רשות המסים בעקבות הכספים מעבר לים: שלחה מכתבי אזהרה ל-220 ישראלים עם חשבונות לא מדווחים בחו"ל

בעקבות מידע שהתקבל מרשויות מס בעולם, רשות המסים איתרה מאות חשבונות בנק שלא דווחו • רוב החשבונות הסודיים בארה"ב ובשווייץ, וסכום היתרה הממוצע בהם: 5 מיליון שקל • עד כה נשלחו 220 מכתבים, ובהמשך צפויה הרשות לשלוח אזהרות לאנשים נוספים

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

בתחילת נובמבר קיבלו מעל 220 ישראלים מכתב מרשות המסים שזהו לשונו: "הרינו להודיעך כי נפתח לך תיק במס הכנסה... סוג תיק 93 - שכיר שהכנסתו ממספר מקורות הכנסה עם ניכוי מס במקור או הכנסות מחו"ל… הנך נדרש להגיש דוחות שנתיים משנת 2018 ואילך". המכתב נחתם במשפט: "אנחנו מאחלים לך הצלחה ומקווים לשיתוף־פעולה מול משרדינו". 

יש לכם חשבון בחו"ל? רשות המסים בעקבותיכם: "מאות קיבלו מכתבים השבוע" 
חשד: 20 ישראלים החזיקו 85 מיליון שקל בחשבונות לא מדווחים בחו"ל 
כך רימה תושב חברון את רשות המסים הישראלית ב-20 מיליון שקל 

"שיתוף־הפעולה" המבוקש הוא למעשה דרישה של רשות המסים מאותם האזרחים שקיבלו ממנה את המכתבים, לחשוף בפניה את כל ההכנסות שהם הסתירו עד כה בחשבונות ברחבי העולם. לכל אחד מהאנשים שקיבלו את המכתב היה כתוב תאריך אחר ומשרד שומה אחר, אבל העיקרון של כל אחד מהמכתבים הוא זהה: הרשות הודיעה לכל מי שקיבל את המכתב כי הוא נתפס כמי שהסתיר כספים בחשבונות בנק בחו"ל, והגיעה העת שידווח. הרשות פתחה לכולם תיקי מס הכנסה, והכניסה אותם למעגל המדווחים.

בהמשך המכתב - תחת הכותרת "הסבר על הגשת דוחות בגין החזקת חשבון בנק מחוץ לישראל" - מסבירה רשות המסים למכותב כי "מנתונים שבידי רשות המסים עולה כי הנך מחזיק חשבון בתאגיד בנקאי מחוץ לישראל, ועל כן הנך חייב בהגשת דוח שנתי לרשות המסים".

הרשות מפנה את המכותבים להוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, לפיו יחיד תושב ישראל חייב, בין היתר, בהגשת דוח שנתי לרשות המסים, בהתקיים אחד משני תנאים: החזקת חשבון בתאגיד בנקאי מחוץ לישראל שיתרתו בשנת המס עולה על 1.87 מיליון שקל, וההכנסות שצמחו בחשבון עולות על 337 אלף שקל בשנת המס; והחזקת החשבון בתאגיד בנקאי מחוץ לישראל שצמחו בו הכנסות בגינן לא שולמו מקדמות מס כדין.

"לאור האמור, הנך נדרש להגיש תוך פרק הזמן הנקוב במכתב ההודעה על פתיחת תיק 93, דוחות לשנות המס 2019, 2019, 2020 ו־2021", נכתב במכתב הדרישה. "ככל שהנך מחזיק בחשבון הבנק בתאגיד הזר קודם לשנת המס 2018, הנך נדרש להגיש דוחות נוספים גם לשנות המס, החל משנת המס בה נפתח החשבון".

220 המכתבים ששוגרו בתחילת חודש נובמבר הם רק חלק ממבצע ארצי של רשות המסים "לאיתור של יחידים שמחזיקים בחשבונות בנקים מחוץ לישראל". במהלך התקופה הקרובה עתידה רשות המסים לשגר מאות מכתבים נוספים לאזרחים, ובהם דרישה לפתיחת תיק והגשת דוחות לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.

המכתבים הם תוצר של 90 רשימות שהגיעו לישראל מרשויות מס ברחבי העולם, שבאמצעותן נחשף היכן הישראלים מחזיקים חשבונות שעליהם הם לא דיווחו עד עתה. המדינות שבהן דווחה עד כה הכמות הגדולה ביותר של חשבונות על שם ישראלים הן: ארה"ב (כ־19% מכלל החשבונות שדווחו), שווייץ (כ־10.5%), בריטניה (כ־9.6%), צרפת (כ־6.1%) ורומניה (כ־5%).

סכום היתרה הממוצע בחשבון, מבין החשבונות שאותרו, עמד על 5 מיליון שקל - כאשר הסכום השכיח עמד על כ־4 מיליון שקל. עם זאת, אותרו ונפתחו תיקים לנאמנויות וליחידים עם הון צבור של מאות מיליוני שקלים. 

 
  

תוצר של שיתוף־פעולה בין רשות המסים למקבילותיה

כיום, לרשות המסים מגיע מידע מפורט מארה"ב מכוח הסכם ה־FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב, ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב. בד־בבד, הרשות מקבלת מידע במסגרת ה־CRS, שקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות.

המידע שהתקבל ברשות המסים החל משנת 2019 הוביל לחשיפת מאות חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל, שבהם הופקדו עשרות מיליוני שקלים אשר לא דווחו לרשויות בישראל. חלק מהתיקים הועברו לחקירות ולהליכים פליליים, ובשנים האחרונות הוגשו כמה כתבי אישום נגד ישראלים שלא דיווחו על חשבונות בנק שמנים לחו"ל.

מדובר בדרך־כלל במקרים שבהם מתברר כי הועלמו כספים והכנסות בהיקפי עתק לאורך שנים, וכי נעשו פעולות אסורות במטרה להסתיר את הכספים מהמדינה. כך, למשל, במסגרת מבצע מעצרים ממאי האחרון נחקרו כ־20 חשודים ששמם נכלל ברשימות בעלי חשבונות בנק שהתקבלו על־פי הסכמים לחילופי מידע בין מדינות בהתאם לנוהל CRS, אשר חשפו כספים לא מדווחים בהיקף של מעל 85 מיליון שקל.

אחד מהחשודים, תושב צפת, נחקר בחשד להחזקת חשבונות בנק בחו"ל בין השנים 2017־2022 בהיקפים של כ־6.5 מיליון שקל. מהבקשה לשחרור בערבות שהוגשה בעניינו על־ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, עלה כי החשוד משך באופן שוטף מחשבונות הבנק באמצעות כרטיס אשראי שברשותו כ־8,000 שקל מדי חודש. וזאת, בנוסף למשיכת סכום של 150 אלף דולר במזומן באמצעות נותני שירותים פיננסיים (נש"פ) מירושלים. על־פי החשד, פעילות זו נועדה על־מנת להסתיר את קיום החשבון מרשויות המס בישראל.

"הרשות תמשיך לאתר את מי שלא מדווחים"

בעלי חשבונות נוספים ששמם נחשף לרשות המסים, ואינם נחקרים במסלול הפלילי, מועברים למסלול טיפול אזרחי - נפתחים להם תיקי מס הכנסה, והם מתבקשים לדווח.

מרשות המסים נמסר כי "הרשות מתכוונת להמשיך ולאתר בעתיד הקרוב יחידים, חברות ונאמנויות, שאינם עומדים בחובות הדיווח הקבועות בדין, ולבצע פעולות אכיפה מתאימות".