המשבר מגיע לאבות המייסדים של ההייטק הישראלי וכל מה שידוע על הקיצוצים באינטל

משבר השווי והמימון בהייטק התדפק השבוע גם על דלתן של כמה מאגדות התעשייה הישראלית - ריטליקס וסאיטקס. שתי החברות הוקמו על ידי שניים מהאבות המייסדים של הענף, בארי שקד ואפי ארזי בהתאמה, והפכו כל אחת לסיפור הצלחה גדול בתחומה. ריטליקס - כיום NCR - פיטרה 100 עובדים, כרבע מעובדיה בישראל, ואילו סאיטקס הוכפפה על ידי הבעלים HP לחטיבת אינדיגו, ובמסגרת התהליך הופרשו 60 איש מהמרכז ההיסטורי של החברה בנתניה.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק ובמדע במייל: הירשמו כאן

ריטליקס, שהוקמה בראשית שנות השמונים היתה מהחלוצות בתחום קופות המרכולים הממוחשבות והחזיקה בהסכמים עם כמה מהרשתות הגדולות בעולם: טסקו, קרפור, סיינסבוריס ו-וולגרינס; סאיטקס הפכה בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים למובילת שוק הדפוס הדיגיטלי לשלטי חוצות ואריזות, והיתה לאחת מהנפקות הטכנולוגיה הישראליות הראשונות כשיצאה לנאסד״ק ב- 1980.

ריטליקס נמכרה לתאגיד הקופות והכספומטים האמריקאי NCR ב- 2012 לאחר שהשתלטה עליה קרן פימי וקבוצה של יוצאי אמדוקס, ואילו סאיטקס נמכרה בחלקים - תחילה לקריאו הקנדית ולאחר מכן ב- 2005 לתאגיד HP תמורת 230 מיליון דולר.

שתי החברות נמכרו לתאגידים זרים לאחר שחלפה תהילת העולם שלהן, אולם גם בידיים זרות הן לא רוו נחת. ריטליקס העסיקה 1,300 עובדים ערב הרכישה בידי NCR, כיום נותרו בה 300 עובדים בלבד.

HP שמרה אמנם על מעמד של מובילה בשוק הדפוס - למשל ביחס לזירוקס - אך ההאטה בכלכלה העולמית היא בשורה רעה עבור חברה שמדפיסה עטיפות למוצרי צריכה ושלטי פרסומת. ביולי האחרון, למשל, הוציאה לחל״ת עשרות עובדים במפעל שלה באורגון. גם NCR נאבקת על מעמדה: התאגיד האמריקאי בן ה- 138 העמיד את עצמו על המדף וכאשר זה לא צלח, החליט להתפצל לשתי חברות: האחת בתחום הכספומטים והשניה בתחום הקמעונאות הדיגיטלית, מהלך שיצא לפועל לקראת סוף השנה הבאה. ביטול המכירה והפיצול כשלעצמו הביא את מניית החברה להתרסק בכמעט שליש.

מכירה של חברה ישראלית לתאגיד זר איננה תעודת ביטוח מפני צרות שעלולות להגיע בהמשך. שינויים מרחיקי לכת בשוק, עלייה וירידה של טרנדים, וגם משברים עולמיים - מכרסמים, באופן טבעי, גם בכוחם של הרוכשים.

הנה שמונה כתבות מעניינות שהופיעו השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס

"החלטות קשות שישפיעו על משפחת עובדי אינטל"

אינטל דיווחה אמש על ירידה במכירות ברוב תחומי הפעילות ושוב הפחיתה את התחזית השנתית שלה, אך לצד זאת הציגה תוכנית אגרסיבית לקיצוץ בהוצאותיה. כך החברה מתכננת לחסוך 20 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים. כל מה שידוע על תוכנית ההתייעלות של ענקית השבבים.

מה צופן עידן מאסק בטוויטר?

המיליארדר אילון מאסק השלים היום את רכישת הרשת החברתית טוויטר, לאחר סאגה משפטית שארכה מספר חודשים. כעת הוא צפוי להוציא לדרך את כל תוכניותיו לטוויטר, בהן הסרת חסימות משתמשים, הפיכתה לפרטית והשאלת המודל של וויצ'ט הסינית. גלובס עושה סדר.

דוחות מטא איכזבו אבל שיחת המשקיעים רק החמירה את המצב

השנה הקשה של מטא ושל צוקרברג מחמירה. החברה פרסמה אתמול דוחות רבעוניים מאכזבים, והמניה צללה בחדות וירדה במסחר המאוחר ב-19%. בשנה החולפת החברה השקיעה את כל המשאבים הפנויים במטא-וורס, אך כרגע, עם הפסד של 9.4 מיליארד דולר השנה, ההשקעה לא משתלמת. ביחד עם התחרות הגוברת מול טיקטוק - המצב לא נראה מבטיח.

ממשיכה להתרסק

אמזון פספסה קלות את תחזית ההכנסות אך רשמה רווח גבוה מהציפיות - 28 סנט למניה. צפי האנליסטים היה לרווח של 22 סנט על הכנסות של 127.4 מיליארד דולר. אמזון סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הבא והתרסקה בקרוב ל- 7% עד תום המסחר בשישי.

כיצד הקפאת גיוסי עובדים עשויה לסבך את חברות ההייטק

על רקע המשבר בענף והקיצוצים שהגיעו גם לענקיות הטק, חברות רבות מקפיאות או מבטלות גיוסי עובדים - גם לאחר השלב המתקדם של הצעת שכר ולעתים אף חתימת חוזה. מתי ביטול ההעסקה יכול לגרור תביעה ולמה החברות צריכות לחשוש מהמועמדים המאוכזבים של 2022?

כיצד הגיב נשיא וויקס למצגת של סטארבורד

נשיא Wix ניר זוהר אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "צריך לתכנן איך וויקס תהיה גם חברה צומחת, וגם מרוויחה. התזרים שלנו חיובי, אבל צריך להרוויח יותר". על המשבר העולמי: "המשבר רחב - ולא ניתן יהיה לחמוק מלחוש אותו בצורה כזו או אחרת"

מנכ"לית בלקסטון ישראל: "הופתעתי מהמהירות בה היזמים הסתגלו למצב החדש"

יפעת אורון, שותפה ומנהלת פעילות בלקסטון בישראל, ואחיה ינאי אורון, שותף מנהל בקרן ורטקס ונצ'רס, דיברו בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על מצב הגיוסים בשוק ההייטק, המכפילים הצונחים של חברות הטכנולוגיה וה"שריטות" שהשאיר אחריו משבר הדוט קום.

השכר בהייטק גבוה מדי כי כולם נחשבים מהנדסי פיתוח, גם הטכנאים

הגדרת התפקיד הזהה "מהנדסי פיתוח" בהייטק, ללא קשר לרמת ההכשרה של העובד, אינה האחראית הבלעדית לשכרם הגבוה מדי של אנשי טכנולוגיה, אך היא מוסיפה לכך. אז מה הפתרון?