בשנת 2021 נרשמה עלייה בהלבנת הון באמצעות פעילות בינלאומית (18.7% לעומת 15.7% בשנת 2020), פעילות במזומן (12.8% לעומת 8.8%), פעילות באמצעות נותני שירותים פיננסיים (12.3% לעומת 10.7%) ופעילויות הלוואה ושימוש באשראי (8.8% לעומת 6.6%) - כך עולה מהדוח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שמתפרסם היום (ד'). במסגרת הדוח מתפרסמים נתונים שונים על המגמות, על הסיכונים ועל הדפוסים העברייניים.
■ חשד להלבנת הון של עשרות מיליוני שקלים באמצעות קריפטו: המשטרה עצרה שלושה חשודים
■ הם חשבו שפיצחו את הנוסחה ונכשלו: אלה התפיסות הבולטות של הברחות כספים לישראל
■ ברשות המסים לא רוצים שתחזיקו מזומן: אלה ההגבלות החדשות
תחום הפעילות העבריינית המוביל, שהיווה קרקע לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2021, היה הונאה, מרמה וזיוף, והיווה כרבע מהיקף העבירות שזוהו על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון אשתקד - 23% מהעבירות. עם זאת, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף העבירות שזוהו אשתקד בתחום לעומת 2020, אז היוו עבירות ההונאה, מרמה וזיוף כשליש מהעבירות (31.5%).
שני תחומים משמעותיים נוספים שאותרו ברשות באופן נרחב בשנת 2021 הם חברות בארגון פשיעה או ניהול ארגוני פשיעה (19% בשנת 2021, לעומת כ-6.8% בשנת 2020) ועבירות מימון טרור (14.6% בשנת 2021, לעומת 9% בשנת 2020). גם תחום עבירות המסים, לרבות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (כ-15.8%), לצד שוחד ושחיתות ציבורית (8.7%).
הדוח כולל פירוט של המדינות העיקריות עימן מתבצעים שיתופי-פעולה מודיעיניים, אשר מעיד, בין היתר, על היעדים אליהם מעבירים עבריינים את נכסיהם הפליליים: כ-76.4% מבקשות המידע בשנת 2021 מיחידות איסור הלבנת הון מקבילות בעולם הגיעו ממדינות אירופה, וכ-12.8% מיבשות אמריקה. הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה (כ-68.1%), למדינות ביבשת אמריקה (17.6%) ולמדינות אסיה ואירו-אסיה (כ-12.2%), ועוד.
בהמשך למגמה רב-שנתית שנרשמה בשנים האחרונות, גם השנה חל גידול משמעותי במספר "הדיווחים על פעילות בלתי רגילה", הכוללים דיווח על פעילות שאינה אופיינית לדפוסי הפעילות הרגילים של הלקוח במוסדות הפיננסיים ועלולה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או מימון טרור. בשנת 2021 התקבלו כ-144,000 דיווחים על פעילות בלתי רגילה כזו, המשקפים גידול של כ-28% יחסית ל-2020. בסקטור נותני השירותים הפיננסיים - בנקים ונותני שירותי מטבע - נרשם גידול של כ-166% ביחס לשנת 2020 במספר הדיווחים, וגידול יחסי של כ-3,100% בשבע השנים האחרונות, מכ-2,300 דיווחים בשנת 2014 לכ-73,000 בשנת 2021.
עוד עולה מהדוח כי לראשונה בשנת 2021, סקטור נותני השירותים הפיננסיים ("צ'יינג'ים") העבירו לרשות יותר דיווחים על פעילות בלתי רגילה מאשר בנקים. מדובר בהמשך עלייה קונסיסטנטית בשנים האחרונות, כשבשנת 2021 51% מהדיווחים על פעילות בלתי רגילה הועברו מנותני שירותים פיננסים, 35.9% הגיעו מהמערכת הבנקאית, וכ-13.1% מסקטורים מדווחים אחרים.
היקף הדיווחים על פעילות בלתי רגילה של נותני שירותים פיננסיים ביחס להיקף הדיווחים מהמערכת הבנקאית גדול גם בהשוואה להיקף הצמיחה של הענף.
עוד עולה מהדוח כי סקטור נותני השירותים הפיננסיים ממשיך לגדול ולצמוח במהירות ביחס לסקטורים אחרים, וכך גם היקף הדיווחים על פעילות רגילה של לקוחות (רשימת פעולות שמחייבות דיווח גם אם אינן מעוררות חשד). השנה, 35.5% מסך הדיווחים על פעילות רגילה הועברו מנותני שירותים פיננסיים, ביחס ל-53.7% שהגיעו מבנקים, וזאת לעומת כ-13.6% בשנת 2013.
הצצה לשיטות הלבנת ההון
בהיבטי המאבק הלאומי בפשיעה כלכלית, הרשות חוללה ותמכה גם בשנה החולפת בעשרות חקירות כלכליות, בישראל ובעולם, שהובילו לכתבי אישום, תפיסת וחילוט כספי עבריינים בהיקף עצום שחלקן מסופר, לראשונה, בדוח המצורף.
הפרשיות המוצגות בדוח כוללות הצצה לשיטות הלבנת ההון ומחקר המודיעין הפיננסי שבוצע ברשות ואיפשר את תפיסת העבריינים. פרשיות אלה עוסקות במגוון עבירות, בהן עבירות הונאה, עבירות סייבר, סחיטת דמי חסות, שימוש בחשבוניות פיקטיביות וישויות קש ואיתור נכסים ששימשו למימון טרור.
בין היתר מוזכרת בדוח פרשה שבעקבותיה זכתה ישראל בשנת 2021 בתחרות השנתית של ארגון ה-Egmont לבחירת החקירה הפיננסית הטובה בעולם. החקירה, שהוביל כוח משימה 433 של יחידת להב במשטרה, חשפה רשת של הלבנת כספי הימורים בלתי חוקיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, באמצעות מתווה מורכב ומתוחכם של פעולות פיננסיות, לרבות פעילות של מסחר לגיטימי לכאורה באינטרנט, ארנקים אלקטרונים ושימוש בבלדרים ואנשי קש רבים.
הבסיס לחקירה היה מידע מודיעיני שהעבירה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בהתבסס על הצלבת דיווחים של הגופים הפיננסיים תוך שימוש בכלי איתור מתקדמים. את החקירה הובילה משטרת ישראל בהשתתפות יחידת יהלום ברשות המסים, המחלקה הכלכלית, מחלקת הסייבר והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. החקירה הפיננסית כללה שיתופי-פעולה בינלאומיים עם רשויות מקבילות לאיסור הלבנת הון בעולם וגופי אכיפה במדינות שונות.
במקרה אחר שמוזכר בדוח, צוות משותף בהובלת משטרת ישראל, בשיתוף רשות המסים, פרקליטות המדינה והרשות לאיסור הלבנת הון, חקר פרשייה שעניינה הונאת משקיעים באינטרנט, שנחקרה במקביל בארץ ובחו"ל נגד ארגון פשיעה. הונאת המשקיעים בוצעה באמצעות נכסים פיננסיים שונים, לרבות אופציות בינאריות, פורקס ומטבעות קריפטוגרפיים עבורם הובטחו תשואות גבוהות. המצג באתרי האינטרנט של תיק השקעות לא תאם את המציאות, ובפועל סכומי ההשקעה הועברו ישירות לכיסי העבריינים.
המודיעין הפיננסי שסיפקה הרשות הביא לאיתור העבריינים וזיהוי נתיבי הכספים בהם השתמשו להלבנת כספי הקורבנות. טיפולוגיות הלבנת ההון כללו, בין היתר, הקמת רשת חברות מורכבת ומסועפת off shore ופתיחת חשבונות במדינות שונות, לרוב במדינות של קורבנות ההונאה.
המודיעין הפיננסי שסיפקה הרשות הצביע על פעילות בחשבון על שם החשודים המרכזים וחשף קשרים בין המעורבים אל חברות הרשומות בחו"ל, העברות בינלאומיות ממדינות בהן בוצעה המרמה לארץ ושימוש בכספים לרכישת נדל"ן. מידע שהתקבל מרשויות מקבילות בחו"ל אישש את זהות בעלי חשבונות הבנק והחברות בחו"ל וחשף קשרים בין המעורבים בפרשייה וחברות קשורות מהן הועברו כספים בליווי הסברים שונים כגון חלוקת דיבידנדים והחזר הלוואות.
המפתחות לביסוס החשדות היו זיהוי של העברות כספים בינלאומיות שבסמוך לקבלתם מהקורבנות הועברו לחשבונות בנק בישראל. חשבונות נאמנות בבנקים שונים בארץ נפתחו על-ידי עורכי דין. חשבונות אחרים נפתחו על-ידי אנשי קש, והעברת הכספים אליהם בוצעה באמתלה של קבלת דיבידנדים. מניתוח הפעילות הפיננסית עולה כי הכספים שימשו לרכישת נדל"ן יוקרה, רכבי יוקרה ועוד נכסים על שמות בני משפחה ואנשי קש.
עוד מתייחס הדוח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת ולתחומי הפעילות המרכזיים בהן מיקדה הרשות את פעילותה. הרשות סיפקה, בין היתר, מודיעין איכותי לכלל החקירות של המשטרה, רשות המסים וגופי הביטחון, בנושאי פעילות ארגוני פשיעה, הונאות מקוונות, סחיטת דמי חסות, פשיעה בחברה הערבית, חשבונית פיקטיביות, בלדרים ופרשיות מימון טרור.
בנוסף, בנובמבר 2021 אף נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), המחיל חובות זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת ודיווח שוטף גם על נותני שירותים פיננסיים, ובהם נותני שירותים בנכסים ומטבעות וירטואליים.
"קפיצת מדרגה טכנולוגית"
לדברי עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "המפתח לאכיפה כלכלית אפקטיבית, שתביא למיגור הפשיעה החמורה והפשיעה המאורגנת, טמון בשילוב ידיים ובשותפות מלאה מתוך הבנה שהשלם גדול מסך חלקיו.
"לשם כך, ועל-מנת להגדיל את תרומתה למאבק הלאומי, ביצעה הרשות במהלך השנה החולפת קפיצת מדרגה טכנולוגית ושיכללה את יכולות האיסוף וההערכה של המודיעין הפיננסי, כמו גם את יכולות המחקר האופרטיבי והאסטרטגי.
"הדוח מאפשר הצצה לתוצרים נבחרים שהם פרי יכולות אלה, בפרט במסגרת הפרשיות העדכניות המתוארות לאורכו. במקביל, הרשות העמיקה את שיתופי-הפעולה עם גופי הביטחון למען סיכול אפקטיבי של מאמצי מימון ופעילות פיננסית של ארגוני הטרור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
