הברומטר של השווקים: מה מלמדות אותנו קרנות הנאמנות על הכיוון של המשקיעים

תנועות הכספים אל תעשיית הקרנות, ממנה ובתוכה, משקפות פעמים רבות את נטיות הציבור ואת חששותיו • כיצד מבטאות קרנות הנאמנות את החששות מהמציאות הפוליטית, מה עומד מאחורי היפוך היחסים בין אג"ח מדינה ואג"ח קונצרניות ולאן מתקדמות הקרנות הכספיות

מה מלמדות אותנו קרנות הנאמנות על הכיוון של המשקיעים / צילום: Shutterstock
מה מלמדות אותנו קרנות הנאמנות על הכיוון של המשקיעים / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

תעשיית קרנות הנאמנות על גודלה, ועל מגמות הכניסה והיציאה של כספים בה, מהווה במידה רבה השתקפות של נטיית לב הציבור. התופעה הזו מתייחסת בעיקר לקרנות הנאמנות האקטיביות, אלה המנוהלות, ורק לחלק מקרנות הנאמנות הפסיביות - הקרנות המחקות, שכן קרנות הסל, שאף הן פסיביות, משקפות יותר פעילות מוסדיים.

שופינג מוצלח: המשקיעים שהרוויחו יותר מ-200 מיליון שקל מרכישת קניון מקרטע | בדיקת גלובס
לאיזו רמה תגיע הריבית של הפד? נתוני האינפלציה מכניסים את השוק לכוננות 
ההסכם שהפיל את המניה, והעסקה שהקפיצה אותה: מאחורי המהפך של ישראכרט 

ככלל, הציבור מכניס כספים לקרנות האקטיביות בתקופה של בורסה חיובית, בין שבמניות ובין שבאיגרות חוב, ומוציא מהן כספים בתקופה של ירידות, ובוודאי של משבר, ובכך הוא מתדלק מגמות קיימות, לטוב או לרע.

2021 הייתה שנה של כניסת כספים מסיבית, 25 מיליארד שקל, לקרנות האקטיביות המסורתיות, בעוד שבשנת 2022, השנה החולפת, יצאו מהחלק הזה בתעשייה 27.4 מיליארד שקל.

אבל אלה הן מגמות כלליות שמסתירות התפתחויות מעניינות שהתרחשו בחלקים שונים ופנימיים יותר של תעשיית קרנות הנאמנות.

הקרנות הכספיות

ב-2021 יצאו מהקרנות הכספיות 6 מיליארד שקל, בעוד שב-2022 נכנסו אליהן 33 מיליארד שקל. במקרה זה ההסבר ברור.

הריבית האפסית בישראל גרמה להעברת כספים לקרנות אחרות, שהתמחו באפיקים שנתפסו כאטרקטיביים יותר, וכאשר הריבית התחילה לעלות יחד עם האינפלציה, הציבור עט על הקרנות הכספיות, אשר התחילו להעניק תשואה סבירה עם יתרונות מיסוי ונזילות מול פיקדונות בבנק.

בתוך הקטגוריה של קרנות כספיות, את מרב הכספים קיבלו אומנם הקרנות הכספיות השקליות, אבל גם הקרנות הכספיות הדולריות נהנו מן המגמה, עקב העלייה החדה שנרשמה בריבית לטווח קצר בארה"ב.

נתח השוק הכולל של כל הקרנות הכספיות זינק בתוך שנה מ-4.7% ל-15.2% כיום, ואם מתייחסים לתעשייה האקטיבית בלבד, הוא מהווה כבר 26%.

מניות בישראל ובחו"ל

המגמה בשוקי המניות בישראל ובחו"ל ב-2022 הייתה שלילית. בישראל - מגמה מתונה עד לרבעון האחרון של השנה, ובחו"ל, ובעיקר בארה"ב, מגמה שלילית חריפה. מהקרנות שמתמחות במניות בחו"ל יצאו בשנה החולפת 1.4 מיליארד שקל. זה בהחלט מתאים למגמה השלילית בעולם, ובעיקר בארה"ב, שבשוקי המניות שלה מושקעים מרבית הנכסים של הקרנות האלה.

מה שיותר מעניין הוא, שבקרנות המשקיעות במניות בישראל נרשמה תקופה ארוכה של כניסת כספים למרות המגמה השלילית (המתונה). הציבור "התבגר", והניח שלנוכח הניסיון המצטבר, עדיף לפעול כאן בניגוד למגמה, בגלל האטרקטיביות היחסית של שוק המניות הישראלי.

אבל המגמה הזו נשברה בנובמבר, שבירה שנמשכה גם בדצמבר 2022 ובינואר 2023, וגם בימים אלה. בפרק הזמן האמור הציבור משך מן הקרנות האלה סכום של יותר ממיליארד שקל.

קשה שלא לייחס את השינוי הזה לאירוע שהתרחש בראשית נובמבר - הבחירות ותוצאותיהן - שיצרו חששות אצל המשקיעים בגלל הרכב הממשלה ומגמותיה, חששות שהחמירו מאוד עם הצגת התוכנית המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, וחלחול ההבנה שיהיו לה השלכות כלכליות שליליות.

מט"ח: דולר-שקל

בשנת 2022 נרשם פיחות חד של השקל מול הדולר, בשיעור של כ-13%. הפיחות נבע מהיחלשות ההייטק בישראל (למשל, פחות אקזיטים), מהתחזקות הדולר בעולם - מול כל המטבעות ולא רק מול השקל, ובמיוחד, הפיחות היה תוצאה של הירידות התלולות במדד נאסד"ק, של כ-30%.

זאת, משום שכל שינוי במדד נאסד"ק ב-1% למעלה או למטה צפוי להשפיע ב-0.4% על יחסי השקל-דולר, למעלה בכיוון התחזקות, ייסוף, ולמטה בכיוון פיחות. הדבר נובע בעיקר מאילוצי מדיניות של הגופים המוסדיים.

למרות שבינואר נרשמו עליות חדות בנאסד"ק, הרי שהקשר הזה התנתק, והציבור הזרים לקרנות הכספיות הדולריות 600 מיליון שקל, שהתווספו ל־700 מיליון שקל שהוזרמו בדצמבר.

אג"ח מדינה מול חברות

תופעה שקשה יותר להסביר היא הפער שנפתח בין קרנות אג"ח מדינה ובין קרנות אג"ח חברות בישראל.

הרבה מאוד שנים, היקף הנכסים של קרנות אג"ח מדינה היה גדול מזה של קרנות שמתמחות באג"ח חברות. בשנתיים האחרונות חלה תפנית. הציבור משך כספים משני סוגי הקרנות, אך הרבה יותר (כ-3 מיליארד שקל יותר) מהקרנות שמתמחות באג"ח מדינה, וכך הגענו למצב שבו נכון לסוף ינואר 2023, הציבור מושקע בקרנות אג"ח חברות בסכום של 24.5 מיליארד שקל, מול 20.5 מיליארד שקל בלבד בקרנות אג"ח מדינה.

בכך, הציבור מבטא רצון לקבל תשואה גבוהה יותר על כספו באג"ח חברות, חרף הסיכון הגדול יותר.

קרנות אג"ח כללי

הקרנות שמתמחות באג"ח בישראל מהוות את חלק הארי של תעשיית הקרנות האקטיבית המסורתית (כלומר, ללא כספיות). הן מהוות כ-51.5% מסך הנכסים של החלק הזה של התעשייה: 83.3 מיליארד שקל מתוך 162.9 מיליארד שקל (נכון לסוף ינואר).

זוהי גם הקבוצה המגוונת ביותר בתעשייה מבחינת מדיניות ההשקעה שלה והאפשרויות למשקיעים. יש בה קרנות שעיקר נכסיהן מושקעים בפועל באג"ח מדינה. יש בה קרנות, והן הרוב, שעיקר נכסיהן מושקעים בפועל באג"ח חברות. יש בה קרנות שאין בהן כלל מניות ויש בה קרנות עם רכיב מנייתי שנע בין 5% ל-50%.

לכן, כל משקיע יכול למצוא את מבוקשו, ומכיוון שרוב המשקיעים מקצים חלק מכספם למניות וחלק מכספם לאיגרות חוב, הקרנות האלה נותנות מענה הדומה לניהול תיק השקעות בבית השקעות, במתכונת מדיניות של למשל 75% איגרות חוב ו-25% במניות, או כל חלוקה אחרת, עד לגבול של 50% מניות. ממילא רק חלק קטן מהציבור בוחר להשקיע יותר מ-50% מכספו במניות.

בקטגוריה זו יש גם קרנות פסיביות, אך הסכומים המושקעים בהן זעירים, מה שמצביע על כך שכאשר מדובר בניהול של שני אפיקים בקרן אחת, הציבור מעדיף בבירור קרן אקטיבית דינמית על פני קרן מחקה, שקשיחה בהקצאת נכסיה בין מניות ובין אג"ח. הדבר מסביר את פופולריות הקטגוריה הזו, וזה מה שהביא אותה לגודלה ולמשקלה בתעשיית הקרנות.