ביוזמת חברה ישראלית, מכון התקנים עשוי לסטות מהתקינה הבינלאומית

תקן בינלאומי למערכות נגד טביעה בבריכות אומץ לאחרונה ע"י מכון התקנים, אך הוועדה הטכנית במכון אישרה נוסח שמכניס לו שינויים - מה שעלול לחסום יבוא מערכות מתחרות • בהודעה שפרסם מכון התקנים, נאמר מפורשות שהתקן נכתב ביוזמת חברה ישראלית בשם Lynxight

בניין מכון התקנים בת''א / צילום: עינת לברון
בניין מכון התקנים בת''א / צילום: עינת לברון

מכון התקנים הישראלי אימץ לאחרונה תקן בינלאומי למערכות נגד טביעה בבריכות. אך הוועדה הטכנית של מכון התקנים אישרה נוסח שמכניס שינויים לתקן - מה שעלול ליצור תקן ישראלי ייחודי. המשמעות של אימוץ התקן הזה במקום אימוץ של התקן הבינלאומי של ה-ISO (ארגון הסטנדרטיזציה העולמי) היא סכנה לחסימת יבוא מערכות מתחרות מרחבי העולם.

היועמ"שית אישרה להגיש כתב אישום בגין שוחד נגד חברת שיכון ובינוי | בלעדי
לידיעת משכירי הדירות: תקרת הפטור עולה בכמעט 300 שקל

בוועדה הטכנית של מכון התקנים אושרו חריגות רבות לתקן ה-ISO, תוך יצירת תקן ישראלי ייחודי. בהודעה שפרסם מכון התקנים, נאמר מפורשות שהתקן נכתב ביוזמת חברה ישראלית בשם Lynxight: "את התקן יזמה חברת Lynxight הישראלית, אשר פיתחה שירות ראשון מסוגו לחיבור מצלמות אבטחה קיימות במתחם הבריכה לטכנולוגיית בינה מלאכותית המאפשר זיהוי והתרעה בזמן אמת על דפוסי התנהגות חריגים של רוחצים. נציגי החברה משתתפים בימים אלה גם בעדכון מספר תקנים בינלאומיים לנושא בטיחות רוחצים בבריכה".

התקן הבינלאומי הסטנדרטי עבר שינויים מרובים. למשל, הוספת טבלה שמפרטת שלושה מצבי סיכון שונים וקובעת זמנים בהם המערכת צריכה לעמוד בכל אחד מהם, הוספת דרישה להכנסת סיסמה לביצוע השבתה ותיעוד ההשבתה, הוספת דרישה שהמערכת תיידע את המציל על ההשבתה בחלק מהבריכה, הגדלת אחוז הגילוי המינימלי לאדם ששקוע במים מ-80% ל-90%, החלפת הבובה הנדרשת לבדיקת תקינות המערכת בשחיין ממש וסעיפים נוספים על גבי התקינה הבינ"ל.

חשש מפני העדפה בלתי הוגנת של חברת Lynxight

בעוד שייתכן ומערכות שעומדות בתקן הישראלי הייחודי הן בטיחותיות עוד יותר, הרי שהיצרנים בעולם אינם מכוונים לתקן הישראלי ספציפית, ומייצרים את המוצרים שלהם במחשבה על התקן הבינלאומי ותקנים של שווקים גדולים במיוחד כמו אירופה או ארה"ב. שינויים אלו מייצרים חשש להפחתת התחרותיות, והעדפה בלתי הוגנת של חברת Lynxight על חשבון מתחרות פוטנציאליות.

התאחדות התעשיינים עירערה כנגד החלטה זו של מכון התקנים. בערר, בהתאחדות מציינים שישראל סובלת מנטל רגולטורי כבד, בדיוק בשל ריבוי תקנים ייחודיים או התאמות רחבות לתקנים בינלאומיים כפי שנעשה כאן. "אף שמדובר בתקן ישראלי שלכאורה הסתמך על התקן הבינ"ל, הסתבר כי הוכנסו בתקן שינויים דרמטיים רבים, שהפכו אותו הלכה למעשה - לתקן חדש וייחודי לעולם", נכתב בערר. "יתרה מכך, התגלה שמי שעומדת מאחורי התקן הישראלי הייחודי, היא חברה ישראלית בשם Lynxight, שיזמה את התקנת ותפירתו למידותיה ולמוצריה". ואכן, מכון התקנים מבהיר באופן מפורש שהחברה עומדת מאחורי היוזמה להתאמת התקן.

"התקן לא יהיה רשמי ומחייב עד שהוא יתקבל בכנסת. אבל במקרים רבים, תקן וולנטרי נהיה מחייב כשרגולטור כמו משרד הבריאות או רשות הכבאות מפנים אליו בנהלים או במפרט האחיד שלהם - באופן שבפועל עוקף את הכנסת", מוסיף ניר קפלן, סמנכ"ל הרגולציה בהתאחדות המלונות בישראל ונציג התעשיינים בדיון.

ניר קפלן / צילום: סמדר כפרי
 ניר קפלן / צילום: סמדר כפרי

על פי ערר התאחדות התעשיינים, לא הוזמנו לוועדה ארגונים שיושפעו מהרגולציה, כמו התאחדות המלונות ואיגוד מנהלי בריכות השחייה בישראל. לכן, לא הושמעו מלוא הטיעונים בדיוני הוועדה בטרם התקבלה ההחלטה. לדבריהם, גם לא ברור מדוע התקן מחריג בריכות קטנות יותר מ-150 מ"ר או ובעומק של פחות מ-60 ס"מ. דווקא בבריכות כאלה, לדבריהם, עלולות להתרחש טביעות מסוכנות של ילדים קטנים.

מחר (ב') בשעה 14:00 צפויה הודעה רשמית לוועדה הטכנית שאישרה את התקן הישראלי הייחודי. בעוד 10 ימים (25.1) הערעור יגיע לוועדה המרכזית של מכון התקנים, שיקבל החלטה בנושא.

מכון התקנים: תהליך האימוץ כולל התאמה לדרישות הישראליות

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "התקינה הישראלית (שמנוהלת על ידי ועדות ציבוריות שהרכבן קבוע בחוק) החליטה לאמץ תקן בינלאומי ISO שעוסק במערכות ראייה ממוחשבות לגילוי תאונות טביעה בבריכות שחייה. על פי חוק התקנים, תהליך האימוץ כולל התאמה של התקן הבינלאומי לדרישות חוק ותקנה במדינת ישראל - כמקובל בכל העולם. כך גם נעשה במקרה זה, בו נלקחו בחשבון דרישות התקנות לבטיחות בבריכות שחייה של משרד הפנים. כחלק מתהליך התקינה, עוד בטרם מפורסם התקן ניתן לערער על החלטות הוועדה הציבורית. אכן התקבל ערר, שיידון בוועדה המרכזית בסוף החודש ורק לאחריו ניתן יהיה לסיים את עבודת התקינה ולפרסם את התקן".

מחברת  Lynxight נמסר: "חברת Lynxight היתה שותפה יחד עם גופים רבים בועדה הנ״ל, ובמשך 3 שנים פעלה להתאמת התקן הבינלאומי, המיושן והמסוכן, למאה ה-21. טביעה בבריכות הן הגורם מספר אחת בעולם לתמותת ילדים מתחת לגיל 4. Lynxight הוקמה מתוך מחויבות של יזמיה לשמירה על חיי אדם, והיא מקדישה את המיקוד העסקי שלה לצמצום המספרים המחרידים האלה בעזרת פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים במחיר נוח כדי שכל בריכה בעולם תוכל להפוך לבטוחה".