הדולר היה השנה מקלט בטוח ופתאום איבד גובה. מי מחפש אלטרנטיבות, ולמה

תחת סערה מושלמת של נסיבות, הדולר האמריקאי זכה בשנה האחרונה להיות מקלט למשקיעים שנאלצו להתמודד עם אינפלציה גואה, מפולות בשווקים, איום המיתון ושאר טלטלות ואי ודאות. בנוסף למוניטין שלו כנכס בטוח, לדולר היתה גם התשואה הגבוהה ביותר, הודות לעליות הריבית המהירות והחדות בארה"ב, והיה פגיע פחות ממטבעות אחרים מול מדיניות אפס ההדבקה הסינית או המלחמה באירופה.

● כך הפך הדולר מקלט למשקיעים. ומה צפוי הלאה בשוק המט"ח? | ניתוח 
● מתי הריבית תרד? זה מה שבאמת חושבים בבנקים | ניתוח 
● בכירי עולם ההשקעות: לא יהיה מיתון, אבל מחירי הדיור לקראת מפולת 

התיסוף החד של הדולר במהלך השנה אמנם התמתן, ומשיא של 20% הגיע, נכון להיום, לעלייה של 9% מול סל המטבעות, אבל מקומו בראש נותר בעינו. למרות זאת, סימנים לכך שכמה מהכלכלות הגדולות בעולם בוחנות דרכים לעקוף את המטבע האמריקאי מתחילים להופיע. לפתע, מדינות מחפשות חלופות לדולר.

אמצעי פוליטי גלוי שעלול לחזור כמו בומרנג

כפי שדיווח "בלומברג", אף מומחה אינו מפקפק במקומו הבטוח של הדולר כאמצעי החליפין העיקרי, אבל לפני זמן לא רב, זה היה כמעט בלתי מתקבל על הדעת שמדינות יחקרו מנגנוני תשלום שיעקפו את המטבע האמריקאי, או את רשת SWIFT שעומדת בבסיס המערכת הפיננסית העולמית. כעת, כוחו העצום של הדולר, שהלך והתחזק בין השאר בזכות השימוש שעשה בו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כאמצעי לאכוף סנקציות על רוסיה, עלול לעמוד לרעתו.

מדינות רבות, בראשון רוסיה, סין והודו, חששו מהפיכתו של הדולר לכלי פוליטי גלוי, והובילו תוכניות לקידום המטבעות של כל אחת מהמדינות לתשלומים בינלאומיים, כולל באמצעות שימוש בטכנולוגיות בלוקצ'יין. רוסיה, למשל, החלה לבקש תשלום עבור אספקת אנרגיה ברובלים; במקביל, הודו פיתחה מערכת תשלומים משלה שתחקה בחלקה את SWIFT. עד מהרה, גם מדינות כמו כמו בנגלדש, קזחסטן ולאוס האיצו את המשא ומתן עם סין כדי להגביר את השימוש שלהן ביואן. הודו האיצה גם את תהליך ההפיכה של הרופי לאמצעי תשלום בינלאומי, ורק החודש החלה להבטיח מנגנון תשלום דו-צדדי עם איחוד האמירויות הערביות.

המניע העיקרי של התוכניות הללו היה המהלך של ארה"ב ואירופה לניתוק של רוסיה ממערכת SWIFT. הפעולה, שתוארה כ"נשק גרעיני פיננסי" על ידי הצרפתים, הותירה את רוב הבנקים הרוסיים הגדולים מנותקים מרשת שמאפשרת עשרות מיליוני עסקאות מדי יום, ואילצה אותם להישען על הגרסה שלהם, הקטנה בהרבה, במקומה. גם ללא סנקציות, מדינות שרוצות להשאיר את כל האופציות פתוחות משתדלות להפחית את התלות שלהם בדולר ובארה"ב בכלל, כדי שלא יאלצו "לבחור צד" בסכסוכים פוליטיים.

"הסנקציות מקשות על מדינות וחברות להישאר ניטרליות בעימותים גיאופוליטיים", מסביר לבלומברג ג'ונתן ווד, ראש ניתוח סיכונים גלובלי ב-Control Risks. "מדינות ימשיכו לשקול יחסים כלכליים ואסטרטגיים. תאגידים וחברות מוצאים עצמם יותר מתמיד באמצע האש הצולבת, ומתמודדים עם חובות ציות מורכבים יותר ולחצים סותרים אחרים".

לא רק הסנקציות

כוחו של הדולר מייצר אתגר עבור מדינות אסיה גם בהקשר של זינוק מחירי המזון ועומסי החזר החובות המחמירים. דוגמה בולטת לכך היא סרי לנקה, כשלראשונה אי פעם משתמטת מתשלום החוב שלה בדולר, שכן התחזקותו של המטבע פגעה ביכולתה של המדינה לשלם. בווייטנאם, פקידי ממשלה האשימו בשלב מסוים את התחזקות הדולר במאבקי אספקת הדלק.

בינתיים, מכירות האג"ח בדולר של חברות לא פיננסיות ירדו לשפל שיא של 37% מהכלל העולמי בשנת 2022. הן היוו יותר מ-50% מהחוב שנמכר בכל שנה בעשור האחרון.

בעוד שלכל הצעדים הללו עשויה להיות השפעה מוגבלת על השוק לטווח הקצר, התוצאה הסופית עשויה להיות בסופו של דבר, היחלשות של הביקוש לדולר. המניות של הדולר הקנדי והיואן הסיני, למשל, כבר צועדות לאט למעלה.

הטענה שהנהגת המערב את המערכת הפיננסית הגלובלית הולכת ונשחקת אמנם אינה מופרכת, אך כאמור, לא סביר שהעמדה הדומיננטית של הדולר תהיה מאותגרת בקרוב. החוזק והגודל של כלכלת ארה"ב נותרו ללא עוררין, אג"ח אמריקאיות הן עדיין אחת הדרכים הבטוחות ביותר לאחסן הון והדולר מהווה את חלק הארי של יתרות המט"ח. מה שמתהווה הוא מבנה תלת-שכבתי, כאשר ידו של הדולר עדיין על העליונה, אך תוך כדי הגדלת מסלולי התשלום הדו-צדדיים ומטבעות אלטרנטיביים כמו היואן הסיני, המבקשים לנצל כל הישג פוטנציאלי של ארה"ב.