יש מקום להגביל את מערכת המשפט, אך לא במטרה לשרת אינטרסים מפוקפקים

אינני מסתיר את תמיכתי בחלק לא מבוטל מן ההצעות להגביל את סמכויות בג"ץ וסמכויות היועמ"שים, או אם תרצו: שלטון המשפטנים. דווקא על רקע זה יש להצטער על מהלכיו המשפטיים של אריה דרעי שמבטאים מעשי נוכלות ומרמה.

● מצמידים למדד בכל מחיר: הנתונים שמלמדים עד כמה אנחנו לא מבינים בכסף | טור סופ"ש
● המהמורה האחרונה של נתניהו בדרך להקמת ממשלה: "האיש שאין לו מה להפסיד" | טור סופ"ש 
● זה היה מהיר: איך חזר אריה דרעי למרכז הזירה למרות הסדר הטיעון שחתם
● העתירות בדרך: המכשולים המשפטיים במינוי דרעי לתפקיד שר | פרשנות
● מינוי דרעי לשר: מנוגד לחוק ולפסיקה ופוגע בדמוקרטיה | דעה 

אריה דרעי, שצפוי להתמנות לשר בממשלה הבאה, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין ופקודת מס הכנסה בשני אירועים. דרעי הורשע בסיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה ובעבירות של הכנת דוח וידיעות לא נכונים וכן א- הגשת דוח ואי-ניהול פנקסי חשבונות.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי דרעי יודה ויורשע בכתב האישום, וכי הצדדים יעתרו במשותף לכך שייגזר עליו עונש מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 180 אלף שקל. "כמו כן הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי במסגרת שיקולי ההסדר הוא רשם בפניו את הודעת ח"כ אריה דרעי בדבר החלטתו להתפטר מהכנסת. על כן, ועל-פי הדין ביחס למי שאינו נבחר ציבור, היועץ המשפטי לממשלה לא יטען בעניין הקלון בפני הערכאה הדיונית".

דרעי התחכם והתפטר מן הכנסת בטרם הרשעתו

דרעי ידע כי עמדת היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט היא כי במעשיו יש קלון. לאור זאת החליט דרעי, בתיאום עם מנדלבליט, להתחכם ולהתפטר מן הכנסת עוד לפני הרשעתו. כך, בית המשפט לא יצטרך להכריע בבואו לגזור את עונשו האם דבק קלון במעשיו. בדרך זו דחה דרעי את ההכרעה בעניין זה. לא בית המשפט שגוזר את עונשו יכריע אם דרעי יוכל להתמנות לתפקיד שר, אלא יו"ר ועדת הבחירות.

כעת, יו"ר ש"ס נוהג בחוסר הגינות בסיסית, ובעצם טוען כי כלל לא ניתן להטיל עליו קלון - כיוון שהעונש שנגזר עליו לא מאפשר להטיל קלון. חוק יסוד: הממשלה קובע כי "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

לטענת דרעי, הוא נדון לעונש מאסר על-תנאי ולא מאסר בפועל, ומשום כך החוק לא חל עליו בנסיבות העניין.

פרקליטו של דרעי, עו"ד נבות תל-צור, הגיש מסמך מקיף ורציני שבו הוא כותב כי "לעמדתנו, מאסר על-תנאי איננו בא בגדר המונח 'מאסר' לצורך סעיף 6(ג1) חוק יסוד: הממשלה המתייחס אך ורק למאסר בפועל אך לא מתייחס למאסר על-תנאי".

הטענה כשלעצמה לגיטימית. זכותו של כל אדם לטעון את טענותיו, גם אם הן מנוגדות לחוות-דעת ותיקה של הייעוץ המשפטי לממשלה וכן לעמדת היועמ"שית המכהנת גלי בהרב-מיארה. מה שבעיניי לא לגיטימי הוא להונות את הפרקליטות, עימה דרעי כרת את הסדר הטיעון. לדרעי היה ברור, כאמור, כי מאסר כולל מאסר על-תנאי, וכי זו עמדת מנדלבליט - ורק משום כך החליט יו"ר ש"ס להתפטר מהכנסת טרם הרשעתו.

בהודעה רשמית של מנדלבליט עם הגשת כתב האישום נכתב כי "הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי במסגרת שיקולי ההסדר הוא רשם בפניו את הודעת ח"כ אריה דרעי בדבר החלטתו להתפטר מהכנסת, ועל כן, ועל-פי הדין ביחס למי שאינו נבחר ציבור, היועץ המשפטי לממשלה לא יטען בעניין הקלון בפני הערכאה הדיונית". בשום שלב עד לאחרונה, דרעי לא העלה את הטענה כי מאסר על-תנאי לא מאפשר להטיל קלון.

אלא שזה עוד איכשהו נסבל. מה שהרבה פחות נסבל הוא האיום של דרעי שמרחף מעל בג"ץ - אם בית המשפט לא יקבל את הפרשנות שלו בדבר השאלה אם ניתן למנות את דרעי לשר, הוא יבטל את עילת הסבירות וגם יתקן את חוק יסוד: הממשלה. בהצעת חוק פרטית של משה ארבל מש"ס הוצע לתקן את חוק היסוד ולקבוע כי רק מאסר בפועל מאפשר להטיל קלון. מדובר בהצעת חוק פרסונלית אשר כל מטרתה לתת לדרעי לכהן כשר.

האופוזיציה בכנסת הקודמת זעקה מרה על "חוקי איראן", חוקים שמטרתם למנוע פרסונלית מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה. "חוק הנאשם", שאוסר להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אדם הנאשם בפלילים - זכה לקיתונות של ביקורת מספסלי הליכוד, ש"ס ויתר השותפות. כך גם חוק הגבלת קדנציות. אלא מה? ש"ס חזרה לספסלי הקואליציה, וכעת בתמיכת הליכוד - היא בעצמה מחוקקת חוק שמטרתו להועיל פרסונלית לדרעי בחזרתו לשולחן הממשלה - תוך הטעיית הפרקליטות שחתמה עימו על הסדר הטיעון.

רפורמות צריכות להיות אידאולוגיות ולא גחמות

כאמור, אינני מסתיר את תמיכתי בשורת רפורמות במערכת המשפט, החל במשטרה, עבור בפרקליטות וכלה בהנהלת בתי המשפט והדובדבן שבקצפת - בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. אבל הרפורמות הללו צריכות להיות רפורמות אידאולוגיות ולא גחמות אינטרסנטיות. לא כדי לנקום ביו"ר האופוזיציה, ולא במטרה להועיל ליו"ר אחת השותפות הקואליציוניות.

יש כל-כך הרבה דברים שזקוקים לתיקון במערכת המשפט. טיפול בסחבת הבלתי נסבלת בהליכים אזרחיים ופליליים, החמרת ענישה בעבירות קשות למול חלופות לא פליליות לעבירות קלות, שיפור השירות לאזרח, קביעת גבולות להתערבות שיפוטית וכיבוד הפרדת הרשויות. הרשימה באמת ארוכה מאוד. כמה חבל וכמה מצער שהרפורמות החשובות הללו מתלכלכות במניעים אישיים ופרסונליים של ראשי הקואליציה העתידית.

אגב, לפני כמה ימים הליכוד הוציא הודעה משונה במידת מה אודות דרישות הליכוד במשא-ומתן הקואליציוני. הנה החלק הרלוונטי לתחום המשפט: "חיזוק מעמד הכנסת והשבת האיזון הראוי בין הרשויות, בין היתר באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה". אוקיי, מה זה אומר בכלל? הרי אין מחלוקת על הצורך בחקיקה של חוק יסוד: החקיקה, יש על כך הסכמה מקיר לקיר. השאלה היא על התוכן שלו. ולצערנו, הליכוד בחר לאורך השנים שלא יהיה לו שום מצע בנושא. גם בבחירות האחרונות הכריז נתניהו כך: "אין לי כוונה לפטר אף אחד. אני הולך לעשות דברים, או בוא נגיד: לבקש להקים מסגרת מסודרת שתבחן את הדברים בצורה אחראית". נשמע כמו תוכנית רצינית.

אבל הבה לא נתייאש. יש חלק שני לדרישות הליכוד במשא-ומתן הקואליציוני: "רפורמה בשירות הציבורי ומעבר למשרות אמון בתפקידים מרכזיים במשרדי הממשלה ההכרחיים לשם ביצוע מדיניות הממשלה". נראה כי מדובר על חוק היועמ"שים, לפיהם יועצים משפטיים של משרדי הממשלה ימונו בדרך של משרת אמון. אם כן, אני לא בהכרח מתנגד. אבל כן מביך לראות את הליכוד זועק שוב ושוב על משילות ומאבק בשלטון המשפטנים ועל הצורך לבצע טיפול שורש במשרד, ובסוף זה מה שאנחנו מקבלים. נו טוב, לפחות דרעי יהיה שר. גם זו סוג של רפורמה.