מנכ"ל גוף ההשקעות הגדול בעולם מנתח את הסיבות לקריסת הבנק של ההייטק

מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בעולם בלקרוק, לארי פינק, מפרסם מדי שנה מכתב מסורתי למשקיעים • המכתבים השנתיים הפכו לאמת־מידה עבור ראשי תאגידים בכל העולם • במסמך הוא מנסה להסביר את קריסת הבנקים בארה"ב, ומזהיר מפני ההנחה שהמשבר מאחורינו • גלובס מגיש את עיקרי המכתב בתרגום לעברית

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק
מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

שנת 2022 הייתה אחת מסביבות השוק המאתגרות ביותר בהיסטוריה - שנה שבה הן שוקי המניות והן האג"ח ירדו לראשונה מזה עשרות שנים. והאתגרים נמשכו עד 2023.

חלק מהתמיכה שלנו בלקוחות כולל התבטאות בנושאים החשובים להשקעות שלהם. מזמן האמנתי שזה קריטי למנכ"לים להשתמש בקול שלהם בעולם - ומעולם לא היה רגע מכריע יותר עבורי להשתמש בקול שלי. אעשה זאת בכל עת ובכל מקום בו אני מאמין שזה יכול לשרת את האינטרסים של לקוחותינו ושלנו.

נגמרו הסדרי החוב המפנקים: איך ייראה סיליקון ואלי ביום שאחרי קריסת בנק ההייטק
סטארט־אפ ניישן? איך הכלכלה הישראלית נתנה את הבכורה לבנקים
הסערה המושלמת שעלולה להגיע לישראל: כשמשבר פיננסי פוגש מהפכה משפטית

הקשר עם הלקוחות: זיהוי מגמות קצרות וארוכות־טווח

בלקרוק גדל ככל שיותר ויותר לקוחות נתנו בנו את אמונם, והצמיחה הזו בתורה אפשרה לנו לספק תוצאות טובות יותר, הן ללקוחות שלנו והן לבעלי המניות שלנו. בעסקי iShares שלנו, למשל, אנו מציעים למעלה מ־1,300 תעודות סל - יותר מכל חברה אחרת. ומאז 2015, הפחתת עמלות iShares עזרה למשקיעים לחסוך כמעט 600 מיליון דולר.

אנו גאים להיות מניית השירותים הפיננסיים בעלת הביצועים הגבוהים ביותר ב־S&P 500 מאז ההנפקה שלנו ב־1999, עם תשואה כוללת של 7,700%.

אחת המשימות הקריטיות ביותר של בלקרוק כמשקיע נאמן עבור לקוחותינו היא לזהות מגמות קצרות וארוכות־טווח בכלכלה הגלובלית. אנו עושים זאת בכל המגזרים, כולל את אלו שחיוניים לעתיד הכלכלה, דוגמת שירותי בריאות, טכנולוגיה ואנרגיה. אנו רואים הזדמנויות רבות עבור לקוחותינו לנצל את הפרעות השוק - לחשוב מחדש על בניית תיקים, להנות מהפוטנציאל המניב המחודש של אג"ח, או להקצות מחדש השקעות למגזרים שעשויים להיות עמידים יותר מול אינפלציה מוגברת ומצוקת שוק.

אציין כי במהלך 20 השנים האחרונות, תעודות סל של אג"ח שברו מחסומים רבים להשקעה במוצרי הכנסה קבועה, ופישטו את האופן שבו כל סוגי המשקיעים ניגשים לשווקים. תעודות סל של אג"ח חיברו את שוק הרווח הקבוע המפוצל עם מסחר שקוף ונזיל בבורסה וסיפקו דרך פשוטה למשקיעים לקנות תיק של אג"ח תמורת מרווח שערי קנייה-מכירה (bid-ask spread) ידוע ועמלות נמוכות יחסית. אנו מאמינים שתעודות סל ימשיכו לזרז התקדמות במבנה שוק ההכנסה הקבועה וישתלבו עוד יותר בשוק הרווח הקבוע.

סדקים במערכת הפיננסית: אינפלציה שלא נראתה משנות ה־80

מאז המשבר הפיננסי של 2008, השווקים התנהלו על פי מדיניות פיסקלית ומוניטרית אגרסיבית במיוחד. כתוצאה ממדיניות זו ראינו את האינפלציה עולה בחדות לרמות שלא נראו משנות ה־80. כדי להילחם בה, הפדרל ריזרב העלה את הריבית בכמעט 500 נקודות בסיס בשנה האחרונה. זה מחיר אחד שאנחנו כבר משלמים עבור שנים של כסף קל - וזה היה הדומינו הראשון שנפל.

שוקי האג"ח ירדו ב־15% בשנה שעברה, אבל זה עדיין נראה, כפי שאומרים בסרטי המערבונים הישנים, "שקט, שקט מדי". מישהו או משהו אחר היו צריכים לשלם את המחיר כשקצב העלאות הריבית המהיר ביותר משנות ה־80 חשף סדקים במערכת הפיננסית.

בשבוע האחרון ראינו את הכישלון הבנקאי הגדול ביותר ב־15 השנים האחרונות, כאשר הרגולטורים הפדרליים השתלטו על Silicon Valley Bank. שני בנקים קטנים יותר קרסו גם הם השבוע. מוקדם מדי לדעת עד כמה הנזק נרחב. התגובה הרגולטורית הייתה עד כה מהירה, ופעולות החלטיות סייעו למנוע סיכוני הדבקה. אך השווקים נשארו על הקצה. האם אי התאמה בין נכסים והתחייבויות תהיה אבן הדומינו השנייה שתיפול?

מחזורי העלאת ריבית קודמים הובילו לעתים קרובות להתלקחויות פיננסיות מרהיבות - בין אם זה היה משבר החיסכון וההלוואות (S&L) שהתחולל לאורך שנות ה־80 ותחילת ה־90, או פשיטת הרגל המוניציפלית של מחוז אורנג', קליפורניה, בשנת 1994. במקרה של משבר מוסדות ה־S&L זה היה "משבר שמתגלגל לאט" - כזה שפשוט המשיך.

אנחנו עדיין לא יודעים אם ההשלכות של כסף קל ושינויים רגולטוריים יזרמו לכל מגזר הבנקאות האזורי בארה"ב (בדומה למשברS&L), עם עוד השבתות והשתלטויות של הממשל. מסתמן שזה אכן בלתי נמנע שחלק מהבנקים יצטרכו כעת לחזור בהם מהלוואות כדי לחזק את המאזנים שלהם, וסביר מאוד שנראה תקני הון מחמירים יותר לבנקים. בטווח הארוך יותר, המשבר הבנקאי של היום יעניק חשיבות רבה יותר לתפקידם של שווקי ההון. ככל שהבנקים עשויים להיות מוגבלים יותר בהלוואות שלהם, או שהלקוחות שלהם יתעוררו לחוסר ההתאמה בין נכסים והתחייבויות, אני צופה שהם יפנו בכמות גדולה יותר לשוקי ההון לצורך מימון. אני מתאר לעצמי שמנהלי כספים בתאגידים רבים חושבים על ניקוי פיקדונות הבנקים שלהם מדי לילה, כדי להפחית אפילו בלילה אחד את הסיכון.

ועדיין יש סיכוי שהדומינו השלישי ייפול. בנוסף לאי התאמה של משך הזמן, אנו עשויים לראות כעת גם חוסר התאמה של נזילות. שנים של ריביות נמוכות יותר הובילו חלק מבעלי הנכסים להגדיל את התחייבויותיהם להשקעות לא נזילות - לסחור בנזילות נמוכה יותר כדי להשיג תשואות גבוהות יותר.

ככל שהאינפלציה נשארת גבוהה, הפד יישאר ממוקד במלחמה נגדה וימשיך להעלות את הריבית. בעוד שהמערכת הפיננסית בבירור חזקה יותר משהייתה ב־2008, הכלים המוניטריים והפיסקליים העומדים לרשות קובעי המדיניות והרגולטורים כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי מוגבלים, במיוחד עם ממשל מפולג בארצות־בברית.

עם שיעורי ריבית גבוהים יותר, ממשלות לא יכולות לעמוד ברמות של ההוצאות הפיסקאליות והגירעונות של העשורים הקודמים. ממשלת ארה"ב הוציאה שיא של 213 מיליארד דולר על תשלומי ריבית על החוב שלה ברבעון הרביעי של 2022. עלייה של 63 מיליארד דולר לעומת שנה קודם לכן. בבריטניה, עם צניחת האג"ח בסתיו שעבר בעקבות ההכרזה על הפחתות מס משמעותיות ללא מימון, ראינו באיזו מהירות השווקים מגיבים כאשר משקיעים מאבדים אמון במשמעת הפיסקלית של ממשלתם.

לאחר שנים של צמיחה עולמית שהונעה על ידי הוצאות ממשלתיות גבוהות ושיא ריביות נמוכות, העולם זקוק כעת למגזר הפרטי כדי להצמיח כלכלות ולהעלות את רמת החיים של אנשים ברחבי העולם. אנו זקוקים למנהיגים, הן בממשלה והן בתאגידים שיכירו בהכרח זה ויפעלו יחד כדי למצות את הפוטנציאל של המגזר הפרטי.

כלכלה של פיצול: שרשראות אספקה גמישות והשקעה בביטחון לאומי

השינויים הדרמטיים הללו בשווקים הפיננסיים מתרחשים במקביל לשינויים דרמטיים באותה מידה בנוף הלא מאוד פסטורלי של הכלכלה העולמית - כל אלה ישאירו את האינפלציה גבוהה למשך זמן רב יותר.

בשנה שעברה, פירטתי במכתב לבעלי המניות אודות התמורות העמוקות בגלובליזציה שנראה ב־2022 כתוצאה מהפלישה של רוסיה לאוקראינה. זרעי תגובה חריפה נגד הגלובליזציה ניטעו הרבה לפני מלחמה זו באירופה.

בידוד הקורונה העצים את הסביבה הטעונה הזו והוביל לפרוטקציוניזם וקיטוב יתר. עובדים רוצים להתחבר לחברות שלהם ואזרחים רוצים להאמין בממשלות שלהם, אבל הקיטוב והפיצול כרסמו באמון והפחיתו את התקווה.

המגיפה הדגישה את הצורך בשרשראות אספקה גמישות. סוגיות הביטחון הלאומי והכלכלי טיפסו לראש סדר העדיפויות.

בין אם מדובר במזון ואנרגיה או בשבבי מחשב ובינה מלאכותית, חברות ומדינות מחפשות להבטיח שלא תהיינה תלויות בשרשרת אספקה החשופה למתחים גיאופוליטיים. מדינות רוצות למצוא מוצרים חיוניים קרוב לבית, גם אם המשמעות היא מחירים גבוהים יותר. השינויים הללו מייצרים כלכלה גלובלית פחות משולבת, ויותר מפוצלת. מנהיגים במגזר הציבורי והפרטי מחליפים יעילות ועלויות נמוכות יותר בחוסן וביטחון לאומי וכלכלי. זו מדיניות ציבורית מובנת, אבל חשוב שמשקיעים יכירו בסיכונים ובהזדמנויות שזה יוצר.

ממשלות ממלאות תפקיד גדול יותר בהיכן ניתן להשיג מוצרים והיכן יש להקצות הון כאשר הן מחפשות לשמור את הייצור של רכיבים קריטיים בגבולותיהן. המשמעות היא שהון לא בהכרח יוקצה לעסקים שמספקים את התשואה המקסימלית בשוק, ללא קשר למקום שבו הם נמצאים.

בטווח הקרוב, ההשפעות של המגמה אינפלציוניות מאוד. ההחלפה הזו בין עלות לביטחון היא אחת הסיבות שאני מאמין שהאינפלציה תימשך ותהיה קשה יותר לריסון עבור הבנקים המרכזיים בטווח הארוך. כתוצאה מכך, אני מאמין שהאינפלציה צפויה להישאר קרובה יותר ל־3.5% או 4% בשנים הקרובות.

משבר שקט: בניית עתיד מלא תקווה לגמלאים

העולם עומד בפני "משבר שקט" בכל הנוגע לגמלאים, אך זה לא חלק מהדיאלוג הפוליטי ברוב המדינות ומנהיגי תאגידים ממעטים לדון בזה. זה לא עושה כותרות או מושך תשומת לב כי זו לא בעיה של השנה או אפילו של השנה הבאה. אבל זה משבר. וככל שנדחה את השיח על כך, המשבר ילך ויגדל.

כדי להתמודד עם המשבר, עלינו להבין כמה מהנושאים המניעים את משבר הפרישה ברמה הגלובלית והלוקאלית כאחד. אוכלוסיות באירופה, צפון אמריקה, סין ויפן מזדקנות עקב תוחלת חיים מוגברת וירידה בשיעורי הילודה. יש לכך השלכות עמוקות על כל אחד מהשווקים הללו לאורך זמן. זה יגרום לאוכלוסיית עובדים קטנה יותר ולהכנסה לצמוח לאט יותר או אפילו לרדת.

מדינות וחברות צריכות לרדוף אחרי "ציווי פרודוקטיביות". מדינות מצליחות יהיו אלה עם תוחלת חיים בריאה גבוהה יותר , שיעורי השתתפות גבוהים יותר בכוח העבודה ושיעורי פריון גבוהים יותר. חברות מצליחות שמייצרות תשואות עמידות לבעלי המניות יהיו אלו שיצליחו למצוא מספיק עובדים, להעסיק אותם בשיעורי פרודוקטיביות גבוהים ולמצוא מספיק לקוחות.

השקעה לעתיד: מעשה של תקווה ואופטימיות

חוסר תקווה, במיוחד כאשר אנו נכנסים לתקופה של אי ודאות וחולשה כלכלית - אם לא מיתון מלא - עשוי להיות אחד החסמים הגדולים ביותר להפיכת החוסכים למשקיעים לטווח ארוך.

רמות האמון במוסדות פיננסיים ותקווה לעתיד משתנות מאוד בין מדינה למדינה. אפילו בארה"ב, שבה שוקי ההון היו סיפור הצלחה עצום לאורך השנים, רק 58% מהאמריקאים מושקעים בבורסה. לאמריקאים ואחרים ברחבי העולם שהשקיעו 1,000 דולר במדד עוקב S &P 500 לפני 10 שנים, יהיו יותר מ־3,000 דולר. למי ששם את הכסף מתחת למזרן או בקופסת קפה ריקה, ה־1,000 דולר יהיו שווים אפילו פחות לאחר האינפלציה, זה כוחה של השקעה.

בטווח הקרוב, המדיניות המוניטרית והפיסקלית תהיה המניע העיקרי לתשואות. בטווח הארוך, המשקיעים צריכים גם לשקול כיצד מעבר האנרגיה, בין היתר, ישפיע על הכלכלה, מחירי הנכסים וביצועי ההשקעות. לפי Munich Re, מבטחים נאלצו לשלם 120 מיליארד דולר כספי ביטוח על אסונות טבע בשנת 2022 - נתון שהיה פעם בלתי מתקבל על הדעת.

כתבתי בשנה שעברה ש־1,000 חדי הקרן הבאים לא יהיו מנועי חיפוש או חברות מדיה חברתית. רבים מהם יהיו בני קיימא ועם חדשנות סקיילבילית - סטארט־אפים שעוזרים לעולם לפרק פחמן ולהפוך את מעבר האנרגיה לזמין עבור כל הצרכנים. אני עדיין מאמין בזה. הגישה שלנו להשקעה במעבר לעולם נטול פליטות פחמן זהה לגישה שלנו בכל הפלטפורמות שלנו: אנו מספקים בחירה ללקוחות שלנו; אנו מחפשים את התשואות מותאמות הסיכון הטובות ביותר במסגרת המנדט שהלקוחות נותנים לנו; ואנחנו מבססים את העבודה שלנו על מחקר, נתונים וניתוח.

נכסים דיגיטליים: האובססיה של התקשורת לביטקוין

אם יש חלק אחד בשירותים פיננסיים שתפס את הכותרות בשנה האחרונה, זה הנכסים הדיגיטליים, לא מעט בגלל קריסת ה־FTX. מעבר לכותרות - והאובססיה של התקשורת לביטקוין - מתרחשות התפתחויות מעניינות מאוד בתחום הנכסים הדיגיטליים. בשווקים מתעוררים רבים - כמו הודו, ברזיל וחלקים מאפריקה - אנו עדים להתקדמות דרמטית בתשלומים דיגיטליים, הפחתת עלויות וקידום האינקלוסיביות הפיננסית. לעומת זאת, שווקים מפותחים רבים, כולל ארה"ב, נמצאים בפיגור בחדשנות, מה שמותיר את עלות התשלומים גבוהה בהרבה.

עבור תעשיית ניהול הנכסים, אנו מאמינים שלפוטנציאל התפעולי של כמה מהטכנולוגיות הבסיסיות בתחום הנכסים הדיגיטליים יכולים להיות יישומים מרגשים. בפרט, הטוקניזציה של קטגוריות נכסים מציעה אפשרות להגביר יעילות בשוקי ההון, לקצר את שרשראות הערך ולשפר את העלות והגישה למשקיעים.

אנו רואים כי תפקידה של ההכנסה הקבועה בתיק הולך וגדל - לראשונה מזה שנים, משקיעים יכולים להרוויח תשואות אטרקטיביות מאוד מבלי לקחת הרבה זמן או סיכון אשראי. מוסדות ויחידים המכוונים למשהו סביב תשואה של 7% נאלצו לנהל הקצאות בין מניות, אג"ח וחלופות כדי לנסות להגיע לתשואה זו. כיום, הם יכולים לעמוד ביעד זה על ידי השקעה כמעט כולה באגרות חוב. כמו כן, אנו מאמינים שהחששות האחרונים לגבי אבטחת המזומנים בפיקדונות בנקאיים יאיצו עוד יותר את הביקוש לאפשרויות לניהול מזומנים שאנו מספקים.

כתיבת מכתב זה היא תמיד הזדמנות להרהר על השנה החולפת ולחשוב על מה העתיד עשוי להביא. כשכתבתי בשנה שעברה, רוסיה בדיוק פלשה לאוקראינה, הגלובליזציה זזה, האינפלציה עלתה והריביות עמדו לעלות בחדות. העולם עדיין מתמודד עם רבים מהשינויים הללו ועם התנודתיות בשוק הנלוות אליהם.

האמונה העמוקה שלי בכוחם של שוקי ההון ובחשיבות ההשקעה בהם חזקה כפי שהייתה כשהקמנו את בלקרוק לפני 35 שנה.