חודשיים אדומים: הבורסה בתל אביב עם ביצועים חלשים במיוחד ביחס לעולם

פברואר 2023 ייזכר כחודש שלילי במיוחד עבור המשקיעים בתל אביב. חודש שדרדר את ביצועי הבורסה המקומית באופן שהפך אותה לגרועה מבין בורסות המערב מתחילת השנה, עם תשואה שלילית של כ-5% בחודשיים לעומת תשואות חיוביות נאות שנרשמו בבורסות העולם.

● הסיכון בתל אביב גדל: אג"ח חברות בכ-20 מיליארד שקל בתשואה דו-ספרתית
● המשקיעים מחפשים איתותי אופטימיות, אבל השוק הדובי לא הולך לשום מקום
● הטלטלה בשוק המט"ח: מה הסיכויים שבנק ישראל יתערב ומהן ההשלכות?

"הסיבה העיקרית לחולשה בשוק המניות התל אביבי בפברואר הייתה חוסר הוודאות שנוצרה בגלל הרפורמה המשפטית", סבור הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי. לדבריו, "זה הגורם שהכי משפיע על השווקים בישראל כרגע". עם זאת, הוא מסייג, גם לפני כן הורגשה חולשה בשוק המניות בתל אביב.

"הגידול באשראי שנלקח בישראל בשנתיים האחרונות, ולמעשה מאז הקורונה, היה בשיעור מהגבוהים בעולם, גם בקרב החברות וגם אצל משקי הבית. חלק גדול מהאשראי לחברות הלך לתחום הנדל"ן, ועבור משקי זה היה שילוב של משכנתאות, כלומר גם תחום הנדל"ן, לצד עלייה באשראי הצרכני. עיקר הצמיחה במתן האשראי הייתה בקרב הגופים החוץ בנקאיים".

הוא מוסיף כי אותו אשראי שגדל, הפך לנטל הולך ומכביד בשל העלאות הריבית המהירות שבוצעו בחודשים האחרונים ע"י בנק ישראל. "העלאות הריבית שבוצעו אצלנו כמו בשאר העולם, השפיעו על ישראל הרבה יותר בשל הגידול באשראי. יש אצלנו רגישות לריבית גבוהה משום שיש לנו הרבה הלוואות, כולל משכנתאות, שניתנות בריבית משתנה. על משקי הבית יש השפעה ייחודית נוספת והיא משכנתאות צמודות מדד, שלא מצאתי שקיימות במדינות אחרות. ככה שגם לפני הרפורמה המשפטית היו פה שני כוחות שהיו אמורים להשפיע לשלילה על השוק", מסביר זבז'ינסקי.

שני מדדי הדגל המקומיים, ת"א-35  ות"א-125  הכוללים את המניות הגדולות בבורסה במונחי שווי שוק ירדו בהתאמה ב-4.1% ו-5.5% בחודשיים שחלפו מתחילת השנה. זאת לאחר שאת החודש הקודם חתם מדד ת"א 35 באיזון ומדד ת"א 125 בעלייה של 0.5%. מדד ת"א-90  (שכולל את המניות המהוות את ההבדל בין שני המדדים הללו) צנח ב-7.6% מתחילת השנה.

המגמה השלילית בתל אביב הייתה חריפה בהרבה מזו שרשמו מדדי המניות המובילים של וול סטריט. בסיכום חודש פברואר ירד מדד הנאסד"ק ב-1%, ומדד ה-S&P 500 איבד 2% מערכו. בסיכום החודשיים הראשונים של השנה הפערים אף משמעותיים יותר כשמדד ה-S&P 500 עלה ב-4.1%, והנאסד"ק זינק ב-10.4%. המגמה השלילית בוול סטריט בחודש האחרון מושפעת מהאינפלציה הגבוהה שמסרבת לרדת, ומגבירה את הערכות המשקיעים להעלאות ריבית נוספות על ידי הבנק הפדרלי.

בפרספקטיבה של שנה, קיזז "פברואר האדום"  את הביצועים הטובים יחסית של הבורסה בתל אביב בשנה החולפת לעומת מדדי הדגל של ניו יורק. בהקשר זה יש להזכיר כי מדדי ת"א מוטים לחברות הפועלות בתחומי הנדל"ן והפיננסים, מה שהיווה אשתקד גורם ממתן ירידות, לעומת הפגיעה הקשה שספגו מניות הטכנולוגיה המובילות בוול סטריט. מתחילת השנה התמונה התהפכה.

כך, בסיכום השנה האחרונה ירד מדד ה-S&P 500 ב-9%, ומדד הנאסד"ק איבד 16.6%, בעוד מדדי ת"א 35 ו-125 ירדו ב-12% ו-15% בהתאמה. מדד ת"א 90 נחתך ברבע מערכו.

המגמה השלילית במדדי הבורסה התל אביבית מתחילת השנה חריגה למדי גם ביחס לבורסות נוספות בחו"ל. באירופה נרשמו עליות בשיעורים חד-ספרתיים גבוהים במדדי הדגל של הבורסות השונות. כך למשל מדד אייבקס של הבורסה הספרדית עלה ב-11%, ומדדי הבורסות בפריז, בפרנקפורט ובטוקיו עלו בהתאמה ב-10%, 8.7% ו-6.7%. בסין עלה שוק המניות (מדד שנגחאי, SSE) ב-5.2% ב-2023, ובלונדון טיפס מדד הפוטסי ב-4.6%. בין החריגות לשלילה נמצאת הודו, שם ירד מדד ניפטי 50 בשיעור לא רחוק מזה של תל אביב - 4.8%.

המחזור היומי בשוק המניות בתל אביב, כולל קרנות סל, הסתכם לפי נתוני הבורסה ב-2.3 מיליארד שקל בפברואר, גבוה בכ-28% מהמחזור בחודש הקודם ודומה למחזור הממוצע בשנת 2022. לעלייה במחזורי המסחר החודש תרמו התנודתיות במסחר, וכן העדכון החצי שנתי של מדדי המניות. 

נמשכת הזרמת כספי הציבור לקרנות הכספיות

סיכום שפרסמה הבורסה בתל אביב שופך אור על המגמה של הסטת כספי הציבור להשקעות בחו"ל. בסקירת הפעילות בבורסה לחודש פברואר, צוין כי "בשוק קרנות הנאמנות נמשכת ומתגברת המגמה מחודש ינואר, בה הציבור מושך כספים מקרנות נאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל-אביב ומזרים כסף לקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל ולקרנות הכספיות".

הנתונים מלמדים כי בקרנות הכספיות נמשכת הזרמת כספי הציבור המשמעותית, זה החודש ה-11 ברציפות, זאת בהשפעת המשך העלאת הריבית במשק. קרנות אלה מציעות תנאי פיקדון בנק משופרים והן נזילות ברמה היומית, בניגוד לפיקדונות בבנקים שיש לסגור לתקופה של חודשים. הציבור הזרים בפברואר 4 מיליארד שקל נטו לקרנות הכספיות, מדובר עם זאת, בירידה ביחס לסכום של 5.1 מיליארד שקל בחודש הקודם.

הסיפור הגדול בחודש שעבר התמקד בקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאג"ח בחו"ל, להן הזרים הציבור  כ-1.5 מיליארד שקל נטו, בחלקים שווים, כמעט פי 5 מהסכום שהזרים אליהן בחודש הקודם. מנגד, בקרנות המשקיעות באג"ח בתל אביב בעיקר בקרנות האקטיביות, נמשכו פדיונות הציבור מגמה הנמשכת מזה כשנה .

הציבור משך מקרנות אלה כ-4.3 מיליארד שקל נטו בפברואר, בהמשך לפדיונות בסך כ-2.5 מיליארד שקל בחודש הקודם. משיכות אלה מסבירות חלק מהמגמה השלילית שהובילה לירידה במחירי אותן אג"ח ועליית התשואות בהן. בקרנות המנייתיות המשקיעות בתל אביב התגברו החודש פדיונות הציבור והסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל נטו בפברואר, בהמשך לפדיונות בסך כחצי מיליארד שקל בחודש הקודם.

מניות הנדל"ן צללו ברקע העלאת הריבית

המגמה של עליית הריבית במשק, מסבירה גם את ההתרסקות במחירי מניות חברות הנדל"ן בתל אביב בפברואר. מדד ת"א-בנייה , הכולל את יזמיות הבנייה למגורים הגדולות כדוגמת דמרי, שיכון ובינוי ואחרות, צלל בפברואר ב-13.9%. אך גם מדד החברות המניבות, שכולל ענקיות כמו עזריאלי ומליסרון, מדד ת"א-מניב ישראל  - צלל בפברואר ב-12.9%. הסיבה היא בין היתר העלאת הריבית החדה בשיעור של 0.5% שביצע בנק ישראל ב-20 בפברואר. הריבית טיפסה במשק ל-4.25% לאחר אותה החלטה, ומדדי הנדל"ן האיצו את נפילתם לאחריה.

השוק הסולידי סובל לאחרונה מהתפתחויות המאקרו האחרונות, ולא מתנהג כפי שמצופה מהשם שלו. "עליית התשואות קשורה לפיחות השקל מול הדולר, שנוגעת בחוסר הוודאות בגלל הרפורמה", מסביר זבז'ינסקי. ככל שהדולר מזנק מול השקל, כך גובר החשש לאינפלציה גבוהה יותר, דרך מוצרים מיובאים שמתייקרים. הדבר מוביל את המשקיעים למכור אג"ח ולחפש השקעות דולריות או להמתין לסדרות חדשות בריביות משופרות. התוצאה היא שהדולר זינק ב-6% מול השקל ל-3.66 שקלים לקראת סוף פברואר. מאז השפל שנרשם ב-2 בפברואר זינק אף בשיעור חד יותר של כ-8%.

בקרב מדדי האג"ח נרשמו בחודש זה ירידות חדות למדי. מדד תל גוב כללי, שכולל את כל אגרות החוב הממשלתיות, נפל ב-2.7% בפברואר, משלים ירידה שנתית "לא סולידית" בכלל של 6.5%. התשואה הגלומה בו כיום עומדת על 3%. 

אך הדרמה התרחשה בסדרות האג"ח הממשלתיות הרחוקות, שהן המסוכנות ביותר והרגישות ביותר להעלאות הריבית. מדד תל גוב שקלי 10+, שכולל כאמור את אגרות החוב לפדיון בטווחי הזמן הרחוקים ביותר, קרס בפברואר בכ-7.9%, והתשואה הגלומה בו עלתה ב-4.2%. המדד שספג את עיקר חבטות המשקיעים בשנה האחרונה, שבמהלכה טיפסה הריבית במשק בצורה דרמטית ולכן ערער את יציבותו, צלל בסיכום של 12 החודשים האחרונים ב-16.3%.

בשוק האג"ח הקונצרניות נרשמה תגובה דומה. אגרות החוב שמגייסות החברות הגדולות, נסחרות בדרך כלל במרווח מעל האג"ח הממשלתיות המקבילות. גם הן סבלו מהסטות הכספים והמעבר להשקעות במטבע זר, ובסיכום פברואר נפל מדד תל בונד 20 , עם עשרים אגרות החוב הגדולות בבורסה, ב-2.6%, כשהתשואה הגלומה בו כיום עומדת על 3%. התל בונד השקלי צלל ב-3.5% והתשואה הגלומה בו טיפסה ל-6.5% ואילו מדד תל בונד צמודות ירד ב-2.3% והתשואה הגלומה בו עומדת על 3.3%.

מנתוני הסקירה החודשית של הבורסה לפברואר, המחזור היומי בשוק איגרות החוב היה דווקא נמוך בפברואר ביחס לחודש שקדם לו והסתכם בכ-4 מיליארד שקל, ירידה של כ-3%. יחד עם זאת, עדיין מדובר במחזור גבוה בכ-17% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.

השבוע צפוי לפרסם בית ההשקעות מיטב את ההערכה שלו לביצועי ענפי הגמל והפנסיה בפברואר, שכיום ברור שצפויים להציג ביצועים שליליים, שלא מן הנמנע ימחקו את העליות הנאות שנרשמו בחודש ינואר. אם בחודש שעבר מדובר היה בתשואה נומינלית (ברוטו) של 2.5%, בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, הרי שחודש פברואר עלול לגרור ירידות שימחקו את התשואה החיובית מתחילת השנה. רק גופים שהשכילו להשקיע בפוזיציות דולריות חזקות מספיק בחודש שחלף, יצליחו להתברג גבוה בדירוג הביצועים.