חיים בבועה: מחירי הרכב החדש נוסקים והמוכרים נהנים, אך זה עשוי להסתיים בקרוב

ההגדרה הנפוצה ביותר של המונח "בועה", לפחות במובן הכלכלי שלה, היא "סיטואציה שבה המחיר של נכס או מוצר כלשהו עולה בצורה משמעותית על הערך הבסיסי והריאלי שלו". הגדרה זו מתייחסת בדרך כלל לשוק הפיננסים או לשוק הנדל"ן. אולם, כאשר בוחנים את שוק הרכב הישראלי, קשה שלא להגיע למסקנה שהוא נמצא כיום עמוק בטריטוריה דומה בשל נסיקת מחירי הרכב החדש והנחישות של הלקוחות בישראל לרכוש כלי רכב חדשים "בכל מחיר".

● הזמנתם יונדאי חדשה? תזכו כנראה בהנחה לא צפויה 
● רכב חשמלי לעשירים בלבד? כל הבעיות במדיניות המיסוי של ישראל 
● הנהג הישראלי חשב שמשבר האנרגיה פסח עליו, אך בקרוב הוא ירגיש אותו בכיס | ניתוח

אמנם בחודשים ינואר־אוקטובר השנה נמסרו "רק" 235 אלף כלי רכב חדשים, ירידה של 12.8% לעומת השנה שעברה, אך היא נובעת ממחסור במלאים ולא בביקוש. בענף אף מעריכים שאם היו מגיעים השנה לישראל עוד 40־60 אלף כלי רכב חדשים, גם הם מוצאים לקוחות בתוך שבועות בודדים למרות מחירי השיא שלהם. למעשה, את סימני הבועה אפשר למצוא בכל מקום ובכל המגזרים.

הרכב הופך למוצר השקעה

הסימן היסודי ואולי המדאיג ביותר לבועה בשוק הוא שינוי הפרדיגמה הבסיסית של רוכשים. אם בעבר רכב חדש נתפס בישראל כמוצר צריכה "מסוכן", שמאבד את ערכו בחדות אחרי הרכישה ונלוות אליו עלויות צדדיות משמעותיות (מחירי טיפולים, חלפים, ביטוחים וכדומה), הרי שכיום רוכשים רבים בישראל מתחילים להתייחס לרכב בתור "מוצר השקעה". ובמילים אחרות, מוצר שערכו עולה עם הזמן.

אינדיקציה לכך היא התופעה המכונה "סיבוב מהיר" (Flipping), הרווחת כיום בשוק. כלומר, רכישת רכב חדש או אפילו משומש לצורך מכירתו מעל מחיר הרכישה, תוך השגת רווח מהיר.

בעבר, תופעה זו הייתה בלעדית לסוחרי רכב וחברות ליסינג, שמכרו ברווח מלאים שרכשו מהיבואנים בהנחות. אלא שכיום היא מתרחבת במהירות גם לשוק הפרטי. עיון בלוחות המכירה המקוונים מגלה לא מעט מכוניות מבעלות פרטית מהשנתון האחרון, שעברו כמה אלפי עד כמה עשרות אלפי קילומטרים, אך מוצעות למכירה במחיר גבוה ממחיר המחירון שלהן אצל היבואן. סוחרי הרכב מספרים שמכוניות משומשות כאלה נרכשות על ידי לקוחות שאין להם רצון או יכולת להמתין חודשים ארוכים לאספקת רכב מהיבואן הרשמי, ולכן מעדיפים לרכוש אותם מבעלות פרטית.

תופעת ה"סיבוב המהיר" לא רק מהווה אינדיקציה לקיומה של בועה, אלא גם תורמת משמעותית להתנפחותה המהירה - המוכרים מנצלים את ההכנסות מהמכירה לרכישה של מכוניות חדשות. אלה שרכשו משומשת במחיר מופרז יציעו אותה למכירה במחיר גבוה יותר וחוזר חלילה. ובשוק שסובל מעודף ביקוש התוצאה היא סחרור מחירים, ממש כמו שקורה בשוק הדיור.

רכישות "לחץ" פרטיות וממשלתיות

אינדיקציה ברורה נוספת לקיומה של בועה היא "רכישות לחץ". כלומר, הרצון של לקוחות לשים יד על מכונית חדשה מכל סוג כמעט למרות עליית המחירים. התופעה הזו מתרחשת כיום בכל פלחי הלקוחות בישראל. אצל לקוחות פרטיים היא מאופיינת בתופעת "ההזמנות הכפולות" - פתיחת הזמנות לכמה דגמים אצל כמה יבואנים ורכישה בשיטת "לוקחים את הרכב הראשון שמגיע". התופעה הזו מערערת את הנאמנות המסורתית למותגי הרכב ומביאה לאימוץ מותגים חדשים ולא מוכרים, לעיתים תוך הגדלת הסיכון לירידת ערך מהירה בעתיד.

בפלח הליסינג רכישות "לחץ" באות לידי ביטוי ברכישת כל מלאי זמין כמעט, כולל של מותגים שמוניטין שמירת הערך שלהם לא ברור, ובהנחות יבואן מזעריות, שבעבר נחשבו לבלתי מקובלות בליסינג. אפילו המגזר הממשלתי גולש לרכישות לחץ. אחת הדוגמאות היא הצטיידות האחרונה של צה"ל במאות כלי רכב צמודים לקצינים בכירים, שכוללת דגמים שהדירוג הבטיחותי שלהם הוא "אפס", על פי משרד התחבורה.

בועת האשראי והמימון מתנפחת

להתנפחות הבועה בשוק הרכב נלווית גם בועה פוטנציאלית בתחום האשראי לרכב, וזה לא אמור להפתיע אף אחד. בשוק שבו מחירי הרכב מזנקים והלקוחות מאמינים שרכב חדש הוא מוצר השקעה, כך גם גדל גובה המימון שלוקחים הרוכשים, תוך התעלמות מהסיכון הפוטנציאלי.

הרגולטור מודע לסיכון זה, וביוני 2017 התייחס לכך בנק ישראל בדוח מיוחד שעסק בהשפעה של ירידה אפשרית של מחירי הרכב המשומש, שמהווים בטוחה לאשראי ישיר ועקיף בהיקף של כ־40 מיליארד שקל בישראל. כך כתב בנק ישראל: "סיכון ייחודי לחשיפה לענף המסחר בכלי רכב נובע מהאפשרות שתחול ירידה בשווי כלי הרכב המשועבדים כבטוחות לטובת הגורמים המממנים את החברות הפועלות בענף, והירידה תחרוג מהאומדנים החזויים מראש. כלי רכב מהווים את עיקר הנכסים המשועבדים של החברות, ואם תתרחש הצפה בשוק הרכב המשומש, מרבית הבטוחות שלהן עלולות לאבד מערכן מעבר לחזוי".

גם חברות המסחר בכלי רכב חשופות באופן ישיר לסיכון הכרוך בירידת שווי הבטוחות, וזאת דרך החשיפה למשקי הבית ולחברות החוכרות. תרחיש כזה עשוי להביא לכך שהלווים יחזירו למשווקים את כלי הרכב המשמשים בטוחות כשערכם בפועל נמוך בהרבה, וכך יגררו הפסדים גדולים ליבואנים ולחברות ההחכרה.

בעקבות אותו דוח, הורה בנק ישראל לגורמי המימון העיקריים לרכב במערכת הפיננסית לנקוט שורה של צעדי זהירות וביטחון בעת מתן מימון רכב. אולם, מכיוון ששוק הרכב חווה בחמש השנים האחרונות צמיחה מהירה ועלייה בביקוש, במקביל לעלייה במחירי הרכב, ההנחיות של בנק ישראל הפכו בעיקר להמלצות.

בועה, כל בועה, עשויה בסוף להתפוצץ

כמו בהרבה בועות, יש כמובן מי שמכחישים את קיומה. המכחישים טוענים שבשוק הרכב הישראלי יש ביקוש "טבעי" ויציב לרכב ועליית המחירים "תיספג" ללא בעיות. ובכלל, למה להתלונן? כל הגורמים בשוק סחר הרכב בישראל גורפים רווחים מרשימים, הלקוחות עושים "סיבוב" על שוק הרכב, והמדינה עושה בשנתיים האחרונות קופה מרשימה על מיסוי רכב.

אבל בועות דינן להתפוצץ, והסיטואציה הנוכחית בישראל נובעת ישירות מטלטלות בתעשיית הרכב העולמי, שאותם גורמים חיצוניים יכולים לשנות מגמה די מהר. זה יכול לקרות, למשל, אם וכאשר היצרנים יגבירו את אספקת הרכב לישראל בשל מיתון עולמי או ירידה בביקוש לרכבי בנזין. למעשה, יש כבר סימנים ראשונים להגדלת היצע הרכב באירופה ובארה"ב בשל המיתון ועודפי היצע של דגמי בנזין שהביקוש להם הולך וקטן.

במקרה כזה, רוכשים רבים יצטרכו להתמודד עם החזרים חודשיים גבוהים על רכבם, שנרכש כחדש במחיר מנופח לשוויו הריאלי ומלווים יתמודדו עם שיעור גדל של חדלות פירעון. ונסיים בעוד ציטוט של בנק ישראל מ־2017: "אם שיעור הריבית במשק יעלה ויפגע ביכולת ההחזר של משקי הבית, הם עלולים להיקלע לחדלות פירעון ולגרום הפסדים כבדים ליבואניות ולמלווים". הדברים הללו נכתבו כאשר הריבית במשק הייתה 0.1%. כיום היא 2.75%.