קרן עזריאלי תורמת 13 מיליון שקל למרכז חדשנות

קרן עזריאלי, בראשות היו"ר דנה עזריאלי, תורמת 13 מיליון שקל להקמת מרכז לחדשנות ומצוינות במכללה האקדמית להנדסה בירושלים • וגם: ההנהלה הבכירה החדשה של טבע השתתפה השבוע בכנס שנועד לחזק את שיתוף-הפעולה בין החברה לבין האקדמיה וסטארט-אפים צעירים בישראל • אירועים ומינויים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן
דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

מתוך החלטה לחזק את פעילות ענף ההייטק בירושלים, קרן עזריאלי, בראשות היו"ר דנה עזריאלי, תורמת 13 מיליון שקל להקמת מרכז לחדשנות ומצוינות בהוראת הנדסה במכללה האקדמית להנדסה בעיר הבירה. תרומה זו מתווספת לתמיכה קודמת של הקרן במכללה, בסך 40 מיליון שקל. מרכז עזריאלי E3 החדש יצויד בין היתר במעבדה רב-תחומית, שנועדה לקדם פעילות יזמית משותפת של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע בתעשייה. הוא יקדם שיטות חדשניות להוראת הנדסה, תוך קידום הנושא בירושלים וטיפוח מהנדסים במהלך הקריירה. המרכז יציע רצף חינוכי מלא באמצעות שלוש יחידות: פעילות נוער, חדשנות ומצוינות בהוראת הנדסה, ולימודים לאורך החיים (Lifelong Learning).

היחידה לחדשנות ומצוינות בהוראה תפתח ותוביל הטמעת שיטות הוראה מתקדמות, אשר יקנו לסטודנטים כישורים חיוניים הנדרשים ממהנדסים בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים. יחידת הלימודים לאורך החיים תכשיר אנשי מקצוע בתעשייה, הנדרשים לעדכן את הידע שלהם או לבצע הסבה מקצועית. בשלב ראשון השירותים במרכז יינתנו לחברי סגל המכללה, ובהמשך ייפתחו גם לחברי סגל ממוסדות אקדמיים אחרים.

"במשך יותר מעשור תרמנו למכללה כדי למקם אותה כמרכז מרכזי להשכלת מהנדסים, ולחזק את התעסוקה בתחומי ההנדסה וההייטק", אומרת עזריאלי.

המכללה הוקמה ב-1999, במטרה להכשיר מהנדסים איכותיים שיקדמו את פיתוח התעשייה המתקדמת והכלכלה בירושלים. בראשה עומדת הנשיאה פרופ' רוזה אזהרי. שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי, ובמכללה לומדים כיום כ-1,800 סטודנטים.

אזור התעשייה

צמרת טבע פוגשת את האקדמיה

ההנהלה הבכירה החדשה של טבע השתתפה השבוע בכנס שנועד לחזק את שיתוף-הפעולה בין החברה לבין האקדמיה וסטארט-אפים צעירים בישראל. בכנס השתתפו בין היתר מנכ"ל טבע הנכנס ריצ'רד פרנסיס, וד"ר אריק יוז, סמנכ"ל בכיר וראש המחקר והפיתוח הגלובלי של טבע. כמו כן נערכו הרצאות של מדענים מובילים, בעיקר בתחום המוח והאימונותרפיה (הבנת מערכת החיסון).

"אנחנו נמצאים בקשר עם מדענים עם רעיונות מדהימים, ואחרי שבחנו כ-500 מעבדות וסטארט- אפים בישראל, החלטנו לתת לחלקם תמיכה כספית", מספר פרנסיס. "יותר מכך, אנחנו נותנים להם תמיכה.

"כשאני הייתי מדען צעיר והיה לי רעיון לתרופה, לא ידעתי איך לקדם אותו. עבדתי בקליניקה לטיפול בחולי איידס, וממש מול עינינו התחילו להגיע התרופות הראשונות, ואחר כך עוד ועוד תרופות יותר טובות, והצלחנו להציל את המטופלים שלנו. כך החלטתי שהאימפקט הגדול ביותר הוא בעולם התרופות. אנחנו מחפשים מדענים שמרגישים כמו שאנחנו הרגשנו אז, אבל הם עדיין לא בטוחים מאיפה להתחיל".

טבע, בנוסף להיותה יצרנית התרופות הגנריות הגדולה בישראל, היא גם החברה המצליחה עד היום בארץ בפיתוח תרופות חדשניות. בכובעה הזה, היא מעוררת עניין רב בסקטור הביומד בישראל ובאקדמיה הישראלית.

הקשר הישראלי של טבע הוא הזדמנות נדירה עבור המדענים הללו לפתוח ציר גישה אל הזירה הבינלאומית והמסחרית של תחום פיתוח התרופות. היא עשויה לעזור להם להגשים את חלומם להביא את התרופות שלהם לשוק, כמו הקופקסון, שהגיע ממכון ויצמן ובזכותו "נשפכו" מאות מיליוני דולרים אל תוך המכון ואל כיסיהם ומעבדותיהם של המדענים ממציאי התרופה.

בעשורים האחרונים עברה טבע תהפוכות רבות שהשפיעו גם על הקשר שלה עם סקטור הביומד הישראלי והאקדמיה הישראלית. בתחילת שנות האלפיים הכריז ד"ר אהרון שוורץ, שכיהן אז בתפקיד מקביל לזה של יוז היום, כי ישראל היא היתרון התחרותי של טבע, ועל החברה לחפש תרופות לפיתוח קודם כל כאן - ואכן נחתמו שיתופי-פעולה רבים.

הנהלת טבע / צילום: דניאל שוגרט
 הנהלת טבע / צילום: דניאל שוגרט

ד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע משנת 2012, מיקד את חטיבת החדשנות של החברה בתחום הנוירולוגיה והאונקולוגיה, ומינה את הסמנכ"ל פרופ' מייקל היידן, במהלך שתוצאותיו הן התרופות המצליחות אג'ובוי ואוסטדו - אך גם הוביל לסגירת שיתופי-פעולה עם גורמים ישראלים שלא היו בתחומי המיקוד.

בשנים האחרונות טבע פועלת לחיזוק הקשר עם האקדמיה הישראלית, והסטארט-אפים המקומיים בתחומי המיקוד שלה (היום נוירולוגיה ואימונולוגיה), והאירוע הנוכחי הוא השלישי מסוגו. בשלוש השנים האחרונות החברה חתמה על יותר מ-30 שיתופי-פעולה עם חוקרים מובילים בארץ, כשבמסגרת שיתופי-הפעולה היא מממנת מחקרים.

שיתוף-פעולה אחד כזה כבר הוביל לרכישת זכויות הפיתוח של מולקולה אחת. "חתמנו על הסכם זיכיון מול פרופ' רוני דהן ממכון ויצמן, חוקר בעל מוח מבריק שעושה מדע אימונולוגי מתקדם ביותר", מספר יוז. "מאוד חשוב לי לשתף פעולה עם ישראל, גם עבור המוצרים שאנחנו יכולים לאתר כך, וגם כדי לחזק את תחום הביומד בישראל, ואת האקוסיסטם שאנחנו פועלים בו. גם מדענים ויזמים שעובדים איתנו ואנחנו לא רוכשים את התרופה שלהם, לומדים ומתקדמים בזכות שיתוף-הפעולה".

טבע עורכת גם את תוכנית The BioInnovators, המיועדת לדוקטורנטים שהם גם יזמים צעירים המעוניינים להיחשף לתעשיית הפארמה ועולם היזמות. במסגרת הפרויקט מפתחים המשתתפים מיזמים חדשניים בתחומי הביוטק והביו-רפואה.

גלי וינרב

דילמת ה-AI: מי אחראי, המשקיע או האלגוריתם?

עד כמה הבינה המלאכותית תשנה את האופן שבו אנו עובדים ומתנהלים בשנים הקרובות? הנושא הזה מסעיר ענפים רבים במשק, וגם בענף הפינטק לא נותרים אדישים. לאחרונה נערך באוניברסיטת תל אביב כנס הפינטק של קהילת החדשנות Fintech.IL ומרכז הראל לחקר שוק ההון, ובמרכזו עמד פאנל שהוקדש לטכנולוגיה ו-AI בשירות ייעוץ השקעות. על הפרק: הסיכונים שהטכנולוגיה מייצרת, והאוכלוסיות שעלולות להיפגע בתהליך אימוצה.

אחת הנקודות המעניינות ביותר קשורה לשאלת האחריות: מי יהיה אחראי במקרה של בעיה, המשקיע או המתכנת? לדעת שאול אדרת, עו"ד שותף במשרד שיבולת ושות', "ככל שה-AI יהפוך לנגיש יותר לכלל הציבור, יהיה קשה יותר לטעון שהאחריות היא על המשקיעים עצמם. הרגולציה תמצא דרך להטיל אחריות וחובות על המתכנתים, או מי שמנגישים את האלגוריתמים השונים לציבור".

הנוכחים הוטרדו גם מהשינוי במעמדו של יועץ ההשקעות. דור אליגולא, מייסד שותף ב-Deshe Analytics, הזכיר כי "ייעוץ הוא לא מוצר, אלא שירות. AI יכול לשפר את רמת השירות שניתן ללקוח בעשרות מונים, ולהפוך את היועץ האנושי לסופר-יועץ.

משתתפי פאנל a.i / צילום: דייגו רוסמן
 משתתפי פאנל a.i / צילום: דייגו רוסמן

"לחלק גדול מהשאלות של הלקוחות היועץ לא יודע או לא יכול להגיב. באמצעות הטמעת מערכות חדשניות, ייעוץ ההשקעות יכול לבצע קפיצה משמעותית. ניתן להתווכח אם מנהל השקעות אנושי טוב יותר או פחות טוב ממקבילו ה-100% טכנולוגי, זה שפועל רק על בסיס AI. אבל אף אחד לא יכול להתווכח עם זה שהיועץ או האנליסט האנושי יהפכו לטובים יותר באמצעות כלים טכנולוגיים".

גם אריאל כהן, ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי, סבור כי "הטכנולוגיה לא תחליף את מקצוענות היועץ, היחס האישי והניסיון שלו". ואילו יעל רוזנברג, מנהלת אגף תשתיות מו"פ ברשות החדשנות, סיפרה כי הרשות בוחנת הקמת תשתית מו"פ לתעשייה, שתהווה "מגרש משחקים עבור חברות המפתחות מוצרים וטכנולוגיות בתחום ה-AI".

מצנח הזהב

טל רז מונה למנכ"ל אפקון אנרגיות מתחדשות. רון מילר יחליף אותו כסמנכ"ל הכספים של אפקון החזקות.

טל רז / צילום: סיוון פרג'
 טל רז / צילום: סיוון פרג'

רון מילר / צילום: רמי זרנגר
 רון מילר / צילום: רמי זרנגר

מיכאל ברלין מונה למנכ"ל Top Solutions, המתמחה בפתרונות לניהול תהליכים עסקיים בארגונים.

קרן שכטר מונתה ליו"ר קרן ההשקעות eHealth Ventures של קבוצת מכבי שרותי בריאות.

קרן שכטר / צילום: עופר חג'יוב
 קרן שכטר / צילום: עופר חג'יוב

רו"ח איילת צור מונתה לסמנכ"לית הכספים של קבוצת שופרסל.

איילת צור / צילום: מיכל בנדק
 איילת צור / צילום: מיכל בנדק

עו"ד יוני חנציס, 33, ימונה למשנה למנכ"ל דוראל אנרגיה.

יוני חנציס / צילום: מיכה לובטון
 יוני חנציס / צילום: מיכה לובטון

שלומי נומברג מונה לסמנכ"ל הכספים של קבוצת שיבולת, המתמחה בייזום פרויקטים בתחום התעשייה, לוגיסטיקה, מסחר ומשרדים.

חדשות טובות

ארגון "לתת" ובנק לאומי חנכו משאית נתינה חדשה, שתעבור בין יישובים ברחבי הארץ ותסייע בהצלה, איסוף ושינוע מזון לעמותות ולמשפחות בחוסר ביטחון תזונתי.