הקרמבו של יוניליוור ומוצרי החלב של טרה ירדו ממדפי שופרסל. מי הבא בתור?

ב־1 בנובמבר פג תוקף מועד העלאת המחירים שקבעו ספקיות המזון והטואלטיקה לרשתות המזון, וכעת מתחילים משחקי הכוח בין הצדדים • רשת המזון הגדולה בישראל מציגה קו נוקשה ואינה נכנעת, אך חלק מהמתחרות מסרבות להתחייב שינהגו באופן דומה • האם הצרכנים הם שיכריעו?

סופרמרקט. העלאות המחירים כבר כאן / צילום: יונתן כיתאין
סופרמרקט. העלאות המחירים כבר כאן / צילום: יונתן כיתאין

אחרי דחייה בהעלאות מחירי המזון והטואלטיקה ל"אחרי החגים", ולמעשה עד אחרי הבחירות, מגיעה שעת האמת. אחרי שהישראלים הוציאו אתמול למעלה ממיליארד וחצי על שופינג, לא מעט ספקיות צפויות להפסיק לספק סחורה לרוב רשתות השיווק, אחרי שהאחרונות סירבו לבקשה להעלות מחירים לשורה ארוכה של מוצרים. 

מחירי הסחורות והשילוח בצניחה. אז למה ספקיות המזון מעלות עכשיו מחירים?
הלחץ כבר לא עובד? היבואניות הגדולות בדרך להעלאת מחירים
הרשתות נגד היבואניות: מי ימצמץ ראשון בקרב על יוקר המחיה | ניתוח
גל התייקרויות? הרווחיות התפעולית של הספקים הגדולים לרשתות המזון נחתכה בעשרות אחוזים 

יוניליוור, דיפלומט, קימברלי קלארק, סנו, פררו, מארס ומחלבות גד הן בין הספקיות הבולטות שהודיעו בחודשים האחרונים על העלאות מחירים. בשבועות הקרובים, אם לא יחול שינוי, המדפים ברוב רשתות השיווק צפויים להתרוקן ממותגי קורנפלקס, רטבים, חטיפי שוקולד, אבקות כביסה ומוצרי טיפוח.

נזכיר כי יוניליוור הודיעה לפני החגים על העלאת מחירים החל מה-1 בנובמבר על מגוון מוצרי מזון, ובהם קורנפלקס כריות, חטיפי דגנים, רטבים לסלט, אבקות מרק, חטיף השוקולד קליק, שוקולד ורד הגליל, תה ליפטון, מיונז וחרדל הלמנס ורטבים של קנור. לצד זה תוכננה העלאת מחירים למוצרי טיפוח של המותגים פינוק, דאב, בדין ועוד.

דיפלומט הודיעה על התייקרויות במוצרי פרוקטר אנד גמבל, הכוללת מספר רב של מותגים, ביניהם חיתולי פמפרס, מוצרי טיפוח לשיער של פנטן והד אנד שולדרס, מוצרי היגיינה נשית של מותגי אולווייז וטמפקס, אבקות כביסה אריאל וטייד, נוזל כלים פיירי ואחרים. אלו צפויים להתייקר בעד 15%.

טרה כבר בחוץ 

בשופרסל, רשת קמעונאות המזון הגדולה בישראל וזו שהמתחרות תמיד בודקות מה עמדתה, עומדת ההנהלה הבכירה בסירובה להעלות המחירים. "כפי ששופרסל הבהירה בשבועות האחרונים באופן ברור, העלאת מחירים לצרכן הישראלי אינה באה בחשבון בעת הזו", נמסר מהחברה. למעשה, ברשת סירבו לכל העלאות המחיר שדרשו הספקיות. ברשתות האחרות לא מתחייבים על סירוב דומה.

כפי שפורסם בחודש שעבר, מוצרי טרה נעדרים מהמדפים של שופרסל לאחר שסירבה להעלאת המחיר של המחלבה, שהודיעה לפני החגים על העלאות מחיר בשיעור של 4.9% על מוצרי החלב שאינם בפיקוח. הקרמבו של יוניליוור יצא מרשת שופרסל עם ההודעה על התייקרותו, דבר שלפי הערכות בענף נאמד בנזק של כ-4 מיליון שקל עד כה. בשופרסל סירבו לכל העלאות המחיר שדרשו הספקיות עד כה.

"ב-1 בנובמבר גם ככה לא היו אמורים לספק את רוב הסחורות, כולם היו עסוקים בבחירות. אבל בימים האחרונים אומרים שאצל חלק מהספקים הטון השתנה, מרגיש יותר מפויס. עיקר הלחץ הציבורי צריך להיות מופנה כלפי יוניליוור, שכנראה בתמיכת המטה הבינלאומי שלהם, לא מבינים שהישראלים אומרים 'עד כאן' ומתכוונים לזה", אומר לגלובס גורם בשוק (ביוניליוור ביקשו לא להתייחס לדברים).

"אי אפשר לדעת מה יהיה עכשיו. הספקיות מתחילות להבין שיש פה אירוע צרכני שהן לא יכולות לזלזל בו. וכשברשתות המזון הרווח עומד על 2%-3%, ובקרב היבואניות הרווח הוא דו ספרתי, ברור למי יש יכולת לספוג יותר מהעלאות המחירים".


הרשתות הצטיידו מראש

כדי להבין את מערכת היחסים בין הרשתות לספקים, ניתן לקחת דוגמה ממערכות היחסים שלנו כצרכנים עם גופים אחרים. כך, למשל, כאשר יש לנו תקלה ברכב, אנחנו פונים למוסך. במוסך יכולים לקבוע מחיר של 500 שקל, ואם הלקוח רוצה לבצע את הטיפול, הוא משלם. אם לא, לא יבוצע טיפול. הלקוח יכול לבקש הנחה ולהיכנס למשא ומתן, אבל בסופו של דבר את המחיר יקבע הספק.

אותו הדבר קורה במערכת היחסים בין ספקים לקמעונאים: הספקים הגישו מחירונים חדשים שנכנסו לתוקף השבוע, ובהם נקבעו העלאות מחירים. יחד עם זאת, הרשתות יכולות להחליט אם הן מקבלות את המחירון, ונכנסות למשא ומתן עם אותם הספקים.

"הגישה של הספקים קשיחה כרגע. הם טוענים שהפסידו הרבה מאוד כסף, שהם מממנים את ההתייקרויות בכל העולם פרק זמן ארוך, ומעלים את המחירים עכשיו ולא מוקדם יותר מפאת השיח התקשורתי, ורצונם לא לייצר יוקר מחיה לפני החגים", אומר בכיר בענף.

"נכון לרגע זה, הבקשות של הספקים בעינן עומדות, וככל הנראה מרבית רשתות השיווק לא חתמו על אישור המחירונים החדשים. אבל במקביל, הרשתות הצטיידו בסחורה במחירים שלפני ההתייקרויות. צריך להבין שמי שמשך סחורה לפני כניסתם לתוקף של המחירונים החדשים, יכול לחיות שבוע, שבועיים, שלושה, תלוי כמה סחורה סיפקו לו, כי הספקים לא אוהבים לתת סחורה למלאי במחיר ישן, וגם יש גבול לנפח האחסנה.

"גם לספקים עצמם יש בעיה - יש להם הרבה מאוד חוסרים בלי קשר לעליות המחיר, בעיקר במוצרי החלב כמו חלב, קוטג, חמאה ויוגורטים, שהחוסר בהם נמשך גם היום". 

שאלת החיבור למותגים

בשורה התחתונה, בשבועות הקרובים ככל הנראה לא יורגשו העלאות מחירים משמעותיות. העובדה שהרשתות הצטיידו מבעוד מועד באותם מוצרים הנכללים במחירונים החדשים תסייע לכך, וסביר להניח שהשיחות בין הספקים לרשתות השיווק יימשכו, עד שיגיעו להסכמות.

בכל מקרה, קשה להאמין שלא יהיו עליות מחירים בכלל, אבל ייתכן שהמחיר הסופי יהיה אי שם באמצע. מי שבעיקר יוכל לתרום להקטנת ההתייקרויות אלה הצרכנים - במידה שיתגייסו לכך. אם לוקחים בחשבון את העובדה שלפי נתוני שב"א ביום הבחירות הוציאו הישראלים 1.35 מיליארד שקל, לעומת 1.25 מיליארד שקל במערכת הבחירות הקודמת של מרץ 2021 (עלייה של 8%) - לא בטוח עד כמה ניתן לבנות על כך.

"אחד הגורמים ליוקר המחיה בארץ הוא הצרכנים עצמם", אומר הבכיר בענף. "הישראלים מחוברים למותגים, ורובם לא מוכנים להושיט יד ולהתנסות במוצרים זולים יותר, למרות שלפעמים הם לא פחות טובים.

"ברגע שהם לא מוכנים להושיט יד ולתת צ'אנס למוצרים שהם נחותים יותר ברמת המיתוג בלבד, ולא באיכות, יש בעיה. הציבור יצטרך להחליט אם הוא פחות קונה מותגים, ומסייע לרשתות במלחמתן נגד היבואנים. אבל אם הציבור לא יעזור, גם הקמעונאים יהיו בבעיה".