מת סם זל, בנו של פליט יהודי מפולין שחולל את מהפכת הנדל"ן באמריקה וכמעט הרס את עיתוניה

סם זל, אחד מ-500 האנשים העשירים ביותר בעולם, לימד את אמריקה איך לעשות כסף על גבם של כשלונות • הוא אהב אופנועים ומכנסי עור, ולא היה לוחץ ידיים

סם זל / צילום: Associated Press, Richard Drew
סם זל / צילום: Associated Press, Richard Drew

מאת טלי ארבל ופיטר גרנט, וול סטריט ג'רנל

מת איל הנדל"ן היהודי-אמריקאי המפורסם סם זל, שעשה הון בקניית נכסים מסחריים במצוקה. הוא היה בן 81. הוא מת בביתו ביום ה' מסיבוכים של מחלה שבה לקה באחרונה, לפי ,Equity Group Investments אחת החברות שהקים.

הכלכלנית שבטוחה מי הביא לזינוק באינפלציה - ומי משלם את המחיר | ראיון
הוא התחיל כעובד קייטרינג. היום הוא מבעלי מועדון יוקרתי בשווי מיליארדי דולרים | ראיון

המיליארדר, משקיע נדל"ן מאז שנות ה-60, הקים את החברה הראשונה שלו בזמן שהיה סטודנט באוניברסיטת מישיגן. צייד תאגידים שהשקיע בשורה של תעשיות - כמו הרכישה הרת האסון של רשת העיתונים טריביון (Tribune), של יצרנית כריכי הגלידה מעודנים, של שורת תעשיות ושל חברה המפתחת דוברות-שיט - הוא היה ידוע בסגנונו הבוטה ובנטייתו הדווקאית. זל כינה את עצמו "רקדן עלי-קבר" בגלל התעניינותו בחברות השקועות במשברים עמוקים.

הוא התחיל למלא תפקיד מרכזי בשוקי המקרקעים של ארה"ב במהלך המיתון של תחילת שנות ה-90, כאשר אגודות הלוואה וחיסכון ומלווים אחרים כרעו תחת הרי חובות בלתי ניתנים לפירעון שנצברו בעסקי נדל״ן. הוא היה מן המובילים ברכישת נכסים במחירים מוזלים, שעשו הון עתק לאחר שהשוק התאושש.

העולם לפי סם זל | יואב קרני, פרשנות

איל הנדל"ן האגדי סם זל, שמת ביום ה׳ בגיל 81, היה אסיר תודה לאמריקה. היא קלטה את אביו, פליט יהודי מפולין, ש"נמלט 12 שעות לפני פלישת הנאצים". כך סיפר זל בראיון מקיף ל'גלובס', ב-2008.

נושא הראיון היה העזתו העסקית והציבורית הגדולה ביותר. היא התחוללה ב-2007, כאשר הוא השתלט על אחת מאימפריות התקשורת הגדולות באמריקה, 'טריביון', מבלי להסתכן. זו הייתה אחת השערוריות העסקיות הגדולות ביותר של זמנה, אם לא של כל הזמנים. נכס, ששוויו הוערך במיליארדי דולרים, נמכר לזל ולשותפיו בכמה מאות מיליונים. הוא שילם בעד הרכישה באמצעות מינופה של טריביון. התוצאה המהירה מאוד הייתה פשיטת רגל.

כאשר ראיינתי את זל בשיקגו, לפני 15 שנה, ערב השתתפותו בוועידת העסקים של גלובס, איל הנדל"ן היה שרוי במצב רוח אופורי. הוא האמין שהוא יציל לא רק את עיתוני 'טריביון' אלא את כל העיתונות הכתובה באמריקה, שכבר שקעה במשבר קיומי.

ספינת הדגל של 'טריביון' הייתה 'שיקגו טריביון', עיתון הבית המהולל של שיקגו, עיר מגוריו של זל ובסיס פעולתו. האיש שהעניק לעיתון את משקלו הציבורי בתחילת המאה ה-20, קולונל רוברט מקורמיק, היה ידוע כשונא מהגרים עם נטיות אנטישמיות.

האירוניה של בן המהגרים היהודי העשיר נוטל את השליטה בעיתונו של הקולונל האנטישמי לא נעלמה מעיני איש, ובמיוחד לא מעיני זל. "מקורמיק יתגאה בי", הוא קרץ בסוף הראיון.

מקורמיק לא התגאה בו. זל הוריד את הטריביון - העיתון והאימפריה - מנכסיהם. האימפריה התפרקה. העיתון עצמו ירד מגדולתו, והפך מעיתון בין לאומי לעיתון עירוני פרובינציאלי.

הראיון המלא עם זל, מאוקטובר 2008

כן אדוני המו"ל

סם זל היה פעם רק איל נדל"ן, מיליארדר שזכה לכינוי "רקדן של בתי קברות" על יכולתו להפיח רוח חיים בגוויות תאגידיות. ואז הוא רכש את ענקית המדיה טריביון, ונהפך למוציא לאור של כמה מהחשובים שבעיתוני אמריקה. עכשיו הוא נחוש להמציא מחדש את הענף המקרטע, ולא חושש לנתץ סדרי עולם: פחות חדשות, יותר אטרקציות, צבע ופרסומות. "לא התרגלנו לתת לקוראים את מה שהם רוצים". מו"ל עיתונות בראיון נדיר עם יואב קרני, שיקגו.

לקריאת הכתבה לחצו כאן

רשימה נוספת של יואב קרני על זל, דצמבר 2008

קברת אותם, סם

סם זל בא להציל את העיתונות, אבל הוליך את עיתוניו לפשיטת רגל. האם גם לעיתונות מותר לבקש "תוכנית חילוץ"?

לקריאת הכתבה לחצו כאן

עוד בגלובס על סם זל:

שחק אותה על-פי סם

איל הנדל"ן האמריקאי, סם זל, המנהל קרנות רי"ט ב-350 מיליארד דולר, מסגיר כמה מסודות ההצלחה העסקית. מה לחפש בערים נידחות, עם מי לעבוד ועם מי לא ולמה חשוב לא להתרגש מכשלונות. אלעזר לוין שמע מה דעתו על הכלכלה הישראלית

לקריאת הכתבה לחצו כאן

תזמון ללא דופי

באחת העסקאות הגדולות שלו, ב-2007, זל מכר את עסקי בתי המשרדים שלו, Equity Office Properties, תמורת 39 מיליארד דולר באחת הרכישות הממונפות הגדולות ביותר מאז ומעולם. התזמון שלו היה ללא דופי. שנה אחת אח כך, בנק ההשקעות של ליהמן ברדרס התמוטט, ונתן את האות למשבר הפיננסי העולמי, שגרם לצניחה מסיבית של שווי המקרקעים.

זל הוסיך למלא תפקיד מרכזי בשוקי הנדל"ן העולמיים עד מותו. הוא השקיע בדרום אמריקה, באירופה ובשווקים זרים אחרים באמצעות Equity International. אחזקותיו כללו גם נתח גדול ב Equity Residential, הבעלים של כ-80,000 דירות, וב Equity LifeStyle Properties, קרן השקעות נדל״ן (REIT) המתמחה באתרי נופש.

תנחומים זרמו ביומיים האחרונים מאילי הנדל״ן המובילים, ממשקיעים, מברוקרים ומדמויות בולטות אחרות בענף. איש הנדל״ן הניו יורקי סקוט רקלר (Rechler), מנכ"ל RXR, אמר שזל פילס דרך חדשה בהוצאת קרנות ההשקעות בנדל״ן מן השוליים אל המרכז ובמשיכת השקעות הון של מאות מיליארדי דולרים. "הוא היה עושה נפשות, מעודד ויוצר משמעת עבודה שאיפשרו את התפתחותו המסודרת של הענף ", אמר רקלר.

זל לא עשה חיל לשיטתו בימי השיא של מגיפת הקורונה. ב- 2021, הוא הציע לשלם 3.4 מיליארד דולר תמורת חברת נדל״ן ששמה Monmouth, אבל היא נרכשה בידי מתחרה. עם שווי מוערך של 5.9 מיליארד דולר, מדד המיליארדרים של בלומברג דירג אותו בין 500 האנשים העשירים בעולם.

היו גם מעידות

לא כל השקעותיו עלו יפה. הרכישה הממונפת ב-2007 של 'טריביון' הייתה ממעידותיו הגדולות ביותר. היא הייתה מאימפריות התקשורת הגדולות באמריקה, הבעלים של תחנות טלוויזיה, ושל שורת עיתונים בהם שניים מן הידועים ביותר, 'שיקגו טריביון' ו'לוס אנג'לס טיימס'. היא הכריזה על פשיטת רגל שנה ופחות לאחר שהשתלט עליה. עובדים האשימו אותו בגל פיטורים ובהערמת חובות של מיליארדים על החברה. ההשקעה של זל, בסך 315 מיליון דולר, נמחקה.

"אילו היו לפניי אותן העובדות שיש לי כיום, עדיין הייתי רוכש את טריביון", אמר זל בראיון ב-2017. "אומנם היתה דרך אחרת להבהיר את חומרת הנסיבות, ולזכות בתמיכת ההנהלה והעובדים, במקום לעורר את התנגדותם? אולי. לא הצלחתי״.

זל היה ידוע בחוסר הפורמליות שלו כמו גם בלשונו הבוטה. הכותרת של ספרו משנת 2017 הייתה "האם אני מעודן מדיי? מורד בעולם העסקים מדבר דוגרי". הוא נהג לרכוב על אופנועים עם קבוצת חברים בשם Zell's Angels, והיה לובש ג'ינס לעבודה במשך עשרות שנים. הוא הופיע לפגישות עסקיות עם ז'קט ומכנסי עור, והיה עושה סימן 'שלום' במקום ללחוץ יד.