אלטשולר בולט לטובה אבל המגמה אדומה: מה עשו החסכונות שלכם בפברואר?

הדרמה בבורסות לא פוסקת לרגע. יום של ירידות חדות בשווקים, לנוכח סימני השאלה באשר ליציבותו הפיננסית של בנק קרדיט סוויס - בהמשך לקריסתם של מספר בנקים קטנים בארה"ב - צפוי להשפיע לרעה על התשואות שיציגו מנהלי חסכונות הציבור בישראל בחודש מרץ.

● בלי הנפקה ראשונית מתחילת השנה: הסיבות לחולשה בשוק גיוסי ההון בתל אביב
● על חשבוננו: כל אחוז נוסף של עלייה בריבית מניב לבנק רווח של מאות מיליוני שקלים 

אבל עוד לפני כן, הירידות שנרשמו בשוקי ההון בעולם בחודש שעבר הובילו את קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות להציג תשואות שליליות, כשהממוצע הענפי נע סביב 0.8% במסלולי הפנסיה לגילאי 50 ומטה, וסביב 1.5% במסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות. מי שבחר את המסלולים עתירי המניות, אף ספג ירידה גדולה יותר, של מעל ל-2% בפברואר, כאשר הירידות בכל המסלולים מחקו חלק ניכר מהתשואה החיובית שרשמו הקרנות בחודש הראשון של השנה.

התשואות השליליות הגיעו לאחר שהמדדים המובילים בבורסה בתל אביב רשמו ירידות חדות של 3.5% במדד ת"א-35 ושל 5% בת"א-125, כאשר מדדי ת"א-90 ויתר 60 ירדו אף בשיעורים כפולים. גם במדדים המובילים בניו יורק נרשמו בפברואר ירידות, אך מתונות יותר. הדאו ירד ב-4.2%, מדד S&P 500 ירד ב-2.6% ומדד נאסד"ק ירד בשיעור של 1.1%.

המשמעות היא כי מי שהיה חשוף בשיעור ניכר יותר למדדים בחו"ל, בעיקר מי שהגדיל חשיפה למדדים מובילים באירופה כמו ה-DAX הגרמני (עלה ב-1.6%) או ה-CAC הצרפתי (עלה ב-2.6%) הצליח למתן את התשואות השליליות.

את טבלת התשואות בחודש פברואר הובילה חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם, שידועה זה שנים כמי שדוגלת בחשיפה רחבה לשוקי העולם, ובמיוחד לשוקי המניות.

"התעוררות מחודשות של החששות מאינפלציה"

אלטשולר שחם סיימה את פברואר עם התשואה השלילית הקטנה ביותר הן במסלולי הצעירים בפנסיה והן בקרנות ההשתלמות (מסלולים כלליים ומנייתיים), ובפער ניכר מהמתחרים. קרן הפנסיה סיכמה את פברואר עם תשואה שלילית של 0.6% וקרן ההשתלמות הייתה היחידה שסיימה את החודש עם תשואה שלילית קטנה מ-1%.

במסלולים המנייתיים מלבד אלטשולר שחם רק אנליסט סיימה עם תשואה שלילית קטנה מ-2%, כשהפער ביניהן עמד בפברואר על 0.6%.

"החודש שעבר אופיין בהאצה בתהליך של הרפורמה המשפטית, שהשפיעה על השוק המקומי", מסביר דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם. "נוסף על כך ראינו התעוררות מחודשת של חששות מפני האינפלציה בעולם, שניזונה מדוחות בארה"ב שהובילו לעליית תשואות חדה בארה"ב ובישראל אף בעוצמה קצת יותר גדולה, שגרמה לפתיחה במרווחים של איגרות החוב הקונצרניות וירידה של שוק המניות".

כיצד זה השפיע על התוצאות שלכם?
"אותנו זה תפס כשהחשיפה שלנו לישראל בהיבטי סיכון נמוכה יחסית. תיק המניות שלנו בחלקו הגדול נמצא בחו"ל, וזה לא דבר חדש אלא מגמה של שנים רבות. זה לא נובע מכך שחשבנו ששוקי חו"ל יעשו תוצאות טובות יותר או פחות מהשוק הישראלי, אלא מתוך פיזור הסיכון.

"עדיין חלק גדול מהתיק שלנו נמצא בישראל, אבל ישראל היא חלק קטן מהכלכלה העולמית ושאלנו את עצמנו איך נכון להיות חשוף. גילעד (גילעד אלטשולר, בעלים ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות, ר' ו') התבטא בעניין הרבה פעמים, כך שהפיזור הזה אינו קשור לרפורמה המשפטית או למצב הביטחוני בישראל.

"דבר נוסף ששיחק לטובתנו הוא הסיכון שיש לנו בישראל בחלק של החוב, והסיכון הזה מאוד נמוך, עם מח"מ יחסית קצר. הסיבה לכך היא שאנחנו חושבים שהריבית עוד צפויה לעלות פה ועקום התשואות בפברואר לא גילם שום הזדמנות".

ואכן, באג"ח הקונצרניות המקומיות נרשמה מגמה שלילית כשמדד תל בונד 20, מדד תל בונד 40 ומדד תל בונד 60 ירדו ב-2.9%, ב-2.1% וב-2.5% בהתאמה.

כיצד השפיעה התחזקות הדולר אל מול השקל על התשואות?
"יש לנו חשיפה למט"ח בכלל, ונכון שחלק הארי הוא לדולר. זה עוד היבט בהסתכלות של ניהול הסיכון, וצריך לזכור שלחשיפה לדולר יש קורלציה לחשיפה המנייתית בחו"ל. ראינו שהמצב הספציפי שאליו נקלעה ישראל משפיע על המטבע, והחשיפה לדולר נותנת הגנה ככל שהדברים יחריפו מבחינת הרפורמה וההתנגדות לה".

תשואות פברואר מחקו את פתיחת השנה הטובה

עבור אלטשולר שחם מדובר בהמשך למגמת מובילות שמאפיינת את התעשייה החל מאמצע השנה שעברה, והתחזקה לקראת סוף 2022 כאשר הבורסות בחו"ל פתחו פערים אל מול הבורסה בתל אביב, מה שאפשר לבית ההשקעות ליהנות מהחשיפה הגדולה לשווקים בחו"ל.

עם זאת, מבט על התשואות המצטברות ב־3 ו־5 השנים האחרונות מראה כי החודשים הארוכים בהם "בילתה" חברה הגמל והפנסיה שלו בתחתית טבלת התשואות ממחישה כי יש לה עוד חודשים רבים של תשואה עודפת דרושה כדי לחזור ולהוביל גם בטווחי הזמן הארוכים יותר.

"בשבעת החודשים האחרונים מתחילה מגמה יותר חיובית אצלנו. עצם כך שהיינו בחשיפה נמוכה בישראל במשך תקופה ארוכה שיחק לטובתנו. אבל תמיד קורים דברים ובהסתכלות יותר מפוקחת צריך להבין שאי אפשר לשים את כל הביצים בסל אחד אלא יש לפזר סיכון והשוק מתחיל להפנים זאת, ורואים את ההשפעה בתוצאות", אומר ירדני.

כאמור, התשואות בפברואר מחקו את פתיחת השנה הטובה של גופי החיסכון ארוך-הטווח. בעוד שבינואר עמד הממוצע במסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות על 2.2%, בפברואר הוא הסתכם כאמור בכ-1.5% מהצד הלא נכון של האפס, כך שהציבור נותר מתחילת השנה עם תשואה חיובית של כ-0.7%. במסלולים המנייתיים נרשמה בינואר תשואה חיובית ממוצעת של 4%, והיא צנחה לאחר חודש פברואר לכ-1.5%.

"נפילת הבנקים אינה מהווה סיכון מערכתי"

באשר לנפילת שלושה בנקים בארצות הברית בשבוע האחרון וההשפעה שלהם על השווקים בחודש מרץ, ירדני מסביר כי ככל שמסתכלים בעיניים מפוקחות ושומעים את ההערכות בעולם, נראה כי זהו אירוע נקודתי. "זה אינו סיכון מערכתי, ואירוע שהפד הגיב אליו מהר מאוד ובצורה טובה. הכלכלה האמריקאית תדע להתגבר עליו כי הבנקים היום הרבה יותר חזקים ממה שהיו בעבר, כך שאין סכנה ממשית למערכת הפיננסית. כשהעולם בתהליך העלאת ריבית חדה כזו, יתכן שעוד ייעלמו כמה בנקים, אבל הכלכלה האמריקאית חזקה, יופקו הלקחים והם ידעו להתגבר על המשברון הזה".

הוא מוסיף כי במקום הציפיות להעלאת ריבית נוספת או אף שתיים בארה"ב, השוק צופה כעת שתהיה העלאה אחת, ואז ייתכן שהריבית אף תרד. ירדני לא משוכנע שזה צעד נכון.

"המשימה העיקרית של הפד היא לשמור על היציבות. ראינו השבוע את נתוני האינפלציה בארה"ב (6% ברמה השנתית) לפיהם היא אומנם בצפי אבל עדיין חיה ובועטת. כך שיש התמתנות, אבל עוד לא ברמה שהפד היה רוצה לראות.

"לכן הוא חייב לטפל באינפלציה ולא יכול לתת לשיקולים של יציבות של בנק מסוים יותר מדי משקל, במחיר של לא לטפל באינפלציה.

"האינפלציה אולי טיפה תתמתן מהאירוע הזה, אבל הפד נשאר עם דגש של לטפל בה. אז אולי הריבית לא תעלה כמו שחשבו, אבל בוודאי תישאר גבוהה בתקופה הקרובה. יהיו חברות שיתקשו יותר עם הריביות הגבוהות אבל יש חברות שעדיין עובדות יפה מאוד".