתה שנה מדממת במיוחד: לצד מספר פיגועי דריסה וירי, כולל הפיגוע הקשה בישיבת מרכז הרב שגבה את מותם של 8 אזרחים - גזרת הדרום התחממה, כשבשיאה נורו עשרות רקטות מדי יום, מה שהוביל ליציאה למבצע. פי דוח שב"כ, במהלך שנה זו נהרגו 21 בני אדם מפיגועים שמקורם ברצועת עזה. בסך הכול, נמנו 36 הרוגים בשנה זו, כ-29% יותר ממספר הרוגים בחצי שנה האחרונה.
מטעמו של חה"כ איזנקוט נמסר בתגובה: "הנתונים אשר חבר הכנסת איזנקוט נשען עליהם מלפני מספר חודשים לא כללו את הנתון המעודכן של שנת 2022 אלא ספירה חלקית. למרבה הצער, מלבד שנת 2022 מדובר בשנה המדממת ביותר מאז 2008, בטרם חצי מהשנה הושלמה. מדובר בכמות בלתי נתפסת ובלתי רגילה של נרצחים מטרור הדורשת טיפול מיידי".
לסיכום, מספר ההרוגים מטרור במחצית הראשונה של 2023 הוא אכן גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות ב-15 השנים האחרונות, אך הוא אינו גבוה יותר מסך ההרוגים שנמנו במהלך 2022 כולה. המספר הנוכחי גם אינו גבוה יותר מסך ההרוגים ב-2015 ו-2008. לכן, דבריו של איזנקוט לא נכונים ברובם.
תחקיר: אביה שקלאר-חמו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
