בדצמבר 2021 פרסם בנק ישראל טיוטת נוהל חדש לפיה בנקים לא יוכלו לסרב באופן גורף לבקשות להפקדת כספים שמקורם בקריפטו בחשבונות בנק. הנוהל, שנכנס לתוקף בנובמבר 2022, הסדיר בכך בעיה שהטרידה רבים מהסוחרים בזירת הקריפטו - שלא יוכלו להפקיד את כספם בחשבונות הבנק שלהם בשל סירוב הבנקים. נוהל 411, שעוסק בניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים בנכסים וירטואליים, פתח את הפתח להכנסת הכספים מהזירה הדיגיטלית לזירה הבנקאית המסורתית.
● עוד קריסה: חברת הקריפטו ג'נסיס הגישה בקשה לפשיטת רגל
● שנה חדשה, עלייה חדשה: מה הביא לנסיקתו של הביטקוין ב-28%
רגע לפני שזה קרה, נאבקו בני הזוג יפעת ורועי ערב נגד בנק דיסקונט באותו עניין בדיוק, לאחר שהבנק סירב לקבל את רווחיהם ממסחר במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין - וניצחו את הבנק בבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי סירובו של הבנק לבקשת בני הזוג ערב אינו סירוב סביר.
המחלוקת של בני הזוג ערב עם הבנק החלה בסוף שנת 2017-תחילת שנת 2018, כשהנושא היה עדיין בחיתוליו. פסיקת בית המשפט המחוזי היוותה בשורה משמעותית עבור הסוחרים בזירת הקריפטו, שהרגישו שהבנק הסיר חסם בהעברת הכספים שלהם מהרשת אל המערכת הבנקאית. הבנק לא ויתר וערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, בבקשה לבטל את החיוב שלו להפקיד את הכספים של בני הזוג ערב בחשבונם.
היום, מעל 4 שנים מאז שפרצה המחלוקת בין בני הזוג ערב לבנק, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של הבנק, כיוון שהמחלוקת הפכה ללא רלוונטית. בית המשפט העליון קבע כי משהיועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל הגיעו להסכמה להסדיר את תחום הפקדת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 411, ומאחר שפסק דינו של בית משפט המחוזי כבר בוצע הלכה למעשה, וכספיהם של בני הזוג ערב כבר הופקדו בחשבונם, "הרי שהערעור שלפנינו הוא תאורטי".
בנסיבות, נמנעו שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, מהכרעה עקרונית בשאלות שעלו בערעור, למרות שציינו כי "עלו ספקות ביחס לקביעות המשפטיות בפסק הדין, במיוחד בהינתן השלכות הרוחב של פסק הדין והמשקל שהיה צריך ליתן לעמדות הרגולטור (בנק ישראל) ועמדת היועץ המשפטי לממשלה, ולנוכח הרגישות הכרוכה בכל הנוגע לחשיפת הבנקים להליכים משפטיים אפשריים, והאיזון שבין חובתו של הבנק ליתן שירות כאמור בסעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), לבין הדינים של איסור הלבנת הון ומימון טרור, בישראל ובמדינות אחרות, וחובות ניהול הסיכונים שעל הבנקים לעמוד בהם".
מאות אלפי ישראלים נפגעו
עם זאת, השופטים חייבו את בנק דיסקונט בהוצאות לטובת בני הזוג ערב, בסך 20 אלף שקל, תוך שהם מבהירים כי "החיוב בהוצאות נובע מכך שבשורה התחתונה - וכאמור, מבלי להידרש לפסק דינו של בית משפט קמא לגופו - התביעה שהוגשה על-ידי המשיבים (בני הזוג ערב, א' ל"ו) קידמה את אסדרת הנושא, ובכך זיכו המשיבים את הרבים".
לכאורה מדובר בהכרעה טכנית בלבד ובוודאי לא בהחלטה מהותית של בית המשפט העליון, ואולם גורמים בשוק הקריפטו סבורים כי גם בפסק הדין הקצר - שמתפרס על עמוד בודד ודוחה את הערעור של הבנק בשל חוסר הרלוונטיות של המחלוקת לאחר הסדרתה - יש מסר משמעותי לשוק הקריפטו.
"בית המשפט העליון הכריע, בצדק, שאין להתערב בפסיקתה הנחרצת והמנומקת של כבוד השופטת לימור ביבי בבית המשפט המחוזי בתל אביב מלפני שנתיים", אומר עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בפלטפורמת המסחר לקריפטו Bit2C. לדבריו, "אומנם בית המשפט העליון בחר שלא לדון בעומקה של הסוגיה מפאת התאורטיות שבה, שכן הכספים של בני הזוג ערב כבר הופקדו לחשבון הבנק שלהם בהסכמת הבנק, אולם העובדה שבית המשפט העליון דחה את בקשת הבנק להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ולבטל את הקביעות שלו, על אף שבית המשפט הבין את השלכות הרוחב של הפסיקה, מלמדת כי אכן הבנק פעל באופן בלתי סביר, עת עמד על סירובו העיקש והממושך לקבל את הכספים שמקורם במטבעות ביטקוין שנמכרו בפלטפורמת המסחר של Bit2C".
עוד הוסיף צרפתי כי "בשנים הרבות שחלפו מאות אלפי ישראלים נפגעו נוכח קשיים שהערימו עליהם בנקים אשר הגבילו באופן מכביד ובלתי סביר קבלת כספים שמקורם בפעילות בקריפטו. שורש הבעיה היה היעדר רגולציה ברורה שנבעה מגרירת רגליים של רגולטורים פיננסיים, וביניהם הפיקוח על הבנקים, אשר טמן את ראשו בחול וסירב לפרסם הנחיות בנושא, עד לתיקון נב"ת 411 שנכנס לתוקף בנובמבר 2022. ניתן להבחין לאחרונה במגמת שיפור ביחס של בנקים לתחום הקריפטו לאחר שאימצו מדיניות מאפשרת וידידותית יותר, אולם בנקים רבים עדין נוקטים מדיניות נוקשה ומחמירה יתר על המידה".
לדברי עו"ד אורי גולדמן המתמחה באיסור הלבנת הון, "תיק זה היה אחד ממובילי המאבק מול הבנקים על הכנסת כספים שמקורם בקריפטו. אומנם בעניין זה מדובר בתיק פשוט לכאורה - של קניית מטבעות, אחזקתם ומימושם - כך ש'מקור הכסף' היה ברור וכך גם 'נתיב הכסף', אך גם זאת הבנקים לא הסכימו להכניס וגררו את העותר מר ערב לבית המשפט המחוזי וכעת גם לעליון.
"בין לבין תוקן נב"ת 411, שכן הבנקים הבינו שהם חייבים להתמודד עם הקריפטו ולא לעשות לו 'הדרה' (דה-ריסקינג). בכך למעשה המאבק של מר ערב הועיל וקידם את כל התעשייה, כפי שאף ציין בית המשפט העליון בהחלטתו היום על דחיית הערעור של הבנקים".
"ערעור מיותר ותאורטי"
עו"ד שאול ציוני, שייצג את בני הזוג ערב ביחד עם עו"ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדרוף פיליפ עורכי דין, מסר בתגובה: "בצדק רב החליט בית המשפט העליון כי אין מקום להתערב בפסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון לא התרשם, לשון המעטה, מניסיונות ההפחדה של הבנקים בקשר להשלכות פסק הדין של המחוזי, ושל קביעת החובה של הבנקים לבחון באופן קונקרטי בקשות להפקדות כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. כדאי מאוד שגם בנק ישראל יפעל יותר לטובת מאות אלפי לקוחות הבנקים המחזיקים במטבעות דיגיטליים, ואשר נתקלים מדי יום ביומו באטימות ובסירובים מצד הבנקים להכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים.
"צר לי שהבנק גרר את בני הזוג ערב לערעור מיותר ותאורטי בבית המשפט העליון. אנו מקווים שהבנקים יתעשתו, יפסיקו להערים באופן סתמי קשיים על לקוחות, ויפעלו בשיתוף-פעולה מלא עם הגופים בישראל שמבצעים המרות של מטבעות דיגיטליים, אשר פועלים באופן חוקי ועל-פי היתרים ורישיונות של רשות שוק ההון. כך למעשה גם נקבע בנהלים שהוציא הפיקוח על הבנקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
