עד להפגנות הנוכחיות מעולם לא השתמשו ברימוני הלם בתוך ישראל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מרב מיכאלי
מפלגה: העבודה
תוכנית: אילנה דיין
ציטוט: "רימוני הלם - לא השתמשו בהם בתוך מדינת ישראל מעולם"
תאריך: 2.3
ציון: לא נכון

כשח"כ מרב מיכאלי התראיינה בגל"צ ביום ה', היא נשאלה על ידי המראיין על אמירתה: "לא נעים, לא נורא" ביחס להפרות הסדר של המוחים נגד הרפורמה לפני ימים אחדים. "האם אין כאן אמירה בעייתית במין הכלה כזאת של 'בסדר אילו הייתה אלימות'?", שאל המראיין עופר חדד. מיכאלי השיבה שבמועד האמירה, היא לא הייתה מודעת למקרי אלימות קשים יותר, אולם באופן עקרוני היא טענה: "אין פה שני צדדים שווים. יש פה צד אחד שהוא הכוח, שהוא הממשלה שבאה לרמוס את הדמוקרטיה, שהוא שר משטרה שנותן למשטרה הוראות להשתמש בכוח בלתי מתקבל על הדעת". מיכאלי סיפקה דוגמה להפעלת כוח "בלתי מתקבל על הדעת": "רימוני הלם? באמצע הפגנה שהיא שלווה? רימוני הלם, לא השתמשו בהם בתוך מדינת ישראל מעולם", טענה מיכאלי. בדקנו האם מעולם לא נעשה שימוש ברימוני הלם בתוך שטח מדינת ישראל.

ראשית, נבין מתי משתמשים ברימוני הלם. על פי הנוהל של אגף המבצעים במשטרת ישראל (נוהל אג"מ 220.010.15), רימון ההלם שהמשטרה משתמשת בו הוא רימון בעל מנגנון השהייה של 2.5 שניות, הגורם להבזק מסנוור וקול פיצוץ ברעש של 175 דציבל שמטרתו להמם ולגרום לחוסר התמצאות זמנית לפרק זמן קצר. משטרת ישראל מחלקת את הפרות הסדר (הפס"ד) לארבעה מדרגים, החל מהפגנת שקטות ללא הפרה של הסדר הציבורי (מדרג א') ועד הפרה של הסדר הציבורי תוך התנגדות אלימה קשה וחמורה "הכוללת שימוש בחפצים ובאמצעים שונים… כלפי כוחות משטרה ו/או הציבור באופן העלול לגרום לחבלות בגוף ונזק לרכוש" (מדרג ד'). על פי הנוהל, השימוש ברימוני הלם ייעשה במדרג ג', כלומר ב"הפגנות הכרוכות בהתנגדות אלימה תוך אי ציות להוראות השוטרים הניתנות לצורך שמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי" שבהן מתקיים אחד מאלה: א) המפגינים מתנגדים באלימות לפעולות המשטרה לפיזור ההפגנה באופן העלול לגרום לחבלות בגוף או נזק לרכוש; ב) מתנהגים באלימות בהיקף נרחב כלפי הכוח המשטרתי הפועל לפיזור ההפגנה; ג) המפגינים מתנהגים באלימות כלפי הציבור, באופן העלול לגרום לחבלות בגוף או לנזק לרכוש; ד) המפגינים מתנגדים באלימות לפעולות השוטרים לפיזור ההפגנה, וקיים חשש ממשי לחסימת צירים חיוניים ו/או חסימת גישה למוסדות שלטון מרכזיים.

בהתאם, על פי הנוהל, במסכת השיקולים לקביעת מדרגי הפרת הסדר יילקח בחשבון מיקום ההפגנה, כאשר כאן נכללות גם השלכות הפרות הסדר על "צירי גישה". בכל אופן, הסמכות המאשרת לשימוש באמצעים של מדרג ג' היא מפקד מרחב (או סגנו בהיעדרו), מפקד תחנה בדרגת ניצב משנה או מפקד מפקדה משימתית (או סגנו בהיעדרו).

נציין כי על פי דיווח ב-ynet, המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בבדיקה של הטלת רימוני ההלם על ידי המשטרה במהלך העימותים בהפגנה בתל אביב ביום ד'.

אבל האם, למרות קיומו של הנוהל המאפשר שימוש ברימוני הלם, מעולם לא נעשה בו שימוש בתוך שטח מדינת ישראל? אספנו מספר דיווחים מכלי התקשורת שמעידים שדווקא כן היה שימוש ברימוני הלם בעבר.

כך, למשל, ב-2015 דווח ב-ynet שבמחאת בני העדה האתיופית באזור כיכר רבין בתל אביב, המשטרה השתמשה ברימוני הלם בעת עימותים עם המפגינים. ב-2019, שוב בתגובה למחאה של בני העדה האתיופית (הפעם על רקע הריגתו של סלמון טקה), דווח ב-N12 על שוטרים שהטילו רימוני הלם לעבר קבוצת מפגינים בכניסה לתחנת המשטרה ביבנה.

ב-2018, דווח ב"וואלה!" שכוחות המשטרה הטילו רימוני הלם לעבר מפגינים חרדים בפתח לשכת הגיוס בירושלים. ב-2020, דווח בישראל היום ששוטרים הטילו רימוני הלם במהלך עימותים בשכונת מאה שערים בירושלים (וכתוצאה מכך אף נפגעה ילדה כבת 9). בפברואר 2022, דווח באתר "בחדרי חרדים" על שימוש של כוחות המשטרה ברימוני הלם במהלך עימותים עם מפגינים שמחו נגד החלטה של בעל חנות סלולר שלא לשתף פעולה עם "ועדת הרבנים לענייני תקשורת". עשרה ימים לאחר מכן, שוב דווח על שימוש ברימוני הלם - הפעם בהפגנה נגד הרכבת הקלה בצומת בר אילן בירושלים.

בשנת 2016, דווח ב"הארץ" שהמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר תושבי קלנסווה שהתאספו סמוך לעיר בזמן הריסת בית במערב טייבה. בינואר 2021, דווח ב"הארץ" על שימוש של המשטרה ברימוני הלם בזמן הפרות סדר בהפגנה באום אל-פחם נגד האלימות בחברה הערבית. על פי האגודה לזכויות האזרח, גם בהפגנה שנערכה לאחר כחודש באום אל-פחם נעשה שימוש ברימוני הלם - אז גם דווח כי חבר הכנסת דאז יוסף ג'בארין נפגע בעצמו מרימון הלם.

בנוסף, בדצמבר האחרון, לפני פחות משלושה חודשים, דווח על שימוש ברימוני הלם בזמן הפרות סדר של אוהדי כדורגל מחוץ לאצטדיון נתניה.

מלשכת ח"כ מרב מיכאלי נמסר: "כבוד למשרוקית של גלובס על הזרקור שחושף את השימוש של המשטרה ברימוני הלם נגד אזרחים תמימים. צר היה לי לגלות כמה רחבה התופעה, וכעת תחת שר הפיתות, היא לצערי נמשכת בכל הכוח".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת במגוון אמצעים במהלך אירועי הפרות סדר, בהתאם למדרגי הפעלה ולצרכים המבצעיים על פי נוהל".

לסיכום, בניגוד לדברי מיכאלי, השימוש שעשתה משטרת ישראל ברימוני הלם בהפגנות בשבוע שעבר אינו הפעם הראשונה בה משטרת ישראל עשתה שימוש באמצעי זה בתוך מדינת ישראל. בשנים האחרונות לבדן היו מספר דיווחים על שימוש ברימוני הלם מצד המשטרה, למשל בזמן מחאות בני העדה האתיופית, בהפגנות שונות בקרב הציבור החרדי, במחאות ביישובים ערביים ולפני חודשים ספורים אף בעימותים של אוהדי כדורגל מחוץ לאצטדיון נתניה. לכן דבריה של מיכאלי לא נכונים.