האיחוד האירופי נכנע ללחץ, ומכוניות הבנזין לא ייעלמו כל־כך מהר

מכירות הרכב החשמלי (BEV) נמצאות כיום בתנופה מלאה, וצפויים להוות כ־17% מכלל המסירות בישראל ברבעון הראשון של השנה. גם ברחבי העולם המכוניות החשמליות הן עדיין סחורה מבוקשת מאוד, המהוות כ־8% מכלל המסירות בחודשי ינואר־פברואר.

● הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מתחיל את הפרק הבא בחייו: נאשם פלילי במנהטן 
● האולטימטום החריג של יו"ר הרכבת למנכ"ל: תתפטר או שתודח | בלעדי
● הבלוגר שהקים בלי להתכוון אתר סחר בשווי יותר ממיליארד דולר 

אבל די קל לשכוח שמדובר בשוק חדש וצעיר, שהחל לצבור תאוצה רק בשלוש השנים האחרונות. בשנת 2019 למשל, נמכרו בארץ רק כ־600 מכוניות חשמליות, וכמו כל שוק מתפתח, גם שוק הרכב החשמלי עובר שינויים מהירים: הרגולציה והמיסוי על רכב חשמלי עדיין לא התגבשו סופית ויכולים לשנות את כללי המשחק, הטכנולוגיה של הרכב החשמלי ממשיכה להתפתח בקצב מואץ ומשפיעה על העלויות, ובמקביל עולות טכנולוגיות הנעה "ירוקות" חדשות, עשויות לבלום את המומנטום של כל השוק.

מכוניות הבנזין חוזרות "בדלת האחורית"

העתיד של כל הפלח החשמלי נמצא כיום תחת איום אסטרטגי בעקבות ההחלטה שקיבל בשבוע שעבר האיחוד האירופי לאפשר את המשך הייצור של רכבי בעירה פנימית מונעים בדלקים סינתטיים גם אחרי שנת 2035.

האיחוד תכנן במקור לאסור כליל את הייצור והשיווק בתחומו של רכבי בעירה פנימית אחרי 2035. מהלך זה היה אמור לבלום את הפיתוח של מנועי בעירה פנימית בשנים הבאות, ולבסס את ההגמוניה של הרכב החשמלי עוד לפני תום העשור הנוכחי. אבל כאמור, החודש נציבות האיחוד "התכופפה" לנוכח הלחץ גרמניה, איטליה ומדינות נוספות, ואישרה ייצור ושיווק של מכוניות בנזין ודיזל גם אחרי 2035, בתנאי שהם יונעו בדלקים סינתטיים. נציין כי הדלקים האלה הם דלקים מבוססי נפט או ביולוגיים, שכולם מופקים בתהליכים "ירוקים", בעיקר בזכות אנרגיה להפקתם, שמגיעה ממקורות מתחדשים דוגמת תחנות רוח או אנרגיה סולארית.

כיום, מחירם של דלקים אלה גבוה משמעותית מדלקים רגילים, אבל בהתחשב בכך שמדובר ב"דלת אחורית" אסטרטגית, שתאפשר ליצרני הרכב לשמר את מפעלי המנועים ואת כוח האדם הקיים שלהם, ניתן להניח שמחירי הדלקים הללו ירדו עם הזמן.

"הדלת האחורית" הזו תאפשר ליצרנים להקטין את המשאבים שמתוכננים כרגע להשקעה ברכב חשמלי, ותצמצם את המוטיבציה של הרגולטורים להעניק סבסוד גבוה לרכב חשמלי. על הצרכן הישראלי זה ישפיע כנראה רק בטווח הארוך, אבל ההתפתחות עשויה להקטין את המוטיבציה של מקבלי ההחלטות בכל העולם להמשיך ולהעניק הטבות מס מפליגות לרכב חשמלי, שעד כה נתפס כאלטרנטיבה התחבורתית "הירוקה" היחידה.

מחירי הליתיום צונחים? ימצא תירוץ אחר

בימים אלה מתחוללת בשווקי העולם דרמה של ממש במחירי חומרי הגלם, המשתמשים לייצור סוללות לרכב ובראשם הליתיום. אחרי שנתיים בהן נרשמה נסיקה של מאות אחוזים במחירי הליתיום קרבונט, שהוא חומר הגלם העיקרי לסוללות לרכב חשמלי, צנחו בחמשת החודשים האחרונים בקרוב ל־60%. בסוף השבוע האחרון בלבד התרסק המחיר לאזור ה־39 אלף דולר לטון, לעומת 85 אלף דולר בסוף השנה שעברה, ובסין, המפיקה הגדולה בעולם של ליתיום, נשמעים קולות של כמה מהיצרנים הגדולים לקבוע "מחירי רצפה" בניסיון לבלום את הקריסה.

הקריסה נובעת ממספר סיבות, ובהן הבלימה במכירות רכב חשמלי בשוק הרכב הסיני ברבעון הראשון, כמו גם עודף ההיצע שנובע מעלייה בתפוקת הליתיום ובעתודות שלו ברחבי העולם. רק בתחילת מרץ הודיעה איראן על גילוי שדות ליתיום עצומים בשטחה, שמקבילים לכמעט 10% מכלל הרזרבה העולמית הידועה. תרמה לירידה גם הודעה על פיתוח סוללות מדור חדש, שעושות שימוש מופחת בליתיום.

וזה לא רק ליתיום. גם מחירי הניקל והקובלט, שחיוניים לייצור סוללות רכב, צנחו בחדות מתחילת השנה. סביר להניח שבחודשים הבאים נראה תיקון מסוים כלפי מעלה במחירים, אך עדיין מדובר בשינוי מהותי שאמור להוריד במאות עד אלפי דולרים את מחירי הסוללות לרכב חשמלי, שמהוות כמעט 50% מהעלות הכוללת של ייצורו.

תיאורטית, ירידת מחירי הסוללות אמורה להוריד את מחירי הרכב החשמלי באחוזים רבים ואולי לקזז את עליית המס הצפויה. אבל לא מן הנמנע שיצרני הרכב החשמלי יחשבו על תירוצים "יצירתיים" לשימור רמת המחיר הנוכחית. זאת, במיוחד בשל העובדה שרוב כלי הרכב מיוצרים בסין או עושים שימוש בסוללות סיניות, והיצרנים צריכים כיום לפצות את עצמם על "מלחמת המחירים" שמתחוללת בשוק הסיני וגורמת להם להפסדים.

מס הקנייה בישראל ימשיך לזנק

ומה בנוגע לישראל? הכניסה המואצת של הרכב החשמלי לארץ הסתייעה ב"שטיח אדום" של רגולציה ובהטבות מס, שנפרש לפניה. אבל כיום מישהו מגלגל את השטיח הזה, וההשפעה על המחירים בארץ צפויה להיות מורגשת כבר בטווח הקצר - בתחילת 2024 יעלה מס הקנייה על רכב חשמלי ל־35% וישלים בכך עלייה של כמעט 25% בתוך שנתיים. נזכיר שעליית המס היא במסגרת צו שנקבע בשנת 2019, כך שהיא תיכנס לתוקף באופן אוטומטי, אלא אם היא תבוטל על ידי המערכת הפוליטית.

אמנם ינואר 2024 נראה רחוק, אבל עבור יבואני הרכב שמתכננים את הזמנות המלאי רבעונים רבים קדימה, מדובר בהתפתחות שנמצאת ממש לעבר הפינה. בענף רבים רואים בעלייה הצפויה במס הקנייה בגדר "שינוי בכללי המשחק".

כבר היום, לאחר שמס הקנייה עלה בינואר ל־20%, המחיר הממוצע של כלי רכב חשמליים משפחתיים "עממיים" נע בישראל סביב 160 אלף שקל. קפיצה נוספת של 15% במיסוי תביא להתייקרות בסדר גודל של למעלה מעשרת אלפים שקל בממוצע, ואולי יותר אם שער הדולר והאירו יישארו ברמה דומה לנוכחית, או יעלו.

המשמעות היא שב־2024 יהיה קשה למצוא בישראל דגמים חשמליים במחירים שנגישים לפלח הלקוחות "המשפחתיים". יתרה מכך, יהיה קשה להצדיק מחיר ממוצע של כ־170־190 אלף שקל, אפילו עם החיסכון השוטף בהוצאות ובאגרה השנתית - במיוחד עבור לקוחות שיצטרכו לשלם ריבית גבוהה על מימון לרכישת הרכב.

בענף יש מי שמקווים שהמערכת הפוליטית תבטל את עליית מס הקנייה על רכב חשמלי, בנימוק של "הורדת יוקר המחייה" ותמיר אותה במנגנון מס חלופי. אבל נזכיר שגם בתחילת השנה רבים קיוו ל"נס" כזה, שלא התרחש למרות הלחצים. בשלב זה נראה שקלושים הסיכויים שהמדינה תשלים עם אובדן הכנסות של מיליארדי שקלים ממיסוי רכב ודלק, ללא תוכנית חלופית לגביית הכנסות מהפלח.