באוצר מקדמים: מס חברות בשיעור של 15% לפחות

במשך דורות רבים הייתה שווייץ מגנט לזרימת כספים מכל העולם מכיוון שמס החברות במדינה עמד על 12% בלבד. אך בשבוע שעבר זה נגמר. שווייץ, באמצעות משאל עם, החליטה לאמץ את מס החברות הגלובלי העומד על מינימום של 15%, שיחול בה מתחילת 2024.

● בדרך לחקיקה נגד הבנקים? שר האוצר ייפגש היום עם הנגיד
● וול סטריט סוגרת מחצית חזקה, האם האופטימיות תימשך?
● לאחר 7 שנים ו־50 מיליון שקל: כך נגמר סכסוך בין מיליארדר לחתנו לשעבר

ומה קורה בישראל? הדיון על אימוץ מס חברות גלובלי אצלנו היה בעיצומו ביוני 2021, כאשר שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, הודיע על הצטרפותה העקרונית של ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית שגובש ב־OECD. זמן קצר לאחר מכן אישרה ממשלת בנט־לפיד את אימוץ העקרונות הבינלאומיים, הכולל כאמור מס מינימום של 15%.

מאז החלפת הממשלה נדמה שהנושא ירד לחלוטין מהפרק. כעת, מטעמו של שר האוצר סמוטריץ' נמסר לגלובס כי הוא אישר את מחויבות ישראל לאימוץ התוכנית. "השר מתואם עם גורמי המקצוע ומנהל דיונים עם אגף הכלכלנית הראשית ורשות המסים בנושא. כמו כן השר אישרר את מחויבותה העקרונית של ישראל למתווה בפגישתו עם מזכ"ל ה־oecd במסגרת כינוס מועצת השרים של הארגון".

התוכנית תשנה את מערכת המיסוי התאגידי

לשאלת גלובס מסרו ממשרד האוצר כי "מיסוי הכלכלה הדיגיטלית הינו פרויקט מרכזי של ארגון ה־OECD בו חברה ישראל. באוקטובר 2021 יצאה הצהרה של המדינות החברות בפרויקט המתווה את הקווים הכלליים של הפרויקט. ישראל הייתה שותפה להצהרה זו, לאחר אישור שר האוצר דאז, מר אביגדור ליברמן.

"מאז הצהרת אוקטובר שוקדות המדינות החברות בפרויקט בבנייתו. משרד האוצר, בהובלת מנהל הכנסות המדינה באגף הכלכלנית הראשית ורשות המסים, לוקח חלק פעיל בצוותי העבודה של ארגון ה־OECD ושותף לגיבוש התוכנית".

עוד נמסר כי צוות עבודה במשרד האוצר הכולל את רשות המסים, מנהל הכנסות המדינה באגף הכלכלנית הראשית ואגף התקציבים בוחן את ההשלכות יישום המודל לגבי ישראל. "הצוות יגיש בקרוב את המלצותיו לשר האוצר. באגף הכלכלנית נעשית עבודה מקצועית לבחינת השלכות המתווה על ישראל".

התוכנית שגובשה ב־OECD נועדה למעשה לשנות את מערכת המיסוי התאגידי הקיימת, באופן שיאפשר למדינות לגבות יותר מסים מחברות בינלאומיות שמוכרות מוצרים או שירותים לאזרחיהן. מטרת התוכנית היא לעדכן את חוקי המיסוי ולאפשר להם להתמודד עם הכלכלה הדיגיטלית.

התוכנית בנויה משני רבדים עיקריים: הראשון מאפשר למדינות מחוץ לארה"ב ליהנות לראשונה מחלק מרווחי חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו "גוגל", "פייסבוק" ו"אפל". במלים אחרות: למסות חברות לפי היכן הלקוחות שלהם נמצאים, ולא לפי המקום הגיאוגרפי שבו הן רשומות.

החלק השני, המסובך יותר לחקיקה, כולל התחייבות למס חברות מינימלי של 15% על חברות עם הכנסות של יותר מ־750 מיליון דולר בשנה, באמצעות מתן אפשרות למדינות לגבות בעצמן את ההפרש עד לרף זה, אם מדינה "סוררת" מחליטה להציע מס חברות נמוך. בעזרת מנגנון זה נוצר "מנוף לחץ" על מדינה, שלא לאבד רווחים פוטנציאליים למדינות אחרות, ונוצר בפועל מס חברות גלובלי.

"לא תהיה השפעה שלילית על ישראל"

הסכמה על מס אחיד מהווה שינוי עצום עבור כלכלות קטנות. במשך שנים חלקן היוו מעין מקלטי מס עבור חברות גלובליות מאחר שהציעו להן שיעורי מס נמוכים עד אפסיים.

גם עבור ישראל מדובר בשינוי משמעותי, שכן חברות רב־לאומיות שונות נהנות משיעורי מס נמוכים במיוחד, שיכולים להגיע ל־6%, במסגרת חוקי עידוד השקעות הון. אם התוכנית תאומץ, חברות כמו אינטל, שזוכות למיסוי בשיעורים נמוכים מ־10% בעבור הקמת מפעלים בפריפריה, ידרשו להשלים את המס לשיעור המינימלי (15%).

לדברי בנימין טובי, מנהל תחום המיסוי הבינלאומי במשרד שקל ושות', "לא תהיה השפעה שלילית על ישראל באימוץ תוכנית של מס גלובלי בשיעור של 15%, בהנחה שתוכנית כזו תאומץ גם במדינות האחרות. גם כיום, שיעורי המס של 6% הם החריג. מרבית חברות ההייטק, ממקומות במרכז הארץ, כאשר שיעור המס המוטב הוא שיעור של 12%. להגדלה של 3% בשיעור המס צפויה להיות השפעה נמוכה".

מומחית המס, עו"ד וחשבונאית אינגה אייזנברג, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', מוסיפה כי "החברות הרב־לאומיות יכולות לחוות עלויות מס גבוהות יותר כתוצאה מהמס הגלובלי החדש שאושר בשווייץ, באופן שעשוי להפחית את רווחיותן. אולם לא בטוח שתהיה מדינה אחרת בה ניתן יהיה לשלם מס מופחת.

"יש מדינות שבהן משלמים מס חברות בשיעור של 25%, ויש מדינות שבהן מס החברות עומד על 12.5% ופחות מכך. רפורמת המס הגלובאלי 'חותכת' את השיעור באמצע".

יש לציין כי ישראל לא חייבת לשנות את חוקי המס שלה כדי להסכים להיכלל בתוכנית המיסוי הגלובלי של 15%. אך אם תמשיך להעניק הטבות מס ושיעורי מס נמוכים לפי חוקי העידוד, החברות הרב־לאומיות יידרשו בכל מקרה להשלים את המס במדינות התושבות שלהן, וכך במקום שישראל תהנה מהכספים הללו ייהנו מהן מדינות אחרות. לדברי עו"ד ורו"ח אופיר לוי, שותף מוביל בתחום המיסוי במשרד ארנון, תדמור־לוי "ככל שישראל תאמץ מס חברות מינימלי של 15%, זה עשוי להביא אותה להידרש לחשיבה מחודשת כיצד אפשר בכל זאת להפוך לאטרקטיבית לחברות זרות".

אינטל צפויה להפסיד מרפורמת המס

במקביל, החודש הודיע משרד האוצר כי אינטל מתכוונת להרחיב את פעילותה בארץ, לאחר שהמשרד הגיע עם החברה להסכם לפיו היא תשדרג את מפעל השבבים הנבנה בימים אלה בקרית גת ותכפיל את שטחו. בתמורה, החברה תזכה למענק מדינה של כ־3.12 מיליארד דולר - המענק הגדול ביותר שהוענק לחברה פרטית מטעם מדינת ישראל. במסגרת העסקה, אינטל הסכימה להעלות את מס החברות שהוטל עליה מ־5% ל־7.5%, שיוחל רק על המפעלים ולא על מרכזי הפיתוח (שימשיכו לשלם 12%). עם זאת, כפי שדווח בגלובס, בינתיים מדובר רק על הסכמות עקרוניות.

לדברי עו"ד אייזנברג, "אינטל, שהיא אכן מהנהנות הגדולות של חוק עידוד השקעות ההון לפיו חברות יצואניות נהנות ממס חברות של 16% ובפריפריה 7.5% בלבד, זכתה לאחרונה בהטבה משמעותית בדמות 'מענק מדינה' בשיעור של 12.5% מסכום ההשקעה. אומנם רפורמת המס צפויה לבטל את שיעור המס הנמוך לה זוכה אינטל, אך מצד שני גם מדינות אחרות לא יוכלו להציע הטבות דומות".