הפשרה מתקרבת? מה כולל המתווה שעשוי לפרוץ את הדרך

פרופ' יובל אלבשן ופרופ' דניאל פרידמן, בשיתוף גורמים נוספים, גיבשו הצעת פשרה לרפורמה במערכת המשפט, שעשויה להיות הבסיס להסכמות • איך תתבצע פסילת חוקים, מי יבחר את השופטים, ומה יהיה מעמדם של היועצים המשפטיים?

נשיא המדינה יצחק הרצוג, פרופ' יובל אלבשן, פרופ' דניאל פרידמן ושר המשפטים יריב לוין / איור: גיל ג'יבלי
נשיא המדינה יצחק הרצוג, פרופ' יובל אלבשן, פרופ' דניאל פרידמן ושר המשפטים יריב לוין / איור: גיל ג'יבלי

שני פרופסורים למשפטים, פרופ' יובל אלבשן ופרופ' דניאל פרידמן, בשיתוף האלוף במיל' גיורא איילנד וד"ר גיורא ירון, גיבשו מתווה פשרה לפתרון הפערים הגדולים בין הקואליציה לאופוזיציה בכל הנוגע לרפורמה המשפטית. לראשונה שר המשפטים יריב לוין אף הודיע כי מדובר ב"מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה, והוסיף כי "יש בו כיוונים טובים, והוא ייבחן על־ידי השר". אולם גורמים באופוזיציה הודיעו כי הם מתנגדים למתווה, בין היתר, עד שלא תיעצר החקיקה. 

משפטנים וחברי אופוזיציה נגד הצעת הפשרה החדשה: "פוליטיזציה של בית המשפט" 
הכלכלן הראשי של פורום קהלת: הרפורמה המשפטית עלולה להביא לפגיעה קשה בכלכלה

כך או כך, בשלב זה נראה שמדובר בצעד ראשון בדרך לפשרה כלשהי. גלובס צלל לפרטים ובחן איך יפסלו חוקים לפי מתווה אלבשן־פרידמן, מי יבחר את השופטים, ומה יהיה מעמדם של היועצים המשפטיים.

 

חוקי יסוד: רוב מיוחד לשינוי וחקיקה

הצעת הפשרה על־פי פרופ' פרידמן ופרופ' אלבשן כוללת חמישה חלקים עיקריים, כשהראשון הוא אסדרה של חוקי היסוד, שהיום מעמדם אינו מעוגן באופן פורמלי. כיום מדובר בחוקים שניתן לחוקק ולבטל ברוב פשוט, מה שמייצר לא מעט בעיות וקשיים ומאפשר לשנות ולבטל חוקי יסוד באין־מפריע.

פשרת פרידמן־אלבשן פותרת את הסוגיה באמצעות הכרזה על חוקי היסוד כבלתי שפיטים, אך קובעת תנאים מחמירים לחקיקתם ושינויים בהם: ארבע קריאות בכנסת, כשהקריאה האחרונה נדרשת לעבור ברוב של 70 חברי כנסת, או שתאושר בשתי כנסות ברצף.

עוד מציעים פרידמן ואלבשן להעביר מחדש את שני חוקי היסוד כבוד האדם וחופש העיסוק ברוב של מעל 70 חברי כנסת. הם גם מציעים כי חוקים אלה יידרשו בהכרח לרוב של 70 חברי כנסת לכל שינוי. 

תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית:

● שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים - אושר לקריאה שנייה ושלישית. נעצר לפני ההצבעה במליאה לאחר שהונח על שולחן הכנסת
● שופטי בג"ץ לא יוכלו לפסול חוקי יסוד - אושר בקריאה ראשונה
● על-מנת לפסול חוק תידרש הסכמה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ - אושר בקריאה ראשונה
● פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים (חוק "דרעי 2") - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה ונבחרי ציבור בשל עילת הסבירות - אושר לקריאה שנייה ושלישית
● הייעוץ המשפטי לממשלה לא יחייב. שרים יוכלו למנות יועצים מטעמם - לא מקודם
● פירוק לשכת עורכי הדין - עבר קריאה טרומית
● הכפפת מח"ש לשר המשפטים - עבר בקריאה טרומית

פסילת חוקים רגילים: ברוב של 11/15 בבג"ץ

פסילת חוקים רגילים תיעשה על־פי פשרת פרידמן־אלבשן ברוב של 11 מתוך 15 שופטי בג"ץ.

בכל הנוגע לפסקת התגברות (כלומר, אישור חוקים בכנסת חרף פסילתם בבג"ץ), המתווה מציע שני בשני מסלולים שונים: האחד - ברוב של 65 חברי כנסת; השני - ברוב מוחלט פשוט של 61 חברי כנסת, אך תידרש לכך הסכמה של שתי כנסות ברצף - החוק ייכנס לתוקף חצי שנה לאחר השבעת הכנסת העוקבת. בכך, מקווים יוזמי המתווה, תימנע אפשרות של דריסת זכויות הפרט בידי רוב זמני בלבד.

עוד מציעים פרידמן ואלבשן כי תימנע ביקורת שיפוטית על חוק שהוחלה עליו פסקת התגברות למשך חמש השנים הראשונות מכניסתו לתוקף.

מינוי שופטים: ללא רוב לקואליציה

באשר למינוי שופטים, המתווה מציע שתי חלופות שונות, שנועדו למתן ההצעה של השר לוין, לפיה לקואליציה יהיה רוב מוחלט בבחירת השופטים - ולמעשה שליטה מלאה בהחלטות הוועדה לבחירת שופטים.

על־פי החלופה הראשונה, הוועדה לבחירת שופטים תורכב מ־11 חברים: שלושה נציגי ממשלה (שר המשפטים ושני שרים נוספים), יו"ר ועדת חוקה (מהקואליציה), שני חברי כנסת נוספים שנבחרו על־ידי הקואליציה ושני חברי כנסת שנבחרו על־ידי האופוזיציה. בנוסף, יישבו בוועדה נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים או שופטים בדימוס.

על־פי הצעה זו, יהיה לקואליציה רוב (6 מתוך 11 חברי הוועדה לבחירת שופטים), אך לאיזון - יידרש רוב של 8 מתוך 11 כדי להעביר החלטות בוועדה. המשמעות היא שהקואליציה תידרש לשכנע שניים מתוך שלושה שופטים, או את חברי האופוזיציה, כדי להשיג רוב.

החלופה השנייה מציעה להפוך את השופטים בוועדה לבחירת שופטים למשקיפים בלבד - אך במקביל שוויון מלא בין הקואליציה לאופוזיציה, עם ארבעה נציגים לכל צד.

על־פי הצעה זו, בכל פעם ייבחרו שני שופטי עליון - אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. בנוסף, לשר המשפטים תינתן זכות וטו אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה, ולנשיא בית המשפט העליון תינתן זכות וטו אחת בקדנציה על מועמד של הקואליציה, ופעם אחת על מועמד של הקואליציה.

יועצים משפטיים: לא יהיו משרת אמון

על־פי המתווה, משרת היועצים המשפטיים לא תהיה משרת אמון כפי שהציע לוין. עם זאת, בניגוד למצב היום, בו ניתן לעקוף את עצת היועצים המשפטיים ולשכור עורך דין פרטי שייצג את הממשלה רק באישור היועץ המשפטי לממשלה - המתווה מציע לאפשר זאת למשרדים על־פי רצונם. כלומר, היועץ המשפטי יישאר מינוי מקצועי, אך במקרה שיש מחלוקת - המשרדים יוכלו לקחת את השאלה לבית המשפט תוך ייצוג בידי עורך דין פרטי.

עילת הסבירות: תצומצם ולא תבוטל

על־פי הצעת לוין, עילת הסבירות תבוטל לחלוטין. פרידמן־אלבשן מציעים לצמצם את השימוש בעילת הסבירות, אך לא לבטלה: בתי המשפט יוכלו להשתמש בה כדי לפסול החלטות מינהליות ספציפיות, אך לא להחלטות גדולות יותר של הדרג הנבחר, כמו מינויים והקצאת משאבים תקציבית.