סעודיה חותכת את הפקת הנפט בפעם השלישית בשנה, ומציבה את ישראל בפני דילמה

השבוע אופ"ק פלוס, ארגון הגג של יצואניות הנפט העולמיות, הודיע כי החליט לדבוק בתפוקה המתוכננת שלו להמשך שנת 2023, לאחר שקיצץ את ההפקה פעמיים מאז יוני אשתקד. אלא שלסעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, היו תוכניות אחרות: בצעד חד־צדדי שהפתיע רבים, הודיעה הממלכה הערבית כי תקצץ את הפקת הנפט שלה במיליון חביות ביום ביולי - החלטה שעשויה להתארך גם לחודשים הבאים.

● סעודיה הודיעה על קיצוץ נוסף ביצוא הנפט. איך זה ישפיע על המחירים בעולם?

שר האנרגיה הסעודי, עבד אל־עזיז בן סלמאן, הצהיר כי תפוקת המדינה תרד מ־10 מיליון חביות ביום ל־9. בתגובה, מחירי הנפט קפצו ב־2.3% לכ־73 דולר לחבית. מה עומד מאחורי ההחלטה הדרמטית וכיצד היא משפיעה על ישראל?

מה עומד מאחורי ההחלטה הסעודית?

ההחלטה של סעודיה, האחראית על יצוא 14.5% מהנפט בעולם, מצטרפת לשורת החלטות קודמות של אופ"ק פלוס. באוקטובר 2022 קיצץ ארגון הנפט בלא פחות מ־2 מיליון חביות ליום, ורמת המחירים התקרבה למה שהיא היום (מעל 70 דולר). באפריל 2023, הארגון הודיע על קיצוץ נוסף, הפעם של 1.16 מיליון חביות ליום, והמחירים עלו ל־80 דולר, אך ירדו תוך זמן קצב לרמות הנוכחיות.

נראה כי בכל פעם שהמחירים מגיעים לרמה נמוכה מדי, מוכרז על קיצוץ. אך הפעם, המהלך לא נעשה בשיתוף־פעולה מלא בין החברות באופ"ק פלוס. החלטה מעין זו דורשת משא ומתן פוליטי וכלכלי נרחב, וייתכן שבסעודיה העדיפו להימנע מכך ולקצץ באופן חד־צדדי - גם על חשבון הרווח קצר הטווח שלהם.

מטרת המהלך, כפי שהגדיר אותה שר האנרגיה הסעודי, היא "להביא ליציבות" לשוק הנפט, ולמנוע ירידת מחירים: "הקיצוץ הוא סוכריה על מקל סעודית. מה שעשינו הוא הזיגוג של העוגה. נעשה הכול כדי להביא ליציבות בשוק הזה".

"יש כאן איתות שלמפיקת הנפט הגדולה במדינות אופ"ק פלוס יש גבולות גזרה והיא לא תאפשר למחירים להמשיך לרדת מטה - גם אם הירידה נובעת מקיטון של הביקוש לנוזל", אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. "סין טרם שבה לגמרי לאיתנה ומדינות המערב מתמודדות עם ריביות גבוהות והאטה כלכלית, כך שהביקוש לנפט לא צפוי להתאושש בקרוב. הודעת סעודיה עשויה לתת 'בוסט' לטווח קצר למחירים, אך כל עוד הביקוש לא מתאושש, לא נראה כי זה יתורגם לעלייה חדה ומתמשכת".

רוסיה בבעיה? ההחלטות הנוספות שהתקבלו

אמנם ההחלטה הסעודית התקבלה באופן חד־צדדי, אך הממלכה כן קיימה שיח מסוים עם השותפות שלה באופ"ק פלוס. בפגישה בין השותפות בארגון, נקבעו מספר שינויים נוספים: יעדי ההפקה של ניגריה ואנגולה - בין המדינות המובילות ביצוא נפט - יקוצצו כדי לשקף את רמת ההפקה שלהן בפועל. לעומתן, היעד של איחוד האמירויות דווקא יגדל ב־200 אלף חביות ליום ל־3.22 מיליון, בשל יכולת ההפקה הגוברת שלה.

 נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן / צילום: Associated Press, Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace

באותה פגישה, החליטו החברות באופ"ק פלוס לקצץ גם את מכסת ההפקה של רוסיה, בגלל הקושי בעמידה ביעדים שהציבו לה. אלא שמדובר בפעולה טכנית בלבד, מכיוון שרוסיה ממילא מייצרת ומייצאת פחות נפט בשל הסנקציות המערביות והבינלאומיות המוטלות עליה. למעשה, כבר בפברואר רוסיה הכריזה באופן חד־צדדי על קיצוץ בהפקת הנפט שלה, מיד לאחר הפלישה לאוקראינה.

גם המחיר בו נמכרת חבית נפט רוסית סטנדרטית מסוג אורל ירד אפילו יותר משאר מחירי הנפט: המחיר צנח עד כדי כ־55 דולר לחבית, בעוד שבעבר המחיר היה מסונכרן עם מחיר חבית WTI אמריקאית. מאז, רוסיה נאלצת למכור בהנחה את הנפט שלה למדינות שאינן שותפות בסנקציות כמו סין והודו, מה שמקטין משמעותית את רווחיה.

הזווית הישראלית: מדיניות האוצר תשתנה?

החלטת סעודיה לקצץ את יצוא הנפט ממאגריה צפויה לגרום לכאבי ראש גם בישראל. אם בעבר דווקא נהנו במשרד אוצר מקפיצות מחירים בשוק הנפט העולמי, שהובילו להתייקרויות בתחנות הדלק בארץ ולזינוק בהכנסות המדינה ממסים, הרי שבשנה האחרונה המצב הפוך. מאז אפריל 2022, הממשלה מורידה את מחירי הדלק באמצעות הפחתות זמניות של מס הבלו על הדלק. אלה יצרו עד כה אובדן הכנסות של 2.5 מיליארד שקל לקופת המדינה.

המתיחות הנוכחית בין מעצמות הנפט, שהעלתה את המחיר של חבית נפט מסוג ברנט לרמה של כ־77 דולר והיד עוד נטויה, מגיעה בתזמון רע עבור ישראל. בשילוב עם מגמת היחלשות השקל, המחיר של הדלק בארץ אמור לזנק, לפי הנוסחה היבשה.

ייתכן שבאוצר ייאלצו להכניס את היד עמוק יותר לכיס, ודווקא בתקופה של ירידה כללית בהכנסות המדינה, יוותרו על כספים נוספים מענף הדלק כדי לספוג את ההתייקרויות. השאלה כרגע היא כמה זמן עוד יוכלו להמשיך במדיניות הזו, של שינוי גובה המס מדי חודש. רבים מאנשי המקצוע באוצר לא אוהבים את ההתנהלות הזו, שמוכתבת להם מלמעלה.

שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן, היה זה שהנחיל בשנה שעברה את מדיניות ההקלות במס הבלו. הוא עשה זאת בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה, שגרמה להשתוללות מחירים, כאשר חבית נפט הגיעה בשיאה לכ־123 דולר. מאז, המחירים כבר ירדו לרמתם מלפני המלחמה.

אלא ששר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', אימץ את השיטה של קודמו בתפקיד ואף שכלל אותה. בחודשים האחרונים סמוטריץ' מנהל מדיניות של פיקוח מחירים הדוק בתחנות הדלק. לקראת סוף כל חודש, רגע לפני שמשרד האנרגיה אמור לפרסם את התעריף החדש על פי הנוסחה הקבועה, חותם סמוטריץ' על צו הפחתת בלו שמשאיר את המחיר לצרכן כמעט ללא שינוי. כך, בחודשים מרץ־מאי קפא מחיר ליטר בנזין על 6.81 שקל, וביוני עלה במתינות ל־6.85 שקל.

אובדן הכנסות המדינה כתוצאה מהמשך הטבת המס בחודש יוני בלבד נאמד ב־176 מיליון שקל. הפחתת המס משקפת הנחה של כ־50 אגורות לליטר בנזין, שמחירו היה קופץ ל־7.25 שקלים לליטר ללא העמקת הסבסוד. לפי הצו הקודם, ב־1 ביוני הייתה אמורה הפחתת המס לרדת לרמה של 10 אגורות לליטר בלבד.