תושב עזה זכה ב-45 מיליון שקל בטוטו וביקש פטור ממס. מה קבע ביהמ"ש?

הזוכה, תושב הרשות הפלסטינית שאינו תושב ישראל לצורכי מס, השתתף וזכה במשחק טוטו ווינר בשנת 2015 - וטען כי אינו חב במס הכנסה בגין כספי הזכייה • ביהמ"ש: "המערער לא הציג עמדה קוהרנטית שמגובה בחקיקה ובפסיקה מתאימה"

טפסים של הגרלת טוטו וווינר / צילום: איל יצהר
טפסים של הגרלת טוטו וווינר / צילום: איל יצהר

תושב רצועת עזה שזכה ב-45 מיליון שקל בטוטו, ביקש מרשות המסים לפטור אותו מ-30% המס שנגבו מכספי הזכייה. לאחר שהרשות סירבה, גם בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר ב"הכנסה" שהופקה בישראל ש"מקורה בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים", וממוסה בישראל על-פי חוק, גם כאשר הזוכה הוא תושב חוץ.

רשות המסים בעקבות הכספים מעבר לים: שלחה מכתבי אזהרה ל-220 ישראלים עם חשבונות לא מדווחים בחו"ל
כך רימה תושב חברון את רשות המסים הישראלית ב-20 מיליון שקל
התחזית הפסימית: כלכלת ישראל בסכנה גדולה יותר משחשבנו, וזו הסיבה 

הזוכה, תושב רצועת עזה שאינו תושב ישראל לצורכי מס, השתתף וזכה במשחק טוטו (WINNER16) שהתקיים בשנת 2015. סכום הזכייה עמד על 45,277,045 שקל.

בהתאם להוראות סעיף 124ב לפקודה ובהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים), נוכו למערער במקור 30% מכספי הזכייה. בנוסף, לאחר שבוצעה בחינה מחודשת של פקיד השומה אוטונומיה (האחראי על רצועת עזה), נוכו לזוכה עוד 2% נוספים בהתאם להוראות 121ב לפקודה בגין מס על הכנסות גבוהות (מס יסף, המכונה גם "מס עשירים").

הזוכה פנה אל רשות המסים בבקשה להשיב לו סך של 13,583,114 שקל, שהם 30% שנוכו מכספי הזכייה לשם גביית מס הכנסה. טענתו הייתה כי הוא אינו חב במס הכנסה בגין כספי הזכייה.

במסגרת הדיון שנערך עלה כי לאור המצב החוקי ששרר באותה העת, לא נוכה במקור סכום מס היסף שהיה הזוכה מחויב בתשלומו, ונקבע כי עליו לשלמו גם כן. לאחר שרשות המסים דחתה את בקשתו, הגיש הזוכה ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור וקבע כאמור כי מדובר בהכנסה של תושב חוץ שהופקה בישראל ועל כן חייבת במס על-פי חוק. 

פטור מלא או סיווג כרווח הון 

סעיף 2א לפקודת מס הכנסה קובע כי "השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו, ויראו אותם לעניין פקודה זו כהכנסה, למעט לעניין קיזוז הפסדים".

סעיף 124ב לפקודה קובע את שיעור המס על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפרסים על 35%, בלא זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם. שיעור המס תוקן מספר פעמים מאז חקיקת החוק המחייב זכיות במס, כך שהיה בתחילה בשיעור של 25%, לאחר מכן עלה שיעור המס ל-30% (בזמן זכייתו של המערער), וכעת עומד שיעור המס על זכיות בהגרלות על 35%. 

בערעור שהגיש טען הזוכה כי בשל היותו תושב הרשות הפלסטינית, שאין לו כל עסק או פעילות בישראל, הוא זכאי לפטור מלא מתשלום מס בישראל. לחילופין הוא טען כי יש לסווג את הכנסתו מזכייתו כרווח הון החייב ב-25% בלבד. בקשר לכך, המערער טוען כי מקור החיוב בסעיף 124ב לפקודה מהווה סעיף "קשה ביותר מבחינת תוצאות המס שלו", וכן כי "הוראות אלה חריגות בנוף המס הישראלי ומטילות מס שלא על הרווח האמיתי, ועל כן יש לפרשן בצמצום ככל האפשר".

הזוכה טען עוד כי מקור החיוב של הגרלות בישראל נוגע למקרים בהם אין לייחסם להכנסה "החייבת במס לפי מקור אחר בפקודה", וכי בעניינו כרטיס ההגרלה הוא "נכס", והפרס הוא "רווח הון" החייב ב-25% מס, ולכן אין למסותו ב-35% (במועד הרלוונטי שיעור המס עמד על 30%).

עוד טען הזוכה כי פקיד השומה אוטונומיה פעל למסות אותו במס היסף בכדי "לתת מכה תחת מכה ולהכריח את המערער לשגת בו מערעורו". לטענתו, אין להטיל גם מס יסף על כספי הפרס בו זכה. 

עמדה לא קוהרנטית

השופט אביגדור דורות דחה את כל טענותיו של הזוכה וקבע כי "המערער אינו מציג עמדה קוהרנטית שמגובה בחקיקה ובפסיקה מתאימה. הוראות החוק מביאות את ההסדר החוקי הנוגע למיסוי של זכייה בפרסים ובהגרלות", וכי "אין מקום לקבל את גישת המערער המבקשת לצמצם את הטלת המס".

כן דחה השופט את טענת הזוכה כי מדובר ברווח הוני, וכי כרטיס ההגרלה הוא "נכס". "מדובר בהסדר חקיקה ייחודי וספציפי בנוגע למיסוי הגרלות, וההסדר הספציפי גובר על ההוראות בנוגע למיסוי רווח הון", קבע השופט, וחייב את הזוכה בתשלום הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל לטובת המדינה.