להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
שנת הלימודים האקדמית שתיפתח בשבוע הבא החזירה אותנו לאמירה מעניינת בנוגע למצב האקדמיה הישראלית. כשנשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, התבקש להתייחס להישגים הנאים של מוסדות ישראלים במדד שנגחאי, המדרג מוסדות אקדמיים בעולם על פי איכותם, הוא הסביר כי מדובר ב"סוג של נס …אם את מסתכלת על התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, התקצוב של האוניברסיטאות, הוא מאוד מאוד נמוך... התקציב של MIT לבדה הוא כמו כלל תקציב ההשכלה הגבוהה של מדינת ישראל והתקציב של סטנפורד לבדה כפול מהתקציב (הזה)". האם אלה אכן פני הדברים?
פנינו לטכניון ושאלנו איך בדיוק נעשתה ההשוואה שעליה דיבר סיון. שם הפנו אותנו לסעיף ההוצאות התפעוליות בדוחות הכספיים של MIT וסטנפורד. ב-2021, עמדו ההוצאות בסעיף זה על 3.7 מיליארד דולר ב־MIT ועל 7.4 מיליארד דולר בסטנפורד. (12 מיליארד שקל ו־24 מיליארד שקל, בהתאמה, על פי השער בעת האמירה). מנגד, בישראל עמד תקציב הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת) על 12.5 מיליארד שקל.
אז מה הבעיה עם החישוב הזה? הות"ת אחראית על חלוקת תקציב המדינה למוסדות האקדמיים. כלומר, הנתון שאליו בחר סיון להשוות את העלות התפעולית של שתי האוניברסיטאות האמריקאיות כולל רק את התקציב המדינתי שמוקדש לאקדמיה המקומית. אולם למוסדות הללו יש מקורות הכנסה אחרים כמו שכר לימוד ותרומות. יתרה מזאת, יש מוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים כלל על ידי הות"ת (אוניברסיטאות ומכללות פרטיות). במילים אחרות, אפשר לטעון כי השוואה שכוללת מצד אחד את כלל ההוצאה התפעולית של שני גופים אקדמיים פרטיים בארה"ב, ומנגד רק את ההכנסות הישירות מהמדינה של האקדמיה בישראל היא בעייתית. ואכן, אם בוחנים את המצב בישראל באמצעות הנתון המקביל לזה שבו השתמש סיון לגבי ארה"ב התמונה שמתקבלת היא מעט אחרת. לא התעצלנו וסכמנו את הנתונים שעולים מהדוחות של 47 מוסדות אקדמיים. מהחישוב הזה עולה כי עלות הפעילות של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל עומד על כ־19 מיליארד שקל. כלומר, בהשוואה כזאת תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל דווקא גבוה ב־57% מזה של MIT. בהשוואה לסטנפורד עדיין מדובר בנתון נמוך יותר אך ב־21%.
אז האם סיון טעה או הטעה בדבריו? מטעמו מסרו לנו כי הבדיקה "מתייחסת להיבט שונה לחלוטין מזה שאליו התייחס נשיא הטכניון בראיון לגלי צה"ל. בעוד שדבריו של פרופ' סיון התייחסו לתקציב שמקצה מדינת ישראל באמצעות ות"ת לכלל ההשכלה הגבוהה בארץ, הבדיקה עוסקת בעלות הפעילות של כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ללא קשר לתקצוב הממשלתי. בדבריו התייחס נשיא הטכניון לכך שמדינת ישראל הקצתה בשנת תשפ"ב 12.5 מיליארד שקלים לתמיכה ב 34 אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות, וכדי להמחיש את היקפו של תקציב זה, השווה אותו לעלות הפעילות של אוניברסיטה מובילה אחת בארה"ב. השוואה כזו מלמדת ש MIT לבדה מקצה לפעילותה סכום דומה לכלל התקצוב הממשלתי בישראל, ואילו סטנפורד מקצה סכום כפול לערך.
"ההשוואה המוצגת בבדיקה רק מחזקת את המסקנה שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל סובלת מתת תקצוב… יש לזכור שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא ברובה ציבורית, והתקצוב הממשלתי מהווה את חלק הארי של תקציבה. זו, בין השאר, הסיבה לשכר הלימוד הנמוך שמשלמים הסטודנטים במוסדות המתוקצבים בישראל".
כלומר, אם לתמצת, סיון לא התכוון לערוך השוואה מדוקדקת בין תקציבי המוסדות האמריקאים שהזכיר לבין סך התקציב של מוסדות הלימוד המקבילים בישראל, אלא רק להדגים כמה קטן התקציב הממשלתי שמועבר להם מדי שנה. האם זה גם מה שהובן מדבריו? במקרה הזה החלטנו להשאיר את ההכרעה בדבר לשיקולם של הקוראים.
בשורה התחתונה: השוואה בין ההוצאות התפעוליות של 47 מוסדות אקדמיים בישראל לבין הנתון המקביל של MIT וסטנפורד, מעלה כי בניגוד לדברי סיון הנתון הישראלי גדול ב־57% מהנתון ב־MIT, וקטן רק ב־21% מהנתון של סטנפורד. אם מתייחסים להשוואה שערך סיון כפשוטה - בין תקציב הות"ת בלבד לבין אותן הוצאות - הרי שהנתונים שסיפק הם נכונים.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אורי סיון
ארגון: הטכניון
תוכנית: החיים עצמם
ציטוט: "התקציב של MIT לבדה הוא כמו כלל תקציב ההשכלה הגבוהה של מדינת ישראל והתקציב של סטנפורד לבדה כפול מהתקציב הכולל של כל ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל"
תאריך: 15.8
ציון: ללא ציון
לאחרונה פורסמו התוצאות של מדד שנגחאי המדרג מוסדות אקדמיים בעולם על פי איכותם. על רקע תוצאות חיוביות עבור כמה מוסדות ישראליים - ביניהם האוניברסיטה העברית שדורגה במקום ה-77 והטכניון ומכון ויצמן שדורגו שניהם במקום ה-83 - ביקשו בגלי צה"ל לשוחח על ההישג עם פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון. לשאלת המראיינת כיצד ההישגים הללו מתיישבים עם טענות לדעיכת האקדמיה בישראל, השיב סיון: "האמת שזה מין סוג של נס, אני מוכרח להגיד, כי אם את מסתכלת על התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, התקצוב של האוניברסיטאות, הוא מאוד מאוד נמוך". סיון ביקש לחזק טענה זו באמצעות נתונים: "התקציב של MIT לבדה הוא כמו כלל תקציב ההשכלה הגבוהה של מדינת ישראל והתקציב של סטנפורד לבדה כפול מהתקציב הכולל של כל ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל". אך האם זו אכן התמונה שעולה מהמספרים? בדקנו.
איך משווים בין תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל לבין התקציב של המוסדות בחו"ל? עם השאלה הזאת פנינו למוסד בו סיון משמש כנשיא - הטכניון. לגבי סטנפורד ו-MIT, בטכניון הפנו אותנו לסעיף ההוצאות התפעוליות בדוחות הכספיים של המוסדות הללו. בשנת 2021, סעיף זה עמד ב-MIT על 3.7 מיליארד דולרים ובסטנפורד על 7.4 מיליארד דולר. במונחי שקלים (על פי שער הדולר נכון למועד האמירה), מדובר על 12 מיליארד שקלים ב-MIT ו-24 מיליארד שקלים בסטנפורד.
בצד הישראלי, תקצוב הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת הלימודים שהתחילה ב-2021 (תשפ"ב) עמד על 12.5 מיליארד שקלים. אומנם נתון זה מתיישב עם הקביעה של סיון, אבל מה הוא בעצם "תקציב הוועדה לתכנון ותקצוב"?
הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) היא ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) - כאשר המל"ג היא מוסד ממלכתי שמופקד על ענייני ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל (מכוח "חוק המועצה להשכלה גבוהה"). על פי החלטת ממשלה 666 משנת 1977 הות"ת אחראית על חלוקת תקציב המדינה המוקדש להשכלה הגבוהה.
בטכניון מסרו לנו כי ההשוואה שביצע סיון מתייחסת לתקציב שמקצה מדינת ישראל לאקדמיה באמצעות הות"ת (התגובה המלאה תובא בהמשך). אולם למוסדות האקדמיים יש מקורות נוספים שאינם תקציב הות"ת, כמו הכנסות משכר לימוד ותרומות. יתרה מזאת, יש מוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים כלל על ידי הות"ת. אם כן, היות שכשבחנו את MIT ואת סטנפורד התייחסנו לסך ההוצאות התפעוליות שלהם, החלטנו להשוות את הנתונים הללו לסך עלויות הפעילות של כלל המוסדות האקדמיים בישראל.
אז נכנסנו לדוחות הכספיים של המוסדות האקדמיים המפורסמים באתר המועצה להשכלה גבוהה. עבור רוב המוסדות, הדוחות מתייחסים ל-30 בספטמבר 2021. הפעם לקחנו את הנתון המקביל לנתון שבו השתמשנו בסקירה של MIT וסטנפורד - הוא עלות הפעילויות (כולל הוצאות הנהלה וכלליות, גיוס תרומות ופרסום ושיווק). סכמנו את הנתונים על פי הדיווחים של 47 מוסדות אקדמיים (הטבלה המסכמת מופיעה כאן) וקיבלנו מספר שניתן להשוותו לשתי האוניברסטאות האמריקאיות.
מהחישוב הזה מתקבל שסך עלות הפעילות של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל עומד על כ-19 מיליארד שקלים. כלומר, אם מחשבים באופן זה את התקציב, מקבלים שעלות הפעילות של המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל גבוהה ב-57% מזה של MIT ונמוכה רק ב-21% מזה של סטנפורד.
מטעם הטכניון נמסר: "הכתבה מתייחסת להיבט שונה לחלוטין מזה שאליו התייחס נשיא הטכניון בראיון לגלי צה"ל. בעוד שדבריו של פרופ' סיון התייחסו לתקציב שמקצה מדינת ישראל באמצעות ות"ת לכלל ההשכלה הגבוהה בארץ, הכתבה עוסקת בעלות הפעילות של כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ללא קשר לתקצוב הממשלתי. בדבריו התייחס נשיא הטכניון לכך שמדינת ישראל הקצתה בשנת תשפ"ב 12.5 מיליארד שקלים לתמיכה ב 34 אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות ובנושאים אחרים, וכדי להמחיש את היקפו של תקציב זה, השווה אותו לעלות הפעילות של אוניברסיטה מובילה אחת בארה"ב. השוואה כזו מלמדת ש-MIT לבדה מקצה לפעילותה סכום דומה לכלל התקצוב הממשלתי בישראל, ואילו סטנפורד מקצה סכום כפול לערך. יש לזכור שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא ברובה ציבורית, והתקצוב הממשלתי מהווה את חלק הארי של תקציבה. זו, בין השאר, הסיבה לשכר הלימוד הנמוך שמשלמים הסטודנטים במוסדות המתוקצבים בישראל. ההשוואה המוצגת בכתבה הנוכחית בין סך עלויות הפעילות של כלל 47 האוניברסיטאות והמכללות בישראל (34 ציבוריות ו-13 פרטיות) לתקצוב העצמי של MIT או סטנפורד רק מחזקת את המסקנה שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל סובלת מתת תקצוב. על מנת שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולשפר את מעמדה בחזית המחקר העולמי ולהבטיח את עתידה האקדמי, הכלכלי והביטחוני עליה להגדיל משמעותית את ההשקעה הכספית במחקר ובהוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה".
לסיכום, השוואה בין ההוצאות התפעוליות של כלל המוסדות האקדמיים בישראל לבין הנתון המקביל של MIT וסטנפורד, מעלה כי בניגוד לדברי סיון הנתון הישראלי גדול ב-57% מהנתון ב-MIT וקטן רק ב-21% מהנתון של סטנפורד. אם מתייחסים להשוואה שערך סיון כפשוטה - בין תקציב הות"ת בלבד לבין אותן הוצאות - הרי שהנתונים שסיפק הם נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
