"אסטרטגיה אקטיבית לניהול חיסכון מוכיחה את עצמה לטווח הארוך בפנסיה ובגמל"

הכתבה בשיתוף מגדל ביטוח

התנודתיות בשוק ההון ב-12 החודשים האחרונים השפיעה בצורה ניכרת על ההשקעות והחסכונות של הציבור. אחרי התאוששות יחסית מהירה של השווקים ממשבר הקורונה, שאף הובילה לעליות יפות ב-2021, באה שנת 2022, עם גל האינפלציה, וצבעה באדום פעם נוספת את קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל. התנודתיות שאפיינה את השווקים גם חשפה את ההבדלים בין אסטרטגיות ההשקעה של הגופים הפיננסיים השונים. למשל, מדיניות החשיפה לסקטורים שונים, כמו הטכנולוגיה; וכן לפיזור הגיאוגרפי, שבו למשל נרשמו הבדלים בין ארה"ב, אירופה וישראל, שהשפיעו על הביצועים של המוסדיים. שני אלו מדגימים את חשיבותה של אסטרטגיית ההשקעות האקטיבית של הגופים הפיננסים.

מדובר בסוגיות משמעותית שכן בשנים האחרונות עולה המודעות הפיננסית בקרב החוסכים. הם מניידים את קרנות הפנסיה, ההשתלמות וקופות הגמל בין גופים, מעבירים בין מסלולים ומקבלים החלטות עם השלכות כלכליות משמעותיות. אך האם ביצוע שינויים תחת תנודתיות הוא בהכרח נכון? האם אין לציבור נטייה לבחור במסלולים המובילים אחרי שהם הגיעו לשיא שלהם? והאם בכלל אפשר לדבר על אסטרטגיות השקעה "נכונות" ו"לא נכונות"?

להתמודד עם הדינמיקה בשוק

"השווקים מתמודדים עם אירועים שהם יחסית קצרים, אבל גם קיצוניים בהשפעה שלהם, יחסית למה שחווינו לפני המשברים האחרונים", אומר ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים. "יחד עם זאת, חשוב לזכור, וזה גם מאפיין את הגישה שלנו - תיקי פנסיה, השתלמות וגמל בנויים ל-30 שנה קדימה. זה האופק. בתוך האופק הזה צריך לדעת להתמודד גם עם אירועים כמו אלו שהתרחשו בשלוש השנים האחרונות", הוא מוסיף.

 ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח / צילום: גל חרמוני

כאשר מסתכלים על השוואות ביצועי המסלול הכללי של קרנות הפנסיה לצורך הדוגמה, ב-12 החודשים שחלפו, מגלים כי באופן כללי ביצועיהן של חברות הביטוח היו גבוהים יותר. כמובן, מבלי שהדבר יגיד משהו על העתיד. 

היציבות שבאפיקים הלא סחירים

"כשחושבים על תיק ל-30 שנה, אנחנו רוצים להשיג תשואה נאותה אך לצד זה גם תיק מאוזן שיודע לצלוח תקופות של תנודתיות כפי שחווינו לאחרונה לכן, ננסה לבנות הרכב נכסים שמתמודד עם מצבים משתנים בעולם", אומר מגדלי, ומתייחס לאינפלציה מול צמיחה וגם לשינויים בסביבת הריבית. "בגוף גדול כמו מגדל יש לנו כלים מגוונים יותר, סחירים ולא סחירים. כאשר הנכסים הלא סחירים, כמו למשל תשתיות ונדל"ן, עוזרים לנו להפחית את התנודתיות בתיק", הוא מפרט.

עד לשנה האחרונה, התרגלו החוסכים והמשקיעים בשוק ההון לסביבת ריבית אפסית עד נמוכה. למרות שהיה ברור שמצב זה לא יימשך לנצח. "אנחנו הבנו שהשינוי עלול לקרות בשלב כלשהו וכנראה שהוא ייקרה כתוצאה מעליית האינפלציה, שכבר זמן רב לפני כן העריכו בשוק שהיא תעלה. אז מבחינה אסטרטגית, המחשבה היתה לייצר תיקים שמגנים על עצמם טוב גם בתקופת אינפלציה איך עושים זאת? מגדלי מפרט: "בעיקר בזכות רכיב גבוה של נכסים ריאליים - תשתיות, נדל"ן ועוד - בתיק, נכסים השומרים על ערכם גם בתקופות אינפלציוניות. נכסים אלו מתאפיינים לרוב בבחוזים על פרויקטים שמופעלים למשך זמן ארוך עם עליות מחיר מובנות או הצמדה למדד המחירים. היעד שלנו הוא להשקיע כ-15% מכלל התיקים שלנו באפיקים הללו. זה גם מה שאנחנו גם רואים בפנסיות מובילות בעולם. אפיק נוסף הוא הנדל"ן. יש לנו תיק נדל"ן גדול, אנחנו, למעשה, חברת הנדל"ן השלישית בגודלה בישראל. יש יתרון באפיקים הלא סחירים, כי הם יותר יציבים ופחות מושפעים מהתנודתיות וזאת לצד התועלת שבגיוון התיק בנכסים שלא ניתן להשקיע בהם בשווקים הסחירים.

חטא תזמון השווקים

נושא נוסף שחשוב להתייחס אליו נוגע להתנהגות של הציבור בתקופות של תנודתיות, אך גם באירועים של ירידות חדות או עליות חדות. כך, למשל, נתוני העבר מראים כי בכל פעם שנכנס מוצר פיננסי חדש לשוק, הציבור הלך ברובו לשחקנים המובילים באותו רגע. ללא קשר, בהכרח, לביצועי העבר הרחוק.

"חשוב שחוסכים ומשקיעים יחליטו באיזה גוף להפקיד את הכספים שלהם תוך מחשבה מעמיקה, אבל שוב - חשוב לזכור שזו לרוב השקעה לטווח רחוק, מדובר בחסכון המשמעותי ביותר של הציבור וצפוי שיהיו תקופות מאתגרות בשווקים", אומר מגדלי. "לטווח כזה מרבית הציבור זקוק, ולגוף שיש לו תשתית חזקה ורחבה שבנויה על אסטרטגיה, מחקר ותוכנית עבודה ארוכת טווח פחות על החלטות של אדם ספציפי כזה או אחר. זה הרעיון בגוף גדול שיש לו יכולת לבנות תיק מאוזן עם ניהול ובקרה של הסיכון", הוא מדגיש.

"בסך הכל, קשה לתזמן את השווקים. בטח לאדם בודד. כל המחקרים מראים את זה", אומר מגדלי בהתייחס לביצוע שינויים תכופים בגופי ההשקעות ובמסלולים, וכן ביחס לנטייה של הציבור להשקיע בשחקנים ובמדדים המובילים ברגע נתון. "מה שקורה, בדרך כלל, זה שעלולים לפספס תיקונים חדים בשווקים המתרחשים בתקופות קצרות ולכן התשואה ארוכת טווח עלולה להיפגע משמעותית. ניסיון העבר מראה כי לאחר ירידות חדות שלאחריהן יש בד"כ התאוששות, החוסך עלול שלא להרוויח אותה כי הוא כבר במקום אחר, או בכלל בחוץ".

מסלולים פאסיביים הם רק חלק מהכלים

מדיניות ההשקעה בגופים הגדולים, כפי שמסביר מגדלי, היא מאוד אקטיבית. אך אקטיביות אין פירושה שינויים גדולים ותכופים, אלא ביצוע שלהם תוך כדי שמירה על תמהיל מאוזן. במקביל לכך, אחד הנושאים שעלו לשיח בחודשים האחרונים, בין היתר על רקע השינויים ביחס השקל-דולר, הוא ההשקעה במסלולים פאסיביים מחקי מדד של קרנות הפנסיה, ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה. מסלולים אלה למעשה "מפקיעים" את המדיניות האקטיבית של ניהול התיקים. כמו למשל הטרנד של מסלולים אשר מחקים את ההרכב של מדד S&P 500.

"לטעמי אין מדובר בהחלטה בינארית של ניהול אקטיבי לחלוטין או שימוש מוחלט במוצרים פסיביים. טוען מגדלי. "בסופו של דבר, למנהלי ההשקעות שמנהלים תיקים יש בארגז הכלים גם אופציה להשקעות אקטיביות וגם לשימוש במדדים. השילוב ביניהם הוא שמשיג תיק טוב יותר", הוא אומר ומוסיף: "לנהל תיק רק במדדים פאסיביים נושא בחובו סיכונים מסוימים והמרכזי שבהם הוא שיש המון מדדים שהם לא מספיק מפוזרים. ראינו את זה בעולם וגם בישראל".

"לכן", מסכם מגדלי, "ניהול מאוזן של תמהיל התיק בין אפיקים סחירים לפרטיים הוא מאוד חשוב. קיומן של תשתית חזקה להשקעות ושל מחלקות המחקר בגופים גדולים מאפשר למנהלי ההשקעות לקבל החלטות מבוססות ולא על סמך גחמה אישית. לדעתי, אסטרטגיה זו בפנסיה וגמל תוכיח את עצמה כשמסתכלים לא רק על הטווח הקצר, אלא על זה שהיא מיועדת אליו - תיק של 30 שנה".

* פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה או רכישה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם