זה הנתון שמכשיר את הקרקע להעלאות ריבית נוספות

נתוני התעסוקה בישראל חזקים, ומדובר בחדשות לא טובות לבנק ישראל ולמשלמי המשכנתאות • כל עוד אנשים ממשיכים לצאת, לקנות ולבלות כרגיל, לנגיד אין ברירה אלא להמשיך ולהעלות את הריבית במשק כדי לנסות לעצור את כדור השלג

למרות עליית הריבית, אנחנו עדיין יוצאים, קונים ומבלים כרגיל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
למרות עליית הריבית, אנחנו עדיין יוצאים, קונים ומבלים כרגיל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למה בנק ישראל לא עוצר? כי אנחנו אלה שלא עוצרים. כי גם אחרי שעלות הכסף שלנו התייקרה דרמטית - מה שאמור היה להפחית משמעותית את תיאבון הצריכה שלנו, אנחנו עדיין יוצאים, קונים ומבלים כרגיל. במספרים, אחרי העלאת ריבית מ־0.1% ל־3.25% בשנת 2022, הפדיונות בקניונים ובחנויות לא ירדו (ואפילו נרשמה עלייה של 1.5% בין אוקטובר לדצמבר ברשתות הגדולות), ומחירי הדירות אמנם מעט נרגעו, אבל סיימו את השנה בעלייה של 17.1%, חרף התייקרות המשכנתאות. אפילו שיעור מסירת כלי רכב ירד בפחות מ־8%, למרות עליית המחירים והמחסור הקשה באספקה.

האינפלציה הגבוהה השפיעה, ובנק ישראל הקפיץ את הריבית בעוד 0.5%
הריבית קפצה בפעם השמינית: בכמה התייקר החזר המשכנתה הממוצע?
בלי הפרשה לפנסיה והצמדות: באוצר מניחים את התשתית לתוספות שכר במגזר הציבורי | ניתוח

הסיבה המרכזית למצב הרוח החיובי בחוץ, בהכללה כמובן, היא נתוני תעסוקה חזקים ומרשימים. כמה שעות לפני העלאת הריבית, דיווחה הלמ"ס כי בינואר שיעור האבטלה עמד על 4.1% - 181 אלף ישראלים בגילאי 15 ומעלה שחיפשו עבודה. זאת, לעומת 4.3% בדצמבר (189 אלף). שיעור המשרות הפנויות שמר בינואר על יציבות (143 אלף).

יותר קניות, יותר יקר

בבנק ישראל קוראים לבעיה הזו "שוק עבודה הדוק". לא הדוק כמו במרץ 2022, ערב העלאות הריבית האגרסיביות - אז עמד השיעור של 3.4% אבטלה בלבד, ועדיין רמות מאוד נמוכות היסטורית. כאלה שגורמות לעובדים לחוש מספיק בטוחים, חרף הכותרות בכלי התקשורת שמספרות כביכול על גלי פיטורים וכדומה. עובדים שבוודאי לא חשים שהם מוכרחים לחסוך כל שקל, לקראת החורף שמגיע.

והאמת המרה היא שכל עוד הישראלים ירגישו שמקום העבודה שלהם בטוח למדי, ושאם לא הוא אז הם ימצאו במהרה מקום תעסוקה אחר, הם ירגישו מספיק רגועים לצאת לקניון, ואפילו לקנות דירה חדשה במקרה המפחיד פי כמה. לכן, 2,740 ישראלים קנו דירה מקבלן בדצמבר (רק 428 מהם בהגרלה במחיר מסובסד), למרות שלא מעט כלכלנים הבטיחו שהמחירים בדרך לירידה ארוכה.

במקביל, המעסיקים נאלצים להעלות שכר - אחרת המלצר, המוכר בחנות או מהנדס הבניין יעברו לחברה ממול, שמחפשת עובדים בנרות. הם גם נאלצים להמשיך להעלות מחירים, כי מישהו צריך לשלם על העליות בשכר.

לזה בדיוק קוראים אינפלציה. בזה בנק ישראל והריבית מנסים להילחם, לפי שעה לא בהצלחה מרובה. וכל עוד נמשיך לקנות, והביקוש יתורגם להמשך עליות המחירים, בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית במשק כדי לצנן את התיאבון שלנו ולעצור את כדור השלג. ובהחלט יכול להיות שבשלב מסוים נגלה שהריבית כבר גבוהה יותר מדי - והישראלים שיצאו לחגיגת קניות גם ב־2022 וב־2023 פשוט לא הבינו שהספינה שינתה כיוון, ואת מלוא המשמעות של עליית מחיר הכסף ועד כמה חדוות הקניות שלהם הייתה מרה. או אז, הם יפסיקו לקנות, האבטלה תעלה (יצטרכו פחות מוכרים, מלצרים ומהנדסים) והם יציעו את מרכולתם גם במחירים נמוכים משמעותית. וכשהמחירים יירגעו, גם בנק ישראל יוכל להחזיר את חרב הריבית אל הנדן.