הממשלה חייבה אגודות עותומניות בדיווח שנתי - רק 7 מתוך 3,300 עמדו במשימה

כמה מהגופים החזקים ביותר במשק הישראלי, המרכזים אלפי עסקים ומאות אלפי עובדים, מתנהלים תחת מעטה חשאיות וכמעט ללא שום חובת דיווח. מדובר באגודות ללא מטרות רווח שהוקמו לפני חקיקת חוק העמותות ב־1980. אלו הורשו להמשיך ולפעול על בסיס החוק העותומני מ־1909. גם כיום, 114 שנים לאחר מכן, מעט אור נשפך על התנהלות גופים אלה, תוך שהם זוכים למלוא הזכויות המוענקות בחוק לעמותות. 

● המומנטום חוזר לקרנות הנאמנות? "בשוק האג"ח ישנן הזדמנויות השקעה שלא היו קיימות בעבר" 
● "ידענו שהחברה לפני נקודה קריטית": לילך אשר-טופילסקי על השקעת פימי בקמהדע

לעומת זאת, עמותות "מודרניות" שהוקמו בישראל לאחר 1980 נדרשות לעמוד בחובות ובדיווחים שוטפים לרשם העמותות, כתנאי לקבלת ההטבות המרחיבות שמעניק הסטטוס, לרבות פטורים ממסים. זאת כדי לוודא שהגופים, שפעילותם אמורה להיות לתועלת הציבור, לא מועלים בכספי תורמים ולא משמשים ככסות לחלוקת כספים ו"ג'ובים".

בשנת 2021 אירעה התפתחות חיובית, כאשר שר המשפטים דאז גדעון סער העביר החלטת ממשלה שתחייב את האגודות העותומניות במספר חובות שקיפות - לרבות הגשת דוחות שנתיים ככל עמותה. המועד האחרון להגשת הדוחות הוא ה־30 ליוני, עוד פחות מחודש.

אך אף אחת מבין האגודות העותמניות המרכזיות עוד לא הגישה את הדוח כחוק, וכעת הן פונות לקבלת הארכה עד אוקטובר. מדובר על ההסתדרות הכללית החדשה, הסתדרות המורים, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונאים וההסתדרות הרפואית. ארגונים שמנהלים עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה, חלקם תשלומי חובה כמו אלו שעובדי המגזר הציבורי משלמים להסתדרות, המגיעים בעקיפין מכספי המסים של כל אחד ואחת מאיתנו.

פעילות של שנים מתחת לרדאר

בתגובה לפניית גלובס, ברשות התאגידים אומרים כי "בימים האחרונים הגיעו לשולחנה של רשמת העמותות וראש רשות התאגידים, עו"ד שולי אבני־שוהם, בקשות ממספר גורמים מרכזיים במשק להארכת המועד להגשת דיווחים שנתיים לאגודות עותומניות בהתאם לסמכותה בסעיף 5 לתקנות עד לחודש אוקטובר, בקשות אלה נבחנות בימים אלה ותשובת הרשמת תפורסם לציבור".

נראה שההסתדרות היא חלק מאותם הגורמים במשק, ובתגובה לשאלת גלובס ההסתדרות ענתה כי "בהתאם לחוק ולתקנות, וכמקובל ביחס למלכ"רים נוספים דוגמת עמותות וחברות לתועלת הציבור, הוגשה בקשה להארכת המועד הדיווח השנתי". במידה והבקשה תתקבל, מועד ההגשה האחרון יידחה בעוד ארבעה חודשים, מעבר לשנתיים שהיו לכל האגודות העות'מניות להתכונן למועד הגשת הדוחות, שעמותות רגילות נדרשות לעשות מדי שנה בשנה.

על פי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר ושותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון, "במשך שנים אגודות עותומניות היו מתחת לרדאר, ולא הייתה אפשרות לדעת איך הן מתנהלות תקציבית. התחבאו פה התנהלויות לא שקופות, לא גלויות, והן עשו כבתוך שלהן ללא השלכות. החוק החדש דואג שהם יהיו חלק מכללי ניהול תקין: דוחות מילוליים וכספיים שקופים, מקבלי השכר הגבוה ביותר וציות לחוק ולנהלים. כל הארגונים ללא מטרת רווח, לא משנה איזו שמלה הם לובשים, יידרשו להיות תחת המטריה של ניהול תקין".

יאבדו את אישור הניהול התקין?

בהנחה והאגודות לא יגישו את הדוחות בהתאם למועד שנקבע להן בחוק, הן עלולות לאבד את אישור הניהול התקין שלהן. במקרה כזה, לדברי רו"ח שטרק "הם לא יהיו זכאים לתמיכה של המדינה ולתקציבים" אך עם זאת דמי החבר מעובדים יישארו על כנם, "יהיה אפשר לקחת את האגודות שלא יגישו לבית המשפט, ושם ניתן לאיים עליהן במחיקה ופירוק, ובית המשפט יכול גם לשלול סמכויות מבעלי תפקידים ספציפיים באגודה".

בנוסף, רשות התאגידים מציינת כי יחד עם משרד הפנים היא "הובילה מהלך נוסף, במסגרתו הובהר כי חוזרי מנכ"ל משרד הפנים חלים גם על אגודות עותומניות המבקשות לקבל תמיכות, הקצבות, הקצאות קרקע בפטור ממכרז והנחות חלקיות מארנונה מאת הרשות המקומית, מחויבות בהחזקת אישור ניהול תקין".

על פי דוח רשות התאגידים בישראל יש היום כ־3,300 אגודות עותמניות רשומות, אך לא ניתן לדעת כמה מהן פעילות וכמה לא. חובת הרישום תסייע להאיר על הפינה האפלה הזאת בחוק, ולברר כמה אגודות יש ומה הן עושות. מתוך ה־3,300, אך ורק שבע אגודות הגישו כבר את הדוחות השנתיים לפני המועד הקבוע בחוק, ביניהן: קופות החולים (שממילא נמצאות תחת פיקוח משרד הבריאות, והמידע אינו חדש), הסתדרות מורי אגודת ישראל, ארגון המורים וארגון הקבלנים מחוז תל אביב ומרכז. אלו קיבלו כבר את אישור הניהול התקין מרשם העמותות, ועתה אנו ממתינים שכל האגודות העותמניות יעשו כך.