לנהל תיק של חצי מיליון שקל: "להיזהר מהפיתוי הקונצרני ולבדוק הזדמנות במניות"

גם אנשים עם שתי רגליים יציבות על הקרקע עשויים לקבל סחרחורת מהתנהגות השווקים הפיננסיים במהלך 2022. את השנה שבה ירדו חלק ניכר ממדדי המניות בשיעורים דו-ספרתיים, וכך גם חלק ממדדי האג"ח ה"סולידיים", ירצו רבים לשים מאחוריהם.

● מה לעשות עם מיליון שקל: הטיפים של מנהלי ההשקעות
● מנהל ההשקעות שחושב שהמצב בשווקים יחמיר וממליץ מה לעשות עם 250 אלף ש'
● מה כדאי לעשות עם 50 אלף שקל ואיך להשקיע חצי מיליון שמיועדים לרכישת דירה?
● מומחי השקעות ממליצים: מה כדאי לעשות עם 100 אלף שקל פנויים

לכן, כשבונים תיק השקעות לקראת השנה האזרחית החדשה, הופכת המלאכה למורכבת הרבה יותר. תמי גולדשטיין, יועצת השקעות אזורית באגף ייעוץ ההשקעות של בנק לאומי, סבורה כי כדאי לנטרל את הסיכונים השונים כך שהתיק יהיה מאוזן (שרכיביו יהיו מיועדים למזער ככל הניתן טלטלות ותנודתיות), ושיוכל לספוג שינויים אפשריים בסביבת האינפלציה שהרימה ראש בחודשים האחרונים, יחד עם הריביות שעלו בעולם במאמץ להתמודד איתה.

  

"היינו במשך עשר השנים האחרונות בעידן של ריבית אפסית, ובמקביל נהנה העולם מאינפלציה אפסית", מזכירה גולדשטיין. "בחודשים האחרונים יש היפוך מגמה, והאינפלציה מרימה ראש, ובמקביל גם הריבית עולה. זה עשה מהפך בשוק מבחינת שיקולי השקעה שיש להתחשב בהם".

"האטה בצמיחה ובאינפלציה בארה"ב"

ביקשנו מגולדשטיין לבנות תיק השקעות בהיקף של חצי מיליון שקל (500 אלף שקל) עבור משקיעים שיש להם אופק של מספר שנים ואף מעבר לכך. בנוסף ביקשנו את הצעתה למקרה שמשקיעים עם סכום נמוך יותר היו רוצים להיעזר בתיק שבנתה.

"לגבי שנת 2023, נתוני המאקרו האחרונים מלמדים על האטה בארה"ב. ראינו שמדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית שם עלה ב-4.7% בחודש שעבר, לעומת רמה קודמת של 5%. גם נתוני האינפלציה האחרונים מעידים על התקררות מסוימת. לא רק שקצב עליית המחירים נרגע, גם נתוני הצמיחה האחרונים של כלכלת ארה"ב היו נמוכים יותר, וברבעון השלישי אף ראינו צמיחה שלילית.

"כל הנתונים האלה מגדילים את ההסתברות למה שמכונה 'נחיתה רכה' של הכלכלה האמריקאית. זו לא התרסקות או מיתון חד, אלא דווקא משהו חיובי ואופטימי, שמשתקף גם בהתנהלות המשקיעים".

מה את מזהה כ"התנהלות המשקיעים"?
"הכוונה היא ששוק המניות עדיין לא זול (תמחור המניות, ח' ש'), גם אחרי מהלך של ירידות בשנה האחרונה. מצד שני, אם מסתכלים בראייה סלקטיבית, כבר נוצרו לא מעט הזדמנויות בשווקים. אנחנו נרצה ברכיב המנייתי בתיק חשיפה הולמת למגזרים כמו צריכה, אנרגיה ובריאות.

"בנוגע למניות צמיחה, נעדיף חברות שיש להן פעילות של ממש, כלומר חברות רווחיות ותזרימיות - למשל בתחומי הסייבר, השבבים והתשלומים הדיגיטליים. פחות נרצה חברות עם צמיחה גבוהה, שעדיין הפסדיות".

עם זאת, גולדשטיין מדגישה כי ברכיב המנייתי, "שנאת הסיכון של הציבור בחודשים שבהם הייתה תנודתיות מאוד גדולה דחפה כלפי מעלה את המניות הדפנסיביות, כמו למשל יצרניות המזון. כך שמניות כאלה מתומחרות כיום במחירים לא כל כך נוחים. יכול להיות שהחברות טובות, אבל צריך להביא בחשבון את התמחור של המניות שלהן. כאמור, מילת המפתח היא סלקטיביות".

"יכולה לבוא עלייה בסיכון בחוב הקונצרני"

ומה באשר לאפיקים הסולידיים?
"הריביות עלו לא מעט, ובהתאם גם התשואות של החוב הקונצרני זינקו מתחילת השנה. יש לא מעט הזדמנויות שנוצרו גם באפיק הקונצרני. יכול להיות שתהיה עלייה בסיכון בחוב הקונצרני, שתוביל בהמשך להורדות דירוג, לחדלות פירעון של חברות ולהסדרי חוב. לכן צריכים להיות זהירים גם כאן. כלומר ללכת על איגרות חוב קונצרניות בדירוגי השקעה גבוהים. אג"ח של חברות עם איתנות פיננסית גבוהה. פחות כדאי להשקיע בחברות בדירוגים הנמוכים. צריכים להיזהר ולא לרדוף אחרי תשואות גבוהות באג"ח הקונצרניות".

 תמי גולדשטיין, אגף ייעוץ השקעות בבנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לדבריה, "המשקיעים רואים כיום בשוק לא מעט איגרות חוב שנסחרות בתשואות חד-ספרתיות גבוהות או אפילו דו-ספרתיות. חשוב לזכור שפרמיית הסיכון כאן עדיין לא מספיק גבוהה. הפער לא הולם את הסיכון שהמשקיעים לוקחים על עצמם. לכן היינו הולכים על חברות בדירוגי השקעה.

"אם כן רוצים ללכת על דירוגים נמוכים (ספקולטיביים או אג"ח זבל, ח' ש') , צריך לעשות זאת במשורה ובסלקטיביות. יש קרנות נאמנות שמנהלות באופן אקטיבי אג"ח בדירוגים נמוכים, בארץ וגם בחו"ל, ומי שמעוניין בחשיפה להן מומלץ שיבדוק אותן".

"מחזור העלאת הריבית קרוב למיצוי"

באשר למח"מ (משך חיים ממוצע) הנכון לרכיבי החוב בתיק, סבורה גולדשטיין כי "בחוב לטווח הקצר השוק דורש פיצוי גדול יותר מאשר זה שבטווח הארוך. אני לא חושבת שצריך להאריך מח"מ באופן משמעותי בתיקים בשלב הזה. אנחנו רואים שמחזור העלאת הריבית קרוב למיצוי. יש גם התקררות באינפלציה, ויכול להיות שתהיה הורדת ריבית בעתיד הנראה לעין. לכן, מח"מ של 4 ארבע שנים ומעלה הוא הולם".

בהקשר של החשיפה לרכיבים צמודי-מדד מול רכיבים שקליים, היא מוסיפה כי "בכל זאת, סביבת האינפלציה עדיין גבוהה. אנחנו רואים גורמים שמעידים על התמתנות בקצב עליות המחירים והמשך ההידוק המוניטרי על רקע העלאות הריבית. לכן מומלץ לחלק 50/50 באפיק הסולידי בין הצמוד ללא צמוד".

מעבר לכך, ממליצה גולדשטיין ש-10% מהתיק יוקצו לנזילות. "זה לא מעט. יש גם שחיקה מסוימת במונחים ריאליים. אבל מצד שני כבר יש אטרקטיביות באפיקים הסולידיים. פיקדונות עם ריבית חד-ספרתית שנתית וקרנות כספיות".

ולמי שיש לו סכום נמוך יותר?
"הוא יכול להתאים את התיק לאותו סכום. ההשקעה כאן יכולה להתבצע במוצרי מדדים (קרנות עוקבות וכיו"ב, ח' ש'). אפשר לקנות את הרכיבים בסכומים קטנים יותר. אין כאן חשיפה למניה ספציפית, ואפשר לוותר על חלק מהסקטורים, בתחומים המנייתיים. בחלק של האג"ח, אפשר לקחת שניים או שלושה אפיקים".