המיתון בארה"ב מתרחק? השאלה הזו נהייתה כנראה מסובכת מאי פעם

הגדרת המיתון המסורתית, שני רבעונים של צמיחה שלילית, כבר מזמן אינה היחידה • בארה"ב מי שקובעת היא ועדה של שמונה כלכלנים שבוחנת מגוון אינדיקטורים, שלעיתים מנוגדים • ההכרזה הרשמית עשויה להגיע רק שנה לאחר תחילת המיתון

תחנת דלק סגורה בשנות ה־70. דמיון למשבר הנוכחי / צילום: Associated Press
תחנת דלק סגורה בשנות ה־70. דמיון למשבר הנוכחי / צילום: Associated Press

האינפלציה הרימה ראש וסחרור של עליות מחירים, שגררו העלאות ריבית, נפילות בשווקים וגלי פיטורים גדולים שטף את ארה"ב ואחריה מדינות רבות. אם לשפוט לפי קונצנזוס הכלכלנים, התשובה לשאלה האם ארה"ב מתקרבת למיתון היא כנראה כן, אבל לאחרונה מתרבים הספקות. בנקודה זו מתחילים הוויכוחים איך בכלל מגדירים מיתון ומתי נכון לעשות כן.

לאחר הזינוק בכמות המשרות בארה"ב: פאוול נערך למאבק ארוך יותר באינפלציה
השקל נחלש, אך פרמיית הסיכון יחסית נמוכה: מה קרה השבוע למשק הישראלי | מדד הדופק של גלובס
"הבנקים מזגזגים, והמשקיעים פונים למניות שלא מתמחרות את הסיכון"

ההגדרה המסורתית למיתון היא צמיחה שלילית בשני רבעונים רצופים, אך היא מזמן לא היחידה. בטח לא בארה"ב. הפוסקת הרשמית היא ועדה של שמונה כלכלנים בלשכה הלאומית למחקר כלכלי. לרוב, היא מפרסמת את החלטתה בדיעבד ולא קובעת בזמן אמת שהתחיל מיתון. היא בוחנת מספר אינדיקטורים, חודשיים ורבעוניים, ובהם רמות התעסוקה במשק, מצב משקי הבית, המכירות הקמעונאיות, פעילויות הייצור התעשייתי ועוד. בארה"ב נרשמו בשנה שעברה שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, אך הוועדה לא קבעה כי מדובר במיתון.

ההכרזה מגיעה כשהוועדה רואה "ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית של המשק ונמשכת יותר מכמה חודשים". לרוב הרבה אחרי שהשוק כבר מתמחר אירוע של מיתון. רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית בהפניקס בית השקעות, מסבירה כי "אין לוח זמנים מוגדר לקביעת המיתון, אך לרוב עוברת כשנה עד שהוועדה מפרסמת את הודעתה".

לדבריה, האינדיקטורים שבוחנת הוועדה לא תמיד נעים באותו כיוון. "כך לדוגמה, ב־2001, התפוקה לא ירדה הרבה, והתמ"ג לא התכווץ בשני רבעונים רצופים, אבל הלשכה הכריזה על מיתון בכל מקרה. לרוב, ישנו מכנה משותף והוא מצב התעסוקה. שיעור האבטלה גדל בכל פעם, אם כי בעוצמות שונות במצבים של מיתון. והיום? דוח התעסוקה האחרון הראה שיעור אבטלה של 3.4%. לעת עתה, אין הערכה שתהיה קפיצה ליותר מ־5%. רוב גופי המחקר והשווקים מסכימים כי גם אם יוכרז מיתון, הוא יהיה קצר ולא עמוק".

 

שוק העבודה: הפגיעה לא אחידה

כפי שמסבירה אשכנזי, האינדיקטורים לעיתים מציגים תמונה שונה, וכך גם כעת. מצד אחד, שוק העבודה חזק מאוד. רק בשבוע שעבר פורסמו נתוני התעסוקה לינואר, שהפתיעו בענק את השוק. הציפייה הייתה לתוספת של כ־187 אלף משרות, אך בפועל נוספו פי שלושה. יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר על כך בימים האחרונים כי "אין לנו את הלוקסוס לחשוב מה טוב ומה רע. זה מה שזה", אך הוסיף כי הפד אכן מצפה ששוק העבודה יתרכך. "רוב הכלכלנים יאמרו שכדי להוריד את האינפלציה, נצטרך ריכוך מסוים של שוק העבודה", אמר פאוול, אך הסתייג בכך שאמר כי התקופה הנוכחית שונה מאוד ממשברים קודמים בהיסטוריה.

ממרץ 2022, העלה הבנק הפדרלי בארה"ב את הריבית בחדות פעם אחר פעם, עד לרמה של 4.5%-4.75% - במטרה להילחם באינפלציה שהרימה ראש והפתיעה כלכלנים רבים, כולל את אלו שלו עצמו. בבנק המרכזי צופים שהריבית תמשיך לעלות ותגיע ליותר מ־5%, ותישאר כך לפחות עד סוף השנה. השבוע סיפק פאוול מסר סותר, כשאמר כי מצד אחד צפויות ירידות משמעותיות באינפלציה, אך הוסיף כי ייתכנו העלאות ריבית נוספות, מעבר לאלה שמתמחרים בשוק, אם נתוני התעסוקה ימשיכו להיות חזקים.

בינתיים, הכלכלה אמנם מתגלה עמידה מהצפוי מול עלויות האשראי שגדלו משמעותית, למרות העובדה שבשטח מצטברים סימני השפעה. בקרב ענקיות הטכנולוגיה פוטרו עשרות אלפי עובדים, וגם הוצאות הצרכנים פחתו מעט, מה שמוריד קצת את הלחץ על המחירים.

ועדיין, שוק העבודה הדוק מאוד. גם גלי הפיטורים לא מזעזעים את השוק האמריקאי שכולל מעל 153 מיליון מועסקים. לפני כשלושה שבועות פורסם דוח של כלכלני בנק ההשקעות גולדמן זאקס, שבו הציגו ממצאים של ניתוח של גלי הפיטורים האחרונים. הם מצאו כי שיעורי הפיטורים כעת נמוכים בהשוואה לשנים 2017-2019, והוסיפו כי העלייה הנוכחית במפוטרים "לא צפויה להיתרגם לעלייה גדולה באופן יוצא דופן באבטלה נטו".

כלכלנים שונים מסבירים כי המשבר הנוכחי, גם אם יסתיים במיתון, שונה מהשניים שקדמו לו: הסאב־פריים ב־2008 והקורונה ב־2020. הם נגרמו כתוצאה מ"ברבור שחור", אירוע לא צפוי ובעל השפעה גדולה מאוד. הפעם המשבר שונה, למרות מלחמת רוסיה־אוקראינה שהוסיפה שמן למדורת האינפלציה.

התחום שבו כבר מרגישים מיתון

יונתן כץ, האסטרטג הראשי של לידר שוקי הון, מסביר כי הפגיעה לא אחידה ושתחום הנדל"ן סופג יותר. "שוק הנדל"ן מתכווץ - ורואים את זה גם בנתוני התוצר של ארה"ב. יש התכווצות דו־ספרתית, כמעט 20% ברבעון בקצב שנתי. המשמעות היא שמקטינים התחלות בנייה והשקעות. עד לפני כמה שבועות גם הייתה ירידה משמעותית ברכישת דירות חדשות ויד שנייה. סקטור הנדל"ן מגיב הכי מהר להעלאות ריבית, הן מצד הצרכנים והן מצד הקבלנים והיזמים".

בשאלה מיתון או לא, התשובה של כץ קצת יותר מורכבת אך השורה התחתונה: האטה כן, מיתון לא. "בסך הכול, גם בארה"ב, גם באירופה וגם בישראל המצב יותר טוב ממה שציפו תחילה. היום יש אופטימיות שניתן יהיה להימנע ממיתון בחודשים הקרובים. בארה"ב, מדד מנהלי הרכש וענפי השירותים מצביע על התרחבות הפעילות, הצמיחה הייתה 2.9% ברבעון האחרון של 2022 - זה חיובי ולא מצביע על מיתון. אני מעריך שבכל זאת נראה התמתנות בפעילות הכלכלית בארה"ב השנה, אבל לא מיתון. המשק נראה חזק, ואפילו הביקוש לדיור שוב עולה".

אחד ההסברים של כץ לתחזית האופטימית יחסית נעוץ בהתאוששות של סין, שהסירה הגבלות קורונה ופותחת שעריה לתיירים. לדבריו, "זה מיטיב עם מדינות רבות, למשל גרמניה שסין שותפת הסחר מספר אחת שלה. היצוא לסין מאירופה יקבל בוסט וזה גם תורם מאוד לבורסות באירופה שמטפסות מתחילת השנה".

ההגדרה הרשמית של מיתון מהותית או תיאורטית בלבד?
"יש לכך השלכות על המדיניות המוניטרית - אם ארה"ב תיכנס למיתון סביר יותר שהפד יגיב בהורדת ריבית. אם לא, הבנק יתקשה מאוד להוריד את הריבית בשנה הקרובה, בסביבה כזו שהאינפלציה דביקה וגבוהה מהיעד".

למרות התחזיות האופטימיות כעת, ההיסטוריה מלמדת כי מאז שנות ה־80, כאשר מדד S&P 500 נכנס לשוק דובי (ירידה של 20% מהשיא האחרון), מה שקרה במאי 2022, כמעט תמיד זה נגמר במיתון. השאלה הגדולה היא איך זה יסתיים הפעם.