הכי רחוק מסיליקון ואלי: שנת שיא לבנקים בישראל

ארבעת הבנקים הגדולים רשמו ב-2022 עלייה של כ-30% ברווח הנקי המצרפי, הודות לעליית הריבית והאינפלציה • בד-בבד הם שיפרו את יציבותם, מה שמקטין את החשש מאירוע של קריסה • איזה בנק חילק את הדיבידנד הגדול ביותר, איזה שמר על הנזילות יותר מהאחרים, ומי היחיד שנמנע מהפסדי אשראי

קוטלר, פרידמן, לארי, לוין. צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קוטלר, פרידמן, לארי, לוין. צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בצל קריסתם של מספר בנקים בארה"ב פרסמו ארבעת הבנקים הגדולים בישראל את תוצאותיהם לשנת 2022 - שהייתה שנת שיא עבור המערכת הבנקאית המקומית. הרווח הנקי המצרפי של לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט, שעמד על יותר מ-22 מיליארד שקל - זינוק של 30% לעומת רווחי השיא שרשמו הארבעה ב-2021.

הפד יעצור? "מחזורי העלאות הריבית מעולם לא הסתיימו בטוב" 
על חשבוננו: כל אחוז נוסף של עלייה בריבית מניב לבנק רווח של מאות מיליוני שקלים | בדיקת גלובס 
דוחות הבנקים: רווחי מזרחי טפחות נסקו, לאומי הרוויח 7.7 מיליארד ש' 

על הדוחות יוצאי הדופן העיבו ירידות במניות הבנקים בימים האחרונים, על רקע קריסת שלושה בנקים אמריקאיים, שהחלה עם נפילת בנק סיליקון ואלי (SVB) וחוסר היכולת של חברות רבות למשוך את כספיהן שהופקדו בו.

אירוע זה העלה חשש מפני התרחשותו של תסריט דומה גם בישראל, אך במערכת הבנקאית המקומית הודפים אפשרות כזו, בעיקר נוכח ההוראות הרגולטוריות המחמירות והשמרניות יחסית לעולם, וכן פיזור הפעילות של הבנקים המקומיים בכלל ופיזור ההלוואות הנרחב שלהם בפרט (SVB התמחה במגזר ההייטק ואילו הבנקים האחרים שקרסו התמקדו בשוק הקריפטו).

"מה שקרה ב-SVB לא קרה בן לילה. רמת הפיקוח של בנק ישראל הרבה יותר גבוהה מאשר זו של הרגולטורים בארה"ב", אומר גורם בנקאי בכיר בשיחה עם גלובס. "בכל רגע נתון, כמה נציגים של בנק ישראל עושים ביקורות אצלנו".

גם המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, התייחס לנושא. "אנחנו בוחנים מקרוב אחר קריסת הבנקים בארה"ב וההשלכות. כמו כן, אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאית האמריקאית. זו הזדמנות חשובה להזכיר את מה שנלקח כמובן מאליו - יציבות המערכת הבנקאית בישראל. יציבותה של המערכת הבנקאית קשורה באופן הדוק לאמון הציבור בהצלחתה ולצמיחת המשק", אמר אבידן בכנס של מגזין ליברל.

כדי למנוע פגיעה בלקוחות כתוצאה מקריסת בנק, הבנקים צריכים לעמוד בדרישות רגולטוריות קפדניות מאוד. אחד מהם הוא שמירה על יחס נזילות גבוה. על פי דיסקונט, "גורמים שעשויים להשפיע באופן מהותי על מצב הנזילות כוללים מצבים שונים, מקומיים ובינלאומיים, שעלולים להשפיע על עלויות גיוס המקורות וזמינותם, על שווי הנכסים הנזילים ועל יכולת הפירעון של לקוחות הבנק".

לדברי הגורם הבנקאי, רמת הנזילות שהבנקים בישראל נדרשים אליה גבוהה הרבה יותר מזו שאליה נדרשים הבנקים בעולם.

בעוד שהבנקים המצטיינים בארה"ב מחזיקים יחס נזילות - נכסים שוטפים לעומת התחייבויות שוטפות - של 105%-106%, שני הבנקים המצטיינים במערכת הישראלית - לאומי ודיסקונט - מציגים יחסי נזילות של 131% ו-130.5%, בהתאמה (הפיקוח על הבנקים דורש יחס של 100%). הבנק עם יחס הנזילות הנמוך יותר הוא מזרחי טפחות, עם 118% - גבוה משמעותית מהנדרש.

 

הלימות הון: לאומי והפועלים בראש

מנגנון נוסף שנועד להגן על הבנקים מפני נפילה הוא יחס הלימות ההון, כלומר היחס בין ההון העצמי שלהם לבין נכסי הסיכון שלהם (בעיקר סיכונים הנובעים מתיק האשראי, קרי הלוואות, אך גם מסיכוני תפעול וסיכוני שוק, למשל נגזרים).

הרגולציה בישראל היא שמרנית, ובמקרה הזה טוב שכך, והיא מחייבת את הבנקים הגדולים פועלים ולאומי ביחס הון רובד 1 (ההון המרכזי של הבנק) של 10%, ואת הבנקים הקטנים ביחס של 9%. במקביל, קיימות הוראות גם לגבי יחס הון הכולל גם הון רובד 2, שם הדרישות הן 12.5% אצל הבנקים הגדולים ו-9.5% אצל הקטנים יותר.

על פי דוחות ארבעת הבנקים הגדולים שפרסמו את תוצאותיהם לשנת 2022, כולם נמצאים מעל ליחס ההון הדרוש. יתרה מכך, הם אף הצליחו להגדיל אותו, בעיקר הודות לרווחי השיא שהם רשמו בשנה החולפת.

הבנק עם יחס ההון הקרוב ביותר לדרישות הרגולטוריות הוא מזרחי טפחות, עם יחס הון רובד 1 של 9.94%, הרחק מהבנקים האחרים. לאומי, הבנק עם הרווח הגבוה במערכת ועם ההון העצמי הגבוה במערכת, מוביל גם בפרמטר זה, עם יחס הון רובד 1 של 11.45%, כשאחריו הפועלים עם יחס של 11.25%, ודיסקונט שלישי עם 10.25%.

עבור צרכני האשראי במשק, בין שמדובר ביחידים נוטלי משכנתה, בין שבחברות גדולות שזקוקות לאשראי כדי להתרחב ובין שבאנשי עסקים שרוצים לממן רכישה גדולה, ככל שהדרישה הרגולטורית מחמירה יותר, מדובר בחדשות רעות מאוד.

כשהבנק מחזיק יותר הון הוא יכול לתת פחות אשראי וכתוצאה מכך מחירו של האשראי אמור לגדול. זאת, לאחר שהאשראי התייקר בשנה האחרונה בלאו הכי, בעקבות העלאת הריבית. כאן יש לזכור כי בנק ישראל מחייב את הבנקים להפריש סכומים על כל אשראי חדש שהם מחלקים (שיעור ההפרשה תלוי בסוג האשראי), כך שהרגולציה הציבה מנגנון נוסף להגנה מפני פגיעה ביציבות הבנקים.

דיבידנדים: דיסקונט הסולידי ביותר

למעשה, יחסי הלימות ההון היו יכולים להיות גבוהים יותר, אם הבנקים היו מוותרים על הדיבידנדים. בגין רווחי הרבעון האחרון חילקו ארבעת הבנקים דיבידנדים של יותר מ-1.7 מיליארד שקל, כאשר לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות חילקו דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח ודיסקונט שומר על חלוקה סולידית עם שיעור של 20%.

הבינלאומי, שיפרסם את דוחותיו בימים הקרובים, מחזיק במדיניות חלוקה של 50% מרווחיו, כך שהסכום המצרפי לרבעון עשוי להגיע ל-2 מיליארד שקל. סכומים אלו מצטרפים לסכום כמעט כפול ששולם על ידי הבנקים בגין הרבעונים הקודמים של השנה החולפת.

לאומי עם הרווח הגדול במערכת, שוב

המשמעות של הגידול הרוחבי שרשמו הבנקים בהלימות ההון היא שההון העצמי צמח יותר מאשר הסיכונים, שכאמור מתאפיינים בעיקר בתיק האשראי.

מבט על רווחי הבנקים בשנתיים האחרונות מגלה שמדובר בתוצאה מתבקשת. אם נדמה היה שייקח לבנקים שנים לשבור את שיא הרווח המצרפי, שנרשם בשנה שעברה, הרי שארבעת הבנקים שפרסמו את תוצאותיהם עד עתה רשמו רווח מצרפי של יותר מ-22 מיליארד שקל - כאמור זינוק של 30% לעומת רווחיהם ב-2021. בהנחה די ריאלית שהבינלאומי שיפרסם את הדוח שלו בימים הקרובים יציג רווח של כ-2 מיליארד שקל, השיא החדש של המערכת הבנקאית בישראל יהיה גבוה אף יותר מכך.

בדומה לשנת 2021, לאומי שוב הציג את הרווח הגבוה ביותר - 7.7 מיליארד שקל, ואחריו הפועלים (6.5), מזרחי טפחות (4.5) ודיסקונט (3.5).

מזרחי טפחות שבר את רף ה־20% בתשואה להון

מי שמוביל את הדירוג מבחינת התשואה להון (היחס בין הרווח להון העצמי) בשנה החולפת הוא מזרחי טפחות עם תשואה שחצתה את ה-20% ואחריו לאומי, דיסקונט והפועלים, עם תשואה להון של 15%-17%. זאת, כאשר היחס המקובל בעולם הוא 11%-12%.

מעניין לראות שגם לאור הרווחים הגדולים של הבנקים, שהיו כאמור צפויים, מדד הבנקים בבורסה בתל אביב ירד בימים ראשון ושני ב-5.5% ומתחילת השנה איבד ב-3.5%.

הסיבה המרכזית לגידול ברווחים אשתקד לעומת השנה שקדמה לה היא הזינוק בריבית של בנק ישראל, שהקפיצה את הריבית שגובים הבנקים בגין ההלוואות. הכנסות הריבית של שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, עמדו בשנה שעברה על יותר מ-13 מיליארד שקל כל אחד, גידול של 28% ו-38% בהתאמה.

מזרחי טפחות, הבנק עם תיק המשכנתאות הגדול במערכת, נהנה אף הוא כמובן מעליית הריבית, עם הכנסות של יותר מ-10 מיליארד שקל, שהיוו גידול של 33% בסעיף זה לעומת שנת 2021.

סיבה נוספת לגידול בהכנסות היא האינפלציה. לבנקים חשיפה למדד בשורה של מוצרים, וזה עלה אשתקד ב-5.3% לעומת 2.4% בשנת 2021. לאומי הוא הבנק עם החשיפה הגדולה ביותר למדד, והוא רשם בגינו הכנסות של 1.7 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של 802 מיליון שקל בשנת 2021.

העלייה במדד תרמה להכנסות בנק הפועלים 1.35 מיליארד שקל אשתקד, בהשוואה להכנסה בסך 405 מיליון שקל בשנת 2021. מזרחי טפחות נהנה מהכנסות בסך 1.14 מיליארד שקל, לעומת 484 מיליון שקל בשנה שקדמה לה, ודיסקונט היה צנוע יותר, עם תרומה של עליית המדד בסך של 470 מיליון שקל, לעומת 226 מיליון שקל בשנה לפני כן.

לאומי טס באשראי ונצמד להפועלים

לצד הרווחים מעליית הריבית והאינפלציה הגבוהה, הבנקים הציגו גידול משמעותי בתיק האשראי שלהם. תיק האשראי של לאומי זינק ב-18.4% והגיע לכ-385 מיליארד שקל, כך שהוא צמצם פערים אל מול תיק האשראי של הפועלים, שעמד בסוף דצמבר על 389 מיליארד שקל (גידול של 10%). זאת לאחר שפועלים נאלץ להוריד רגל מהגז במתן האשראי, ואף רשם קיטון בתיק הלקוחות הפרטיים, בשיעור של 2.3%.

גם מזרחי טפחות הציג גידול דו-ספרתי בתיק האשראי שלו, וזה הגיע לכ-307.5 מיליארד שקל, גידול של 13.3%. בדיסקונט רשמו גם כן גידול של 13%, ותיק האשראי שלהם הגיע לסכום של 241 מיליארד שקל.

בבנקים מודעים לכך שעליית הריבית מכבידה על משקי הבית בהחזר ההלוואות. "העלייה החדה בריבית במשק, שמתחילת 2023 עלתה באחוז נוסף לשיעור של 4.25%, מהווה אתגר לא פשוט ללקוחות רבים, משקי בית ועסקים, ומחייבת פעילות הדוקה ויום-יומית של בקרה וניטור מכלול הסיכונים האפשריים", אמר מנכ"ל מזרחי טפחות, משה לארי.

מזרחי טפחות ריפד את כריות הביטחון

בהתאם, מלבד הפועלים, שדווקא רשם הכנסה בסעיף הפסדי האשראי לאור כריות הביטחון הגדולות שהוא עוד מחזיק מתקופת הקורונה, יתר הבנקים הגדילו את ההוצאות שלהם להפסדי אשראי, למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואות.

מזרחי טפחות ביצע את ההפרשה הגדולה ביותר - 532 מיליון שקל - ואחריו לאומי, עם כחצי מיליארד שקל, ודיסקונט עם הפרשה של 407 מיליארד שקל. לאומי, אגב, רשם בסעיף זה הכנסה של 812 מיליון שקל בשנת 2021.