היום שאחרי הקפאת החקיקה: בבנקים מורידים הילוך, ההייטקיסטים לא מוותרים

השביתה הפתאומית במשק הייתה חסרת תקדים. היא כללה את ההסתדרות מצד אחד, את הקבוצות הגדולות של המשק ואת המעסיקים מצד שני, וגם להייטקיסטים היה מקום בולט מסביב לשולחן. כולם התאחדו בקריאה משותפת לעצור את הליך החקיקה ולמחות על פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט. כעת, לאחר ההודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על עצירת החקיקה, החזית כבר קצת פחות אחידה. יש מי שחושבים שכרגע צריך לחזור לשגרה, ומנגד מי שקוראים להמשיך בהפגנות ובהתנגדות לשינויים מרחיקי הלכת שמקדמת הממשלה במערכת המשפט.

● התחזית של וולס פארגו: איך תשפיע הקפאת החקיקה על השקל והבורסה בת"א?
● סדקים ראשונים? ליברמן הודיע כי לא יגיע להידברות על הרפורמה
● החקיקה נגמרה, הסיכון עובר לריבית: איפה כדאי להשקיע ביום שאחרי הרפורמה

רגע לפני שנרד לעומק התפיסות השונות, נחזור למה שהתנהל מאחורי הקלעים של ההחלטה הנדירה על השבתה כוללת. ההחלטה, שהקיפה את המגזר הפרטי והמגזר הציבורי גם יחד, נפלה בשעת ערב מאוחרת ביום ראשון, ונכנסה לתוקף בבוקר יום שני.

לפי הערכות, קרוב למיליון ישראלים שבתו מעבודה - החל מעובדים בקניונים, דרך בנקאים ועד עובדי ציבור בעיריות ובשלטון המרכזי. כדי להוציא לפועל מבצע כל-כך נרחב, בהתראה כל-כך קצרה, בהסתדרות ובמגזר העסקי נשארו ערים לאורך כל הלילה כדי לרתום את הוועדים והחברות השונות.

מעבר לשילוב הזרועות בין העסקים להסתדרות, נרשם גם קו אחיד בין העסקים עצמם. בתיאום העמדות במגזר העסקי היו מעורבים בין השאר יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, הבעלים של פוקס הראל ויזל, יו"ר מליסרון ועופר השקעות ליאורה עופר וראשי הבנקים הגדולים.

 יו''ר ההסתדרות בהצהרה מיוחדת על שביתה כללית במשק / צילום: דוברות ההסתדרות

גורם בכיר שהשתתף בפורום בכירי המשק אומר כי ההחלטה לא היתה ספונטנית, והיא התקבלה לאחר שהפורום ניסה לאורך שבועות לדחוק בכולם לעצור ולדבר. "אמרנו ליו"ר ההסתדרות שהמגזר העסקי יהיה איתו, והוא לא לבד במערכה. ההחלטה הייתה קשה, אבל הבנו שכל מחיר שנשלם הוא כאין וכאפס לעומת המחירים שנשלם בהמשך אם הרפורמה הזו הייתה עוברת. מעולם לא היה חיבור כזה של ההסתדרות עם המגזר העסקי".

איך ממשיכים? פערי הגישות בין הצדדים

השאלה מה הלאה. בסביבת פורום אנשי העסקים אמרו כי "כרגע נותנים צ'אנס להידברות". לפי מספר גורמים, אנשי העסקים וארגוני המעסיקים לא צפויים להיות מעורבים בתהליך ההידברות. גם בבנקים, שהמנכ"לים שלהם לקחו חלק פעיל והגיעו להכרזה על השביתה, מסמנים גישה דומה.

גורם בכיר מאוד באחד הבנקים אמר לגלובס כי "לאורך כל הדרך, הקריאה הייתה לשבת ולהידבר. לא היה שום צד פוליטי. עם ישראל ומדינת ישראל יותר חשובה". אותו בכיר מסביר כי האזהרות החריפות שהשמיעו הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, וראש אגף תקציבים, יוגב גרדוס, היו גורם מכריע בהחלטה.

"רצינו להציף את הפגיעה הצפויה בכלכלה, וברגע שהאוצר שם את המספרים בעצמו, אנחנו כבר הפכנו לפחות רלוונטיים. לא כיוונו לשינוי כזה או אחר בחוק. המטרה הספציפית שלנו הושגה". לדברי הבנקאי הבכיר, "בתוך עשרות האנשים שעמדו לצד ההסתדרות היו באופן טבעי דעות שונות, אבל לא יצא שום דבר ללא הסכמה של כולם. אז המטרה לייצר שיח הושגה. מה יהיה מחר בבוקר אי-אפשר לדעת, כי מה שהיה לפני רגע כבר לא רלוונטי". גורמים בהסתדרות מציגים בשלב זה עמדה דומה ונותנים צ'אנס להידברות. גם שם וגם בקרב המעסיקים מרגישים שיצאו מחוזקים.

בחברות ההייטק השונות - כמו וויקס, פייבר וסקיי - חזרו כביכול לשגרה, אך ממשיכים להסתכל בחשדנות לעבר כל הפרה של ההבטחות. "אם לא יהיו הסכמות ותמשיך הדהירה והחקיקה עד כדי ניסיון לשנות את אופי המשטר ולשנות את שלטון החוק מבלי למצוא איזון נכון בין הרשויות - נחריף מאוד את העיסוק שלנו בנושא, אנחנו מאוד נחושים בכך", מזהיר יואב יזהר-פראטו, מנכ"ל סקאי בשיחה עם גלובס.

 מימן לשמאל: טל ברנוח מייסד קרן דיסרפטיב ומוטי גוטמן מנכ''ל מטריקס / צילום: דוברות ההסתדרות

"עצרנו את השביתה באופן מיידי", אומר יזהר-פראטו, "אנחנו רוצים להפוך את האירוע הזה לרגע מכונן ביצירת אחדות ישראלית, וכפי שאנחנו נותנים גב לשיחות בין הצדדים, לא נהסס לחזור ולהיאבק עבור מדינה דמוקרטית ויהודית. אין לנו הרבה אמון במנהיגים שלנו מכל הקשת הפוליטית, ואת הפעולות שלנו אנחנו נבחן לפי מעשים בשטח - ככל שהמשא-ומתן מתנהל באופן אמיתי ולוקח בחשבון את כל חלקי העם - כולל מיעוטים".

יזהר-פראטו הוא חבר במטה מחאת ההייטק, שבין מוביליה גם שי וינינגר, מנכ"ל למונייד; ניר זוהר, נשיא וויקס; מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר; עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל; יודפת הראל-בוכריס, שותפה מנהלת בקרן בלאמברג; וטל ברנוח, שותף מייסד בקרן דיסרפטיב.

למרות החזרה לשגרה לכאורה, בהנהלות החברות ובקרב מובילי המחאה דבר לא באמת נעצר. "אנחנו בכוננות", אמר אחד ממוביליי מחאת ההייטק שביקש לדבר בעילום-שם. "ישנן פעולות רבות שעדיין נעשות - בין אם זו מחאה נקודתית שנעשית כלפי חברי כנסת מסוימים, שיח ומפגש עם אנשי מפתח בכנסת ובממשלה או בשיח מול קהלים במקומות שאליהם מעולם לא הגענו, כמו למשל, ימנים-ליברליים שמצטרפים למחאה במספרים הולכים וגדלים".

המחאה חיברה במיוחד בין שלושה גופים הפועלים כעת באופן מאוחד: מטה מחאת ההייטק, מחאת "אחים לנשק" של משרתי המילואים והמכון הישראלי לדמוקרטיה - העמותה שפועלת ליצירת חוקה, שמירה על זכויות הפרט ולרפורמות משפטיות שיעגנו את הפרדת הרשויות.

שתי תנועות המחאה המובילות מזינות זו את זו, גם באמצעות תרומות, ומקפידות לקדם את המכון בכל הדיונים החשובים. המשולש הזה, אומרים אנשי מחאה בהייטק, מוכיח את עוצמתו מול תומכי המהפכה המשפטית: מנגנון פעולה דמוקרטי-ליברלי הממומן כולו בכספי יזמים, משקיעים ומנהלים ישראליים.

"לתת זמן להידברות - אפילו שנה"

באופן רשמי, במטה המחאה מברכים על עצירת החקיקה ומוסיפים כי תקופת הביניים נועדה לבחון האם יש דיאלוג אמיתי בין הצדדים לפשרה בהסכמה רחבה שתשמור על הדמוקרטיה. "נמשיך לתמוך בהפגנות וניתן רוח גבית למי שמנהל את המשא-ומתן", אמרו.

גם עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל, מי שהייתה הראשונה לאמץ את גישת העברת הכספים לחו"ל כדי לגדר סיכונים, לדבריה, לא שוקלת להחזיר את הכסף בשלב הזה לישראל. "מהלכים שנעשו לא יחזרו אחורה בגלל אמירה כזו או אחרת, ואת אמון המשקיעים ייקח עוד זמן רב לשקם".

ישי דוידי, מייסד ובעל השליטה בקרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה והמובילה בישראל, חבר בפורום אנשי העסקים שתמך בעצירה מוחלטת של החקיקה ובהידברות על בסיס מדינה יהודית ודמוקרטית. לדבריו, "אני אשמח אם נראה כעת הידברות רצינית, מתוך כוונה כנה להגיע להסכמות רחבות, אפילו אם התוצאה הסופית לא תהיה תואמת באופן מוחלט לדעה האישית שלי".

דוידי סבור כי תהליך ההידברות צריך להתקיים גם בקרב משפטנים, אקדמאים, אנשי רוח ותרבות, עיתונאים ועוד, ולא רק בקרב הפוליטיקאים. לדבריו, צריך לתת זמן להידברות מעמיקה, גם אם זה ייקח שנה. בנוסף, הוא הודף את הביקורת בקואליציה, לפיה הסיכונים הכלכליים כעת הם באשמת המחאה ולא נובעים ישירות מצעדי החקיקה.