ההופעה שאתם חייבים ללכת אליה ומופע המחול שאסור לכם להחמיץ

הופעה

בעקבות האגדה סטליוס קזנג'ידיס, שלומי סרנגה
מתי: 25.2
שעה: 21:00
משך הופעה: כשעה וארבעים דקות (ללא הפסקה)
היכן: מוזיאון תל אביב לאמנות
כתובת: שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מחיר כרטיס: 205-175 שקלים
זמינות כרטיסים באתר: www.eventim.co.il

במוצ"ש הקרוב יעלה במוזיאון תל אביב מופע מסקרן, שהוא בגדר "אירוע חובה" לאוהבי מוזיקה יוונית. המופע מתאר את סיפור חייו של גדול זמרי יוון, סטליוס קזנג'ידיס
(Stelios Kazantzidis), שנחשב בארצו לדמות מיתולוגית ממש.

את המופע יוביל הזמר שלומי סרנגה, שמזוהה עם שירה יוונית כבר שנים ארוכות. סרנגה ניחן בקול עמוק ומחוספס, שדומה להפליא לקולו של קזנג'ידיס עצמו, ומתאים מאוד לסגנון המוזיקלי שהיה מזוהה איתו, ה"לאייקו" - מוזיקה עממית שהתפתחה מתוך סגנון ה"רבטיקו", והגיעה לשיאה בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים.

הקול החם והגישה החברתית של סטליוס קזנג'ידיס

סטליוס קזנג'ידיס (2001-1931) נולד בפרברי אתונה למשפחה ענייה. מוצאו של אביו היה בפונטוס, חבל ארץ לחופי הים השחור בטורקיה, שתושביו הוגלו ליוון בראשית המאה העשרים. שנים מאוחר יותר נשאר קזנג'ידיס נאמן למקורותיו, והקליט בין היתר שירים מסורתיים מפונטוס.

בשנות החמישים הפך קזנג'ידיס לסיפור הצלחה מטאורי, ונחשב "אגדה חיה" עד מותו. קולו הייחודי מלא חום ורגש, והאזנה לו מעוררת מיד תחושה חמימה של "חזרה הביתה" בקרב אוהבי המוזיקה היוונית.

קזנג'ידיס נחשב לדמות נערצת לא רק בזכות קולו ושיריו האהובים, אלא גם בזכות גישתו הפרו־חברתית התקיפה. בתקופה בה זכה לשיא הצלחתו סירב להופיע במועדונים יקרים שהיו בהישג ידם של עשירים בלבד, והתעקש לשיר עבור העם הפשוט. הוא דאג שעובדי המועדונים בהם הופיע יסיימו לעבוד בשעה סבירה, והתעמת עם מנהלי תעשיית המוזיקה כדי לתת למוזיקאים תמלוגים הוגנים עבור שיריהם. הוא שר על הסבל של אימהות שילדיהם היגרו, על האומללות של חיי הלילה, על הבדידות ועל האהבה הנכזבת. היה מי שהגדיר אותו כ"קולם של העייפים, המנוצלים, הנבגדים, הפליטים והמהגרים". קזנג'ידיס לא ניסה להיות מתוחכם אלא פנה ישירות אל הלב של מאזיניו באופן האותנטי והישיר ביותר, ובהתאם זכה לאהדה חובקת כל.

כותרת המופע של שלומי סרנגה היא "בעקבות האגדה סטליוס קזנג'ידיס", והוא עלה לראשונה בפסטיבל ישראל בשנת 2018. המופע יכלול קטעי וידאו נדירים, סיפורים אישיים וכמובן שירים נבחרים, ביניהם: "איפארכו" ("אני קיים", שהפך בתרגום העברי ל"אלינור" ששר זוהר ארגוב), "זינגואלה", "טראגודו" ("אני שר") ואחרים. סרנגה יוביל את המופע בשירה, ולצידו שבעה נגנים בקלידים, אקורדיון, תופים, בוזוקי, גיטרה באס, גיטרה חשמלית וכלי הקשה.

שלומי סרנגה, היורש הישראלי של קזנג'ידיס

שלומי סרנגה (49) מוכר היטב כמבצע עילי של שירה ביוונית. הוא גדל לתוך המוזיקה הזו בזכות אביו, שהיה אמרגן של זמרי מוזיקה יוונית בארץ, ובילה חלק ניכר מילדותו במועדונים היוונים ביפו. הוא התחיל להופיע בגיל 20, ובמהלך הקריירה שלו הופיע במועדונים ביוון וכזמר אורח בתוכניות אירוח בטלוויזיה היוונית.

הוא אף זכה להיפגש עם קזנג'ידיס לפני מותו, מפגש בו התפעם הזמר היווני מהדמיון בין קולו של סרנגה לקולו שלו והכתיר אותו כיורשו. באחד הראיונות עמו אמר סרנגה כי למרות שאינו דובר יוונית היא כמו שפת אם בשבילו, והמופע הזה יהיה הזדמנות מעולה להיווכח בכך.

מחול

גרסת הבמאי, להקת המחול הקיבוצית 
מנהל אמנותי: רמי באר
ימים ושעות הופעות: www.kcdc.co.il
משך הופעה: כשעה
מחיר כרטיס: 102-194 שקלים

במבט רטרוספקטיבי חוזר הכוריאוגרף ומנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית, רמי באר, אחורה בזמן. הוא מתבונן, ממעוף הציפור, על מרחב עשייתו, הכולל יצירות אייקוניות שהפכו לחלק בלתי נפרד מעולם המחול הישראלי.

40 שנות יצירה פורייה של באר, שאינו חדל להמציא את עצמו מחדש לאורך כל הדרך, להשתכלל ולהתפתח, ועם זאת לשמור על טביעת אצבע ייחודית ומובחנת, על עולם תנועתי בימתי משלו, על שפה שנותנת אותותיה במרחב, מדברת את המקום והזמן.

באר (65), אולי הכוריאוגרף הישראלי מכולם, לבטח הפוליטי שבהם, מציב מזה ארבעה עשורים מראה מול הגוף הפרטי והקולקטיבי, מהדהד את הדי.אן.איי הישראלי, מנהל דיאלוג מתמיד עם שורשיו. כעת הוא מבקר מחדש בעבודות שיצר לאורך השנים, צולל לתוכן, שוהה בהן ובוחן אותן שוב. הוא מפרק אותן לחלקיקים, כחומר גלם שאותו הוא מלחים לכדי משהו חדש ואחר.

שיר אהבה לקהל

"גרסת הבמאי", יצירתו החדשה של באר בביצוע להקת המחול הקיבוצית, אותה הוא מוביל מזה 27 שנים, עולה החודש בבכורה עולמית ומעניקה זווית ראייה מורחבת והצצה מרתקת אל דיאלוג מתמשך וארוך שנים בין אמן לחומר.

באותה הלחמה מחדש, מקופלת, בין היתר, גם אמירה על מהות היצירה הבימתית, שבניגוד לסטטיות של האמנות הפלסטית, משתנה תדיר, אלסטית, דינמית ובתנועה מתמדת ממש כמו החיים עצמם.

"גרסת הבמאי" הוא למעשה שיר אהבה לקהל שעוטף ומלווה את באר ולהקת המחול הקיבוצית לכל אורך הדרך, בארץ ומחוצה לה. זהו שיר אהבה לבמה, המאפשרת לבאר לעשות בה כרצונו וגם לרקדנים, השותפים למעשה היצירה, נותנים לה גוף, מביאים אותה לכדי ביטוי. וכמו בכל עבודותיו, כך גם בתצרף האקלקטי החדש, מחברת האסתטיקה העילאית של באר - מאסטר של קומפוזיציה החתום במקביל גם על עיצוב הבמה, התאורה והתלבושות - את מכלול האלמנטים הבימתיים לכדי תמונות יפהפיות ודימויים בימתיים רבי עוצמה שנחרטים בזיכרון.

עשייה פנומנלית

להקת המחול הקיבוצית, שהקימה בשנות ה־70 הרקדנית והכוריאוגרפית המנוחה יהודית ארנון והופקדה בידי באר בשנת 1996, אמורה היתה לציין לפני כשנתיים יובל להיווסדה. התכניות לחגיגות היובל נדחו בשל מגפת הקורונה, אך ערב הגאלה של העבודה החדשה, שייערך ביום שלישי ה-28.2 בהיכל אומנויות הבמה בהרצליה, מספק הזדמנות מצוינת לעצור ולהביט גם בתמורות שחלו בלהקה הייחודית הזו, הפועלת מימי ראשיתה, בניגוד לכל הסיכויים, בקיבוץ געתון שבגליל המערבי.

זוהי הזדמנות להכיר בהישגיה של הלהקה ובעשייה הפנומנלית של אחד מגופי התרבות הגדולים בישראל, הרבה מעבר לתחומי הבמה, בין היתר, בפעילויותיו הנרחבות של כפר המחול הבינלאומי שהקים באר בגעתון ומושך אליו מזה שנים מאות רקדנים ופרחי ריקוד מצטיינים מכל העולם, שמשתלמים בו ומפיצים הלאה את בשורת המחול הישראלי.