עו"ד ביקש פטור ממע"מ בגין גביית חובות על צ'קים ושטרי חוב בהיקף כ-10 מיליון שקל. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד יצחק גבאי, המתמחה בגביית חובות באמצעות ההוצאה לפועל, רכש במהלך השנים צ'קים ושטרי חוב מחברות בשווי של מעל 10 מיליון שקל, ופעל לגבייתם באמצעות משרד עורכי הדין שבבעלותו • האם הרווחים מפדיון המסמכים הסחירים חייבים במע"מ?

בית המשפט המחוזי בלוד / צילום: תמר מצפי
בית המשפט המחוזי בלוד / צילום: תמר מצפי

עורך דין המתמחה בתחום גביית חובות באמצעות ההוצאה לפועל, רכש במהלך השנים מסמכים סחירים (צ'קים ושטרי חוב) מחברות בשווי של מעל 10 מיליון שקל, ופעל לגבייתם באמצעות משרד עורכי הדין שבבעלותו. האם הרווחים מפדיון המסמכים הסחירים חייבים במס ערך מוסף? 

השינויים במיסוי מקרקעין שמתחבאים בחוק ההסדרים 
הכאוס בנתב"ג: רק חברת מוניות אחת ניגשה למכרז 
חשד: דיווחו על מכירת מגרש אך בפועל מכרו בית בשלבי סיום 

שאלה זו הגיעה לפתחו של שופט המיסוי אבי גורמן מבית המשפט המחוזי בלוד, אשר השיב עליה בחיוב, וקבע כי כאשר גביית החובות נעשית באמצעות משרד עורכי הדין של המערער, כחלקו מעסקיו השוטפים, לא ניתן להפריד את רווחי הגבייה מהכנסותיו של העסק החייבות במע"מ.

"עורך הדין יצר והפעיל עסק אינטגרלי אחד, אשר כלל הן את פעילותו במסגרת משרד עורכי הדין שהפעיל, והן את רווחיו מפדיון המסמכים הסחירים. מדובר למעשה בפעילות אחת אינטגרלית, אשר בהינתן הדרך בה בחר לפעול, הפרדה שלה לרכיביה השונים היא בעיניי מלאכותית - או שלכל הפחות לא עלה בידי עורך הדין להוכיחה", קבע השופט.

המחלוקת הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בלוד במסגרת ערעור שהגיש עו"ד יצחק גבאי נגד מנהל מע"מ רחובות, לאחר שחויב בתשלום מע"מ בהיקף כ-130 אלף שקל בעבור רווחיו מגביית חובות בגין מסמכים סחירים (צ'קים ושטרי חוב) שרכב משתי חברות.

מאז שנת 2005 ועד לשנת 2009 רכש עו"ד גבאי צ'קים מחברת ERN בעלות של 40% בממוצע מערכם הנקוב. מדובר היה בעשרות אלפי צ'קים, שסכום הרכישה שלהם עמד על כ-7.751 מיליון שקל. החל משנת 2015 החל עו"ד גבאי לרכוש שטרי חוב, במקבצים של 30-40 שטרי חוב כל פעם, מחברת מימון ישיר, בעלות של של 28% מערכם הנקוב של שטרות שערכם מתחת למיליון שקל ו-26% מערכם הנקוב של שטרות בסכום גבוה יותר. בסך-הכול רכש גבאי שטרי חוב בעלות של כ-2.825 מיליון שקל.

בדוחות שהגיש עו"ד גבאי לפקיד השומה, הוא דיווח על רווחיו מפדיון המסמכים הסחירים - כהכנסה מעסק. לעומת זאת, בדוחותיו למנהל מע"מ רחובות הוא לא דיווח על עסקאות אלה, שכן לטענתו הן אינן חבות במס ערך מוסף. במקביל, על עסקאות אחרות שהיו לו כעורך דין מגביית המסמכים הסחירים, הוא כן דיווח כחייבות במע"מ. הלכה למעשה פיצל עו"ד גבאי את פעילותו לשני רכיבים, האחד חב במע"מ והשני לא: פעילותו כעורך דין - חבה במס, ואילו פעילותו מפדיון המסמכים הסחירים - אינה חבה לשיטתו במס.

מנהל מע"מ רחובות לא קיבל את דיווחי עורך הדין וקבע כי כלל פעילותו היא פעילות עסקית, המהווה חלק אינטגרלי מפעילות משרדו - החבה במע"מ. הבסיס לחיוב היה סעיף 19(ב) לחוק מע"מ, הקובע כי "עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פירעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפירעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אות".

על קביעות אלה ערער עו"ד גבאי לבית המשפט המחוזי, כשלטענתו מכירת המסמכים הסחירים על-ידו לא הייתה במסגרת עסקו. 

"פעילות אינטגרלית לפעילות המשרד" 

השופט אבי גורמן דחה את עמדת עו"ד גבאי וקבע כי פעילותו של עו"ד גבאי ברכישת עשרות אלפי המסמכים הסחירים ופדיונם היא פעילות שיש לסווג כפעילות עסקית.

ראשית, ציין, "מדובר בפעילות אינטגרלית לפעילות משרדו של המערער כעוסק, והיא למעשה חלק מובנה ממנה. הפרדה בין השתיים אינה תואמת את הדרך בה בחר המערער לפעול. המערער עצמו דיווח למס הכנסה על הכנסה מעשרות אלפי המסמכים הסחירים כהכנסה מעסק, והוא לא הציג שום ראיות של ממש מדוע יש לסטות מדרך דיווח זו".

עוד הוסיף השופט כי "רכישת המסמכים הסחירים הייתה חלק אינטגרלי ומובנה, שניצב בבסיס פעילותו העסקית של משרד עורכי הדין שניהל המערער. הפרדה בין שתי הפעילויות אינה עולה בקנה אחד עם תמונת הדברים שתיאר המערער, לפיה כל פעילותו העסקית של משרדו הייתה בגביית המסמכים הסחירים".

השופט גרמן הזכיר את פסיקתו הדרמטית מאוגוסט 2021, לפיה אין מקום להטיל מע"מ על מי שפעילותו היחידה היא מסחר עצמי בניירות ערך (בחשבון נוסטרו), והזכיר כי לא כל מכירה של "נכס" מהווה "עסקה" לפי חוק מע"מ, שכן מכירה הונית ככלל אינה ממוסה במסגרת חוק מע"מ, אלא רק מכירה שנעשתה במסגרת פעילות עסקית.

על-פי עובדות המקרה של עו"ד גבאי, קבע השופט, מדובר "במקרה מובהק" שבו מכירת הניירות הסחירים הייתה במסגרת עסק. "זהו מקרה בו לפנינו 'עוסק' שעיסוקו אף (אך לא רק) בפדיון מסמכים סחירים, ואשר פעולותיו נכנסות ללא כל קושי לגדרי הוראותיו של סעיף 19(ב) לחוק. המערער כרך את פעילותו במשרד עורכי הדין יחד עם פעילותו במסמכים הסחירים, באופן אינטגרלי אשר אינו ניתן לדעתי להפרדה".