השימוש הגובר בבינה מלאכותית מאיים על מעמד עורכי הדין

ברקע הבחירות בלשכת עורכי הדין, עליה לתכנן מאבק באיום החדש על המקצוע: הנגשת בינה מלאכותית כדי לקבל שירותים משפטיים

ChatGPT–4 / אילוסטרציה: Reuters
ChatGPT–4 / אילוסטרציה: Reuters

הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין המטפל בתביעות בתחום הליטיגציה האזרחית־מסחרית

מזה מספר שנים צומחות בקצב מסחרר חברות טכנולוגיה המציעות סיוע משפטי למשרדי עורכי דין באמצעות בינה מלאכותית. בנסיבות אלה אין להתפלא שעם כניסת ה־ChatGPT לשימוש צרכנים והנגשת טכנולוגיית הבינה המלאכותית באמצעות אפליקציות, השימוש בטכנולוגיות אלה לקבלת שירותים משפטיים הופך נגיש לציבור.

תוכנות אלה מתחילות להוות תחליף זמין וזול להענקת שירותים משפטיים במקום עורכי הדין. בהקלדה פשוטה, יכול כל אחד לקבל נוסח סטנדרטי של הסכם שירותים, מכתב התראה, הסכם מייסדים, נוסח לכתב תביעה ועוד.

פריצת גבולות המקצוע

הספקנים יטענו, בין היתר, כי שירותים משפטיים שיוענקו לצרכני טכנולוגיית בינה מלאכותית אינם מדויקים, וספק אם הם עונים על מלוא הקריטריונים הנדרשים. קל וחומר בשעה שאחת התוכנות הפופולרית, ChatGPT, היא בתקופת הרצה. משכך, הסיכוי שייעשה בהן שימוש לצרכים משפטיים על־ידי הציבור הוא זניח מאוד.

האופטימיים יטענו כי הנגשת הבינה המלאכותית תקל על משרדי עורכי הדין בפריפריה, באופן שייעל את עבודתם וכך יביא להוזלת השירותים המשפטיים על־ידם, כך שגם צרכנים דלי־אמצעים יעדיפו לשלם מעט יותר לצורך טיפול של עורך דין בעניינם.

כך או כך, אין ספק שכבר כעת, שימוש בטכנולוגיה זו מהווה איום על ייחוד המקצוע והבלעדיות העומדת לזכות הפרופסיה של עורכי דין שהייתה קיימת עוד טרם קום המדינה. כיום מעמד ייחודי זה מעוגן בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961, שמונה רשימת פעולות שלא ניתן לעשותן על דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא על־ידי עורך דין. התכלית לכך היא להבטיח שרק מי שיש לו את הידע ואת ההכשרה המתאימים יעניק שירותים משפטיים, ובכלל זה למנוע שירות לא נאות. תכלית נוספת וחשובה היא להבטיח שהמעמד ממנו נהנית הפרופסיה של עורכי הדין יישמר.

לאורך השנים נאלצה לשכת עורכי הדין להתמודד עם מגוון ניסיונות מצד יחידים וחברות מסחריות שניסו לפרוץ את גבולות ייחוד המקצוע ולהעניק שירותים שנגעו ברקמה הייחודיות לפרופסיה של עורכי הדין. לפני למעלה מעשור, המאבק של הלשכה הורחב עת נאלצה להתמודד עם ארגונים חברתיים וקליניקות משפטיות שביקשו לתת מזור לציבור שאין ידיו משגת בתשלום עבור שירותים משפטיים.

חלק ממאבקי הלשכה הגיעו לפתחם של בית המשפט. העליון הציע שלוש אמות־מידה לקביעת פעולה המיועדת לעורכי דין בלבד: שיקול־הדעת הכרוך בביצוע הפעולה; פוטנציאל הנזק לציבור עקב שירות לקויף והחלופה העומדת לציבור במימוש זכויותיו אם ייאסר מתן השירות על־ידי מי שאינו עורך דין.

נושא בוער בקמפיין

חלק מהמתמודדים לראשות לשכת עורכי הדין הביעו עמדה חלקית בנושא. כך, עו"ד אברהם ללום, המשנה לראש הלשכה, התבטא בעניין ואמר: "גם אני, כמי שרואה את עצמו מאוד מעורה בנושאים האלה, ואני לא רוצה להגיד מעבר, מלחיץ. לפעמים אתה רואה שזה מתקדם כל־כך מהר [...] כל אחד בתחרות עם השני, ומשקיעים בזה מיליארדים, וזה יתקדם הרבה יותר מהר ממה שחשבנו".

נסיבות אלה מחייבות דיון בהול בלשכת עורכי הדין, הבעת עמדה מצד המועמדים, לרבות התייחסות לצעדים שבכוונתם לנקוט כדי להבטיח שאיכות השירות המשפטי יהיה ראוי ושהמשכיות הפרופסיה תישמר.