גל אדיר של עליות מחירים שוטף את המשק, ואין מי שיעצור אותו

גל העלאות המחירים השבוע שטף את הכותרות: החל מהתייקרות מוצרי החלב ועד המשקאות הקלים • אלא שבניגוד לגל הקודם, בו נוהל קמפיין אגרסיבי נגד היבואנים, הפעם קשה למצוא מאבק צרכני ומוסדי • רשתות השיווק "ירדו למחתרת", ההסתדרות כבר לא מאיימת, וההבטחות של הפוליטיקאים נותרו על הנייר

אין מי שיעצור את עליות המחירים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אין מי שיעצור את עליות המחירים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

חברת דיפלומט הכריזה השבוע על העלאת מחירים של עד 25%, והצטרפה לגל העלאות המחירים בשבוע האחרון: מוצרי החלב מתייקרים בין 2% ל־8%, חברות המשקאות הקלים מעלות מחירים למרות ביטול המס הייעודי עליהם, ונראה כי עוד העלאות מחירים צפויות גם בהמשך. וזה לא גל העלאות המחירים הראשון בעת האחרונה: בשנת 2022, מגוון רחב של ספקים ויבואנים גדולים כמו יוניליוור, דיפלומט וקימברלי קלארק הכריזו על העלאות מחירים, בטענה כי הם מתמודדים עם מחירי השינוע הגבוהים.  

יוקר המחיה: גל נוסף של עליות מחירים בדרך | ניתוח

אך להבדיל מהשנה שעברה, הפעם קשה למצוא מאבק צרכני ומוסדי נגד העלאות המחירים. ומי לא היה שם בשנת 2022: ההסתדרות יצאה בקמפיין ממומן וכמעט חסר תקדים שכלל הפגנות וחרמות, רשתות השיווק יצאו למאבק פומבי והותירו את המדפים ריקים כשסירבו ליישר קו עם המחירונים המעודכנים, ואפילו רשות התחרות אותתה שהיא אינה חוששת להכניס את בכירי הענף לחדרי החקירות. עכשיו כולם נעלמו.

רשתות השיווק: המלחמה שנעלמה

רשתות השיווק פתחו בשנה שעברה במלחמה של ממש. בסניפי שופרסל נתלו למשל שלטים בהם הרשת הודיעה על מחסור במוצרי תנובה: "לקוחות נכבדים", נכתב בשלטים, "בשל אי־הסכמת שופרסל לעליית מחירים, ייתכן מחסור במוצרי הספק תנובה. אנו מזמינים אתכם לרכוש מוצרים מקבילים של מותגים אחרים". במשך שלושה חודשים רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, יינות ביתן ואושר עד סירבו לקנות מוצרי יוניליוור.

בגזרת המחירים, המאבק הצליח באופן חלקי - במקום העלאת מחירים של עד 20%, העלאת המחירים הסתכמה בעד 10%.

חרם רשתות השיווק נגד העלאת המחירים, ינואר 2023 / צילום: דוברות ההסתדרות
 חרם רשתות השיווק נגד העלאת המחירים, ינואר 2023 / צילום: דוברות ההסתדרות

למה הפעם אנחנו לא עדים למאבק דומה? מנכ"ל רשת ויקטורי, אייל רביד, אמר לגלובס כי אין לו ברירה אלא לאשר את ההתייקרויות בחלב, אולם את ההתייקרויות של דיפלומט הוא לא מתכוון לאשר. לדבריו, מוצרים שיסומנו בהעלאות מחירים - יוחזרו.

לעומתו, גורמים אחרים בענף הקמעונאות פסימיים יותר: "אנחנו לפני גל צונאמי של העלאות מחירים. הכול עלה, וזה צפוי להמשיך. קשה לי להאמין שתהיה מלחמה משמעותית נוספת מבחינת הרשתות. נבחן כל מקרה לגופו, אבל יהיה קשה להימנע מהעלאות מחירים".

רמי לוי אמר לגלובס כי ברשת שלו מתכננים להשאיר את החלב המפוקח במחירו הקודם עד אחרי חג השבועות, ולממן את ההפרש. לגבי מוצרי חלב לא מפוקחים, שאת מחיריהם תנובה, טרה ושטראוס העלו השבוע, לוי מספר כי הם צפויים לקבל החלטה השבוע. לגבי דיפלומט, לוי ציין כי הוא "עוד לא קיבל את המחירון", אבל "יעשה הכול כדי שהצרכנים יקבלו את המחירים הכי טובים בכל דרך שהיא".

אחת הסיבות לפער בין התגובה הנחרצת בפעמים הקודמות לתגובה הרפה בהרבה כעת, היא הכוויות הקשות שהקמעונאים יצאו איתן מהמהלך בשנה שעברה. בדוחות שופרסל לבורסה ניתן לראות כי בשנת 2022 כולה שופרסל הרוויחו 2 מיליון שקל בלבד, לעומת 393 מיליון שקל בשנת 2021. זאת, כאשר ההכנסות נשארו כמעט זהות: 14.8 מיליארד שקל ב־2021, לעומת 14.7 ב־2022. כלומר,

למרות המאבק - ההשלכות הכלכליות על הקמעונאים היו קשות מאוד, והצרכנים לא תגמלו אותם כלכלית במעבר מאסיבי למותגים אחרים.

ההסתדרות: איפה ההפגנות והמחאות?

גורם מרכזי נוסף שנאבק בשעתו בזעם נגד עליות המחירים הייתה ההסתדרות. ביולי 2022, יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד אמר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: "שסטוביץ', דיפלומט, קימברלי - נגמרה החגיגה. כל חברה שתנצל את המצב ותעלה מחירים לא פרופורציונלית, אנחנו נלך לה על הראש. אני קורא לאזרחי מדינת ישראל להפסיק לקנות את המוצרים של החברות הללו".

בר־דוד לא הסתפק בדברים האלה והוביל הפגנות, בין היתר מול ביתו של מנכ"ל דיפלומט, נועם וימן. "הישראלים גמרו להיות פראיירים", אמר אז בר־דוד. "נגיע לכל מקום, ונפעל מול כל מי שלוקח חלק בטירוף המחירים".

והיום? ארנון בר־דוד מחריש. ההסתדרות לא צפויה לנקוט צעדים משמעותיים. ייתכן כי ההון הפוליטי שהיא השיגה בשביתה נגד הרפורמה המשפטית ובהסכמי השכר במגזר הציבורי לא מאפשר לה להיכנס למאבקים נוספים.

עם זאת, גורם בכיר בהסתדרות אמר לגלובס כי "אנחנו מודאגים מהעלאות המחירים במשק, ודורשים מממשלת ישראל לפעול בנושא כדי להפחית את יוקר המחיה. בכל הנוגע למחאות ופעולות, אנחנו שוקלים את צעדינו בנושא". בכך, נראה כי ההסתדרות מעדיפה להעביר את האחריות לממשלה.

מחאה נגד עושק המחיה מול ביתו של מנכ''ל שסטוביץ / צילום: דוברות ההסתדרות
 מחאה נגד עושק המחיה מול ביתו של מנכ''ל שסטוביץ / צילום: דוברות ההסתדרות

רשות התחרות: האם היה תיאום מחירים?

שר הכלכלה ניר ברקת הודיע כי הנחה את ראש רשות התחרות לבדוק אם יש מקום לפתוח בחקירה לתאום מחירים בין יצרנית המזון בשל העלאות המחירים שפורסמו בזו אחר זו, במה שנראה לדבריו "כמהלך מתואם המנוגד לחוק". במקביל הודיע ברקת כי הנחה את מנכ"ל משרדו, אמנון מרחב, להכין הצעת חוק לפירוק המונופולים בתחום המזון.

מדובר באמירה פופוליסטית במהותה, שכן רשות התחרות הוא גוף מקצועי עצמאי בעל שיקול־דעת בהפעלת סמכויותיו; הממונה על התחרות לא מקבלת הנחיות לגבי פתיחה בחקירה, בדיקה או סמכות אחרת לפי החוקה. בנוסף, במקרה של גל ההעלאות הנוכחי, ספק אם העובדה שענקית מזון אחת מודיעה על העלאת מחירים, ואליה מצטרפות חברות נוספות, מלמדת על עבירה פלילית.

כל זאת, כשברקע חקירת תיאום המחירים שנפתחה לפני כשנה וחצי וטרם הוכרעה. החקירה, שהסעירה את ענף המזון, נפתחה בנובמבר 2021 ברעש גדול. בכירי שופרסל, שטראוס, ויקטורי, ויליפוד, יוננוף, רמי לוי יוניליוור ודיפלומט נקראו לחקירה בחשד לתיאום מחירים בענף המזון. התיק עבר למחלקה המשפטית ברשות התחרות לקבלת החלטה. בימים אלה נערכות השלמות חקירה.

אם יהיו יוגשו כתבי אישום, יהיה מדובר בתקדים. רק לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי תנובה לא גבתה מחיר מופרז על הקוטג', והזהיר מפגיעה בתחרות במקרה של התערבות במחיר. "הניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד. הדבר אינו מתפקידיו ומיכולותיו של בית המשפט, ולא לשם כך נועדו דיני התחרות", קבעו השופטים.

הממשלה: פופוליזם והבטחות ריקות

ומה קורה בממשלה? אחת מרפורמות הדגל של האוצר, ששאף לאסור על יבואנים ספציפיים להפיץ מותגים של מספר חברות גדולות, אלא של חברה גדולה אחת בלבד ועוד חברות קטנות, נגנזה בטיוטה העדכנית של חוק ההסדרים. עם זאת, שר הכלכלה ברקת לא התייאש ומקווה להחזיר את טיוטת החוק אל השולחן.

"ועדת הכלכלה אישרה את הצעת החוק שיזמתי שקובעת קנס של עד 100 מיליון שקל על יבואן רשמי שינסה לפגוע ביבוא מקביל", כתב ברקת בחשבון הטוויטר שלו. החוק המדובר אוסר על "מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף", כמו "התניית תנאים מסחריים, שינוי תנאים מסחריים, סירוב לספק או דיווח על סחורה שמקורה ביבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה של אותה סחורה".

על־פי הנוסח, "בגין הפרה של החוק תהיה הממונה על התחרות רשאית להטיל עיצומים כספיים בסך של עד 8% ממחזור החברה, ועד לסכום מקסימלי של כ־100 מיליון שקל".

חקיקה זו החלה עוד בממשלה הקודמת והתעכבה עד עכשיו בשל נפילתה ובשל דיונים בוועדת הכלכלה הנוכחית.

מתוך קמפיין הבחירות של בנימין נתניהו, נובמבר 2022
 מתוך קמפיין הבחירות של בנימין נתניהו, נובמבר 2022

בנוסף, במשרד הכלכלה מתכוונים להמשיך את מדיניות השרה הקודמת אורנה ברביבאי, ששאפה לבטל את התקינה הישראלית ולאפשר יבוא מלא של מוצרים בעלי תקינה אירופית. מהלכים כמו רפורמת התמרוקים הצליחו באופן חלקי, אך הסתייגויות של משרד הבריאות מנעו יישום מלא שלה.

במשרד הכלכלה מתכוונים גם לאפשר לרשתות זרות לייבא את מוצריהן תחת הצהרת יבואן בלבד. הדבר יאפשר לרשתות חדשות שנכנסות לארץ כמו קרפור להתחרות בקלות יותר, ואולי אף לעודד רשתות שיווק חדשות להיכנס לישראל.