רשות ניירות ערך שולחת את החברות לחקירה ברשות התחרות

התאגידים המדווחים, בבואם לפרסם את דוחות הרבעון האחרון, צריכים להיות מודעים לדילמה ולמתח השורר בין הדרישות המנוגדות

ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי
ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי

הכותב הוא שותף במחלקת התאגידים ושוק ההון במשרד מיתר עורכי דין

רבים הם מחזיקי העניין בחברה ותפקידה של הנהלת החברה היא לנווט בין כולם. החוקים והרגולציה הרלוונטיים מסייעים להנהלת החברה לנווט בין קבוצות האינטרסים. אולם קיימים מקרים שדווקא הוראות רגולציה סותרות הן אלו שמציבות את הנהלת החברה בקונפליקט, כך שהיענות לדרישה של רגולטור אחד, הפועל למען הגנה על ציבור מחזיקי עניין מסוימים, יכולה להיחשב כעבירה על החוק על ידי רגולטור שני, המופקד על אינטרסים של ציבור אחר.

מההנהלה לחדרי החקירות

כך קרה לאחרונה עת הוציאה רשות ניירות ערך עמדת סגל בנושא הגילוי הנדרש אודות "השפעות אינפלציה ועליית הריבית על הגילוי והדיווח הכספי". מדובר באירוע שגרתי בו סגל רשות ניירות ערך נותן לתאגידים המדווחים קווים מנחים ביחס לגילוי הנדרש מהן על ההשפעה של תמורות כלכליות. במסגרת עמדת הסגל, הנחתה רשות ניירות ערך את התאגידים המדווחים לבחון את הצורך בגילוי אודות השפעות עליית האינפלציה על החברה והאם ביכולתה של החברה "לגלגל" את עליית מחירי התשומות ללקוחותיה באמצעות העלאת מחירי המכירה שלה, בהתחשב בתחרות, רגולציה וגורמים נוספים. על פניו מדובר בדרישת גילוי סבירה וסטנדרטית, אולם מסתבר שהיענות להנחיית גילוי זו של רשות ניירות ערך עלולה להביא את הנהלת החברה לחדרי החקירות ברשות התחרות.

לפני מספר חודשים התפרסמו ידיעות כי רשות התחרות ערכה חיפושים במשרדי חברות שונות וחקרה את מנהליהן בחשד שניסו לכאורה לתאם העלאות מחירים, באמצעות גילוי שניתן בדוחות הרבעוניים, בהם ציינו כי לנוכח עליה של התשומות יתכן והן תידרשנה להעלאות מחירי מוצריהן.

כעת מסתבר, כי מה שכתבו אותן חברות בדוחותיהן, אינו אלא הגילוי הנאות הנדרש לפי עמדת רשות ניירות ערך, אודות השפעות עליית האינפלציה ואופן התמודדותן עם מגמה זו. אותו גילוי אשר רשות התחרות רואה בו חשד לעבירה של תיאום מחירים באמצעות איתות לכאורה בין מתחרים בדבר העלאה אפשרית של מחירי מכירה, ואשר די בו כדי להצעיד את הנהלות אותן חברות לחדרי החקירות. לשמחתם של הנחקרים עמדת רשות ניירות ערך בעניין מספקת להם את ה"אליבי" הנדרש כדי להפוך את הדיווח החשוד כתיאום מחירים לכאורה, לגילוי סטנדרטי שכל חברה נדרשת לכלול בדיווחיה.

את מי להעדיף

אם נחזור לנושא מחזיקי העניין, על פי הגישות הסותרות של שתי הרשויות, על החברה להחליט האם להעדיף את ציבור הלקוחות, החוסה תחת המנדט של רשות התחרות או את ציבור בעלי המניות, שהגנתם היא תחום אחריותה של רשות ניירות ערך. מה שבעיני רשות ניירות ערך נחשב כגילוי נאות הנדרש לציבור המשקיעים, נחשב על ידי רשות התחרות כאיתות אסור הפוגע בתחרות ובציבור הלקוחות.

חשוב כי התאגידים המדווחים, בבואם לפרסם את דוחות הרבעון האחרון, יהיו מודעים לדילמה ולמתח השורר בין הדרישות המנוגדות, וחזקה עליהם כי ידעו לנווט את דרכם בבטחה בתווך ביניהן, אולם חשוב לא פחות שגם הרשויות ימנעו מהצבת דילמות כאלו, שכן אם נרחיב מעט את נקודת המבט נבין שאמנם מדובר בשתי רשויות נפרדות אך הציבור הוא אותו ציבור.