בליץ הראיונות של הפוליטיקאים הניב הרבה אמירות בעייתיות

הפוליטיקאים הגבירו את הקצב לקראת הישורת האחרונה, העובדות נותרו מאחור • המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו (ציוץ בטוויטר, 25.10.22) ויאיר לפיד (המהדורה המרכזית, חדשות 12, 26.10.22) / צילום: איל יצהר, מארק ישראל סלם - "ג'רוזלם פוסט"
בנימין נתניהו (ציוץ בטוויטר, 25.10.22) ויאיר לפיד (המהדורה המרכזית, חדשות 12, 26.10.22) / צילום: איל יצהר, מארק ישראל סלם - "ג'רוזלם פוסט"

אולי זה הלחץ של סוף הקמפיין, אך בליץ הראיונות עם ראשי המפלגות בימים האחרונים הוליד כמות גדולה של טענות לא נכונות או לא מדויקות. רגע לפני שניפרד מקמפיין בחירות 2022 אספנו כמה מהן.

התל אביבים אדישים והחיילים מצביעים רק לימין? בדקנו איך באמת נראים דפוסי ההצבעה בישראל 
רגע לפני הבחירות: השיח הכלכלי חוזר לשולחן, והפוליטיקאים רצים אל תיק האוצר 

איך ימומן ההסכם עם המורים? כשראש הממשלה יאיר לפיד נשאל על כך בסבב הראיונות האחרון שלו הוא ענה תשובות קצת מוזרות. "אנחנו מביאים את הכסף מעודפי תקציב וממה שנקרא 'רזרבה לקניות'. לא ייפגע תקציב חברתי אחד ולא הביטחון", הוא השיב בכאן 11. אלא שממש למחרת אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים "לצורך מימון הסכם השכר עם הסתדרות המורים". כן, גם במשרדים "חברתיים" (רווחה, בריאות ועוד) וגם בתקציב הביטחון. אז יש קיצוץ בתקציבים או אין? אין ספק שבאופן רשמי התשובה היא חיובית. היועמ"שית הורתה לממשלה להראות מהיכן יגיע הכסף למהלך (בהתאם לכלל הנומרטור) וזו החליטה כפי שהחליטה. יחד עם זאת, מפרסומים לא רשמיים בעיתונות עולה כי ייתכן שהתשובה של לפיד אינה כה מופרכת כפי שניתן היה לחשוב. היות שמדובר בקיצוצים שישפיעו על שנת 2023 גורמים באוצר העריכו כי ייתכן שניתן יהיה להגדיל בתקציב הבא את ההוצאה התקציבית - ובכך להחזיר למשרדי הממשלה את הכספים שקוצצו לכאורה.

למי קראת תומך טרור? "אני לא קורא לאנשים (תומכי טרור) כי בעיניי זה שיח לא ראוי", השיב לפיד בראיון אחר שנתן באותו ערב בחדשות 12, בתשובה לשאלה לגבי אמירתה של ח"כ עאידה תומא סלימאן. זאת נשמעת כמו אמירה עקרונית, אלא שדי מהר מצאו גולשים זריזים שלל דוגמאות לכך שלפיד דווקא השתמש בעבר בכינוי הזה כלפי הח"כים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר (שאכן הורשע בעבר בסעיף של "תמיכה בארגון טרור"). כך, למשל, בהקלטה שפורסמה ב־2021 בכאן ב' אמר לפיד לפעילה במפלגה כי "יש כאלה שאני לא אדבר איתם, שזה בעיקר בן גביר וסמוטריץ', כי זה פשוט תומכי טרור". לפיד חזר על הביטוי גם בפרסומים רשמיים שלו.

המספרים לא משקרים? ונעבור לנתניהו. בסרטון שפרסם בטוויטר שהראה את נתוני האינפלציה בתקופתו ובתקופת הממשלה הקודמת הוצמדו פניו של לפיד בדיוק לנקודת השפל באינפלציה, וכך נוצר הרושם שמיום כניסתו לתפקיד האינפלציה החלה לעלות. אלא שהעלייה מתחילה במאי 2020 - תקופה שבה ראש הממשלה המכהן היה נתניהו. למעשה, בין מאי 2020 ליוני 2021 - רק אז נכנס נפתלי בנט לתפקיד - האינפלציה עלתה בשיעור גבוה יותר מאשר בין יוני 2021 לספטמבר 2022 (תקופת בנט ולפיד).

* זהבה גלאון טענה בסוף השבוע כי עד שהיא ניצחה בפריימריז לראשות המפלגה "מרצ הייתה שלושה חודשים מתחת לאחוז החסימה (בסקרים)". בעבר כבר בדקנו טענה דומה שלה והראנו כי ברוב הסקרים שנערכו לפני ההתמודדות שלה מרצ עברה את אחוז החסימה.

* האם אריה דרעי הצביע בעד הסכם אוסלו כפי שטענה השרה מרב מיכאלי? בדיקה של המשרוקית מ־2019 מראה שש"ס נמנעה בהצבעה על הסכם אוסלו ופרשה מהקואליציה יום למחרת.

* "אני 34 שנים בכנסת, אף פעם לא הלכתי עם השמאל, הלכתי תמיד עם הימין", הצהיר ח"כ משה גפני. לא נעים להיות קטנוניים, אבל גפני ויהדות התורה דווקא היו חברים בקואליציה שהקים אהוד ברק ב-1999, אם כי הרומן הזה נמשך רק חודשיים.