ללא התערבות של בג"ץ: כל אישה צריכה ללבוש היום אדום

בשנת 1974 נחקק חוק יחסי ממון, הקובע כי בני זוג יחלקו ברכוש באופן שווה עם תום נישואיהם, גם אם רובו רשום על שם אחד מהם בלבד • מה יהיה מצבן של נשים ללא יכולת ההתערבות של בג"ץ?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

האיום לפיו יישום ההפיכה המשפטית יביא לפגיעה בציבור הנשים, מתקבל בזלזול בציבורים מסוימים, ולא רק בקרב גברים. מתברר כי נשים רבות אינן מפנימות את המשמעויות של חיים במדינה שבה החקיקה תתמוך בהרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, בפסיקות שיינתנו על-פי ההלכה היהודית ובצמצום יכולתו של בג"ץ להתערב לטובת עיקרון השוויון. מי כן מבין את המשמעויות המסוכנות של שינוי מהותי זה? מי שעסק בדיני משפחה בשלושת העשורים האחרונים וראה במו-עיניו מה היה מצבן של הנשים ללא התערבות בג"ץ.

בשנת 1974 נחקק חוק יחסי ממון, הקובע כי בני זוג יחלקו ברכוש באופן שווה עם תום נישואיהם, גם אם רובו רשום על שם אחד מהם בלבד. מדובר בחוק שמטיב באופן גורף עם נשים, מאחר שסטטיסטית, אז וגם היום, שווי הזכויות שנצברות של שם הבעל כמעט תמיד יהיה גבוה יותר מאלה שנצברו על-ידי האישה. החוק מחייב גם את בתי הדין הרבניים לפסוק על-פי העקרונות השוויוניים ולא על-פי ההלכה היהודית. האם סעיף כזה יכול היה לעבור בהרכב הכנסת כיום? ספק רב.

פסק הדין התקדימי

לאחר חקיקת החוק, נותרה הבעיה עבור נשים שנשאו לפני שנת 1974. כך, אישה בשם חווה בבלי, שנישאה לטייס וויתרה על עבודתה כמורה כדי לטפל בבית ובילדים, נותרה כמעט ללא רכוש רשום על שמה - בעוד שעל שם בעלה נצברו באותן שנים וילה בסביון, דירה בגבעתיים, מכוניות, כספים ועוד.

כשהחליט מר בבלי לאחר 30 שנות נישואים כי הוא מעוניין להתגרש, מצאה את עצמה גברת בבלי בעל-כורחה בבית הדין הרבני, אשר קבע כי "בית הדין פוסק רק כפי ההלכה היהודית, שבה לא קיים מושג של שיתוף בנכסים, רק זכויות שמגיעות לאישה מכוח תנאי כתובה וההלכה". אם מר בבלי היה משכנע את בית הדין הרבני שהיא גם לא הייתה אישה מספיק טובה, ייתכן שהיא הייתה מפסידה גם את זה.

גברת בבלי פנתה לבג"ץ, אשר בשנת 1995 קבע באופן תקדימי כי כשבית הדין הרבני דן בחלוקת רכוש בזמן גירושים, הוא חייב לדון לפי העקרונות השוויוניים, המעניקים לאישה חלק שווה בזכויות שנצברו על שם הבעל.

הבעל, תודות לעזרתה, יכול היה להתפנות ולהקדיש עצמו לבניית קריירה ולצבירת רכוש. לגברת בבלי עצמה זה לא כל-כך עזר בשעתו, כי בית הדין הרבני לא שש לשתף פעולה עם פסיקות בג"ץ, אבל עם השנים התקדים התקבע, ולכן הציבור כבר לא זוכר שלפני 30 שנה נשים היו נתונות לסיכון של קיפוח באופן קיצוני, ולא יהיה מסובך מדי להשיבן למצב זה, אם חרבו של בג"ץ לא תעמוד על המשמר.

פעם נוספת: בג"ץ נחלץ להגן על רכוש אישה בבית הדין הרבני 

המחשה לכך ניתן היה לראות אך לפני מספר חודשים, כאשר בג"ץ נאלץ להיחלץ להגנת רכושה של אישה בבית הדין הרבני פעם נוספת. אומנם בית הדין הרבני כבר דן לפי עיקרון השוויון של חוק יחסי ממון, אולם באותו המקרה הוא מצא לנכון להפעיל את החריג בחוק, המיועד למקרים קיצוניים ויוצאי דופן בלבד, ולהורות שהאישה תקבל חלק קטן יותר מהרכוש, מאחר שבגדה בבעלה בזמן הנישואים. בג"ץ הפך את ההחלטה והורה כי אין לפגוע בזכויות האישה בשל טענות לבגידה.

עכשיו תדמיינו לכן, אחיותיי הנשים, שבית הדין הרבני יורשה לדון מעתה בזכויות הנשים על-פי ההלכה בכפייה, בחלוקת ירושות למשל. האם אתן מודעות לכך שעל-פי ההלכה היהודית בנות אינן יורשות את אביהן, אם הותיר אחריו גם בנים? עד היום בתי הדין הרבניים נזהרו מלפגוע בזכויות הנשים בעת חלוקת עיזבון, אך יש לחשוש אם מצב זה יישמר, כאשר לא תעמוד מעליו מורת בג"ץ.