האינפלציה האטה קצב ביולי, כפי שמראה המדד המועדף על הפדרל ריזרב, אם כי עדיין נותרה קרובה לקצב העלייה המהיר ביותר מאז 1982.
המחירים לצרכנים טיפסו ביולי ב־6.3% לעומת שנה קודם, ירידה מ־6.8% ביוני, כפי שנמדד במדד המחירים לצריכה אישית של משרד המסחר, ודווח ביום שישי. העליות ביוני היו המהירות ביותר בתקופה של 12 חודשים מאז ינואר 1982.
מדד מחירי הליבה לצרכנים - שלא כולל את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים - עלה ב־4.6% ביולי לעומת שנה שעברה, ירידה מ־4.8% בשנה שנגמרה ביוני. על בסיס חישוב חודשי, מחירי הליבה עלו ב־0.1% בחישוב מותאם לעונה, והאטו באופן מורגש לעומת הקצב של 0.6% ביוני.
האינפלציה הגבוהה יותר היא תוצאה של צמיחה מהירה, לאחר שארה"ב חזרה ממגיפת הקורונה, והונעה בחלקה על ידי הגדלת הביקוש בעקבות הריבית הנמוכה וסיוע ממשלתי שקרו במקביל לשרשראות אספקה תקועות. הפד ניצב מול האתגר הקשוח של החמרת מדיניות מוניטרית על מנת לצנן את שוק העבודה ולהאט את הביקוש מספיק כדי להוריד את האינפלציה מבלי לגרום לפיטורים נרחבים במשק.
"אנחנו הולכים בכיוון הנכון - האינפלציה יורדת. אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד ואנחנו חושבים שהולך לעבור עוד זמן - כמה שנים - לפני שנחזור ליעד", אמר אנדרו שניידר, כלכלן ארה"ב ב־BNP Paribas, בהתייחסות ליעד האינפלציה של הפד, 2%, כפי שנמדד על ידי מדד מחירי הליבה.
"מה שזה אומר לנו - וזה משהו הפד אומר יותר ויותר - זה שלפד הולך להיות רף גבוה למדי להתחיל לקצץ ריביות, במיוחד בשנה הבאה", אמר.
פאוול: "אלה לצערנו העלויות הכרוכות בהקטנת האינפלציה"
יושב הראש של הפדרל ריזרב ג'רום פאוול אמר ביום שישי שהפד חייב להמשיך להעלות את הריבית ולהותיר אותה גבוהה עד שיהיה בטוח שהאינפלציה רוסנה, אם כי לעשות כך עלול לפגוע במשקי בית ובעסקים.
"אלה לצערנו העלויות הכרוכות בהקטנת האינפלציה. אבל כשלון בהחזרת יציבות המחירים יגרום לכאבים הרבה יותר גדולים", אמר פאוול, שדיבר בסימפוזיון הכלכלי השנתי של הפד של קנזס סיטי בהול, וויומינג.
נגידי הפד העלו את ריבית הבנצ'מרק על קרנות פדרליות ב־0.75% ב־27 ביולי, ההעלאה הרביעית ברציפות מאז מרץ. הצעד הביא את הריבית לטווח שבין 2.25% ו־2.5%. נגידי הפד צפויים להעלות את הריבית בחצי אחוז או 0.75% בפגישתם הבאה בספטמבר.
המדד של משרד התעסוקה של מחירים לצרכנים עלה ב־8.5% ביולי לעומת אותו חודש שנה קודם לכן, ירידה של מ־9.1% ביוני. מדד המחירים לצרכן לרוב מעט גבוה ממדד מחירי הליבה בגלל הבדלים בדרך בה שני המדדים בנויים.
באופן מסורתי הפד נטה להתמקד במדד מחירי הליבה בגלל שהוא נותן תמונה מלאה יותר של המחירים לצרכנים, בזמן שהציבור ומשקיעים רבים נוטים להיות ממקודם במדד המחירים לצרכנים. כלכלנים וקובעי מדיניות צופים על שני המדדים כדי להבחין בסימנים לכך שהאינפלציה בדרכה להגיע ליעד של הפד, 2%, בתוך כשנתיים. רמה מוגבהת של עליות מחירים מוסיפה לחץ לפד להעלות ריביות יותר באגרסיביות.
גם מדד מחירי הליבה וגם המדד לצרכנים הצביעו על ירידה באינפלציה ביולי, ונראה שהיא נמשכה גם באוגוסט - מה שרומז על כך שנתוני האינפלציה מיוני היו השיא. מחירי הדלק, שצרכנים מקדישים להם תשומת לב רבה, עומדים על ממוצע של 3.87 דולר לגלון, ירידה של כמעט 23% מהשיא באמצע יוני של 5.02 דולר לגלון, על פי OPIS, ספקית נתונים על אנרגיה וניתוחים בבעלות דאו ג'ונס, החברה המוציאה לאור את הוול סטריט ג'ורנל.
מדד המחירים ליצרנים, שלרוב משקף את רמת ההיצע בכלכלה, עלה ב־9.8% בחישוב שנתי ביולי, העלייה השנתית הקטנה ביותר מאז אוקטובר 2021.
החחש ממיתון מתגבר ולחצי האינפלציה נותרו חזקים
סימנים לדעיכת הצמיחה והסבירות לכך שיהיו עוד העלאות ריבית השנה מעוררים חשש ממיתון. התוצר המקומי הגולמי, מדד נרחב יחסית של ההוצאה על שירותים ומוצרים ברחבי הכלכלה האמריקאית, ירד בקצב שנתי של 0.6% ברבעון השני, בהתאמה לאינפלציה ולעונה, לעומת תחזית לירידה של 0.9%, כך נמסר ביום חמישי ממשרד המסחר. שוק הדיור היה בירידות מאפריל עד יוני, והשקעות בבתים למגורים ירדו בקצב של 16.2%.
עם זאת, הלחצים האינפלציוניים הבסיסיים נותרו חזקים, בין היתר הגלל ששוק העבודה צפוף במיוחד. ביולי הוסיפו מעסיקים אמריקאים עוד 528 אלף משרות לשוק. בעוד שכמות בקשות דמי האבטלה עלתה בחודשים האחרונים משפל קיצוני, עובדים מפוטרים מוצאים במהירות עבודה חדשה וקצב האבטלה ירד ל־3.5% ביולי, שפל של 50 שנה.
תשומות גבוהות יותר בגלל המחסור בעובדים מפעילות על מעסיקים רבים לחץ להעלות מחירים. בינתיים, רווחים גדולים בהעסקה ובהעלאת משכורות מפמפמים כסף נוסף לכלכלה ומחזקים את הביקוש באופן כללי אפילו בזמן שהאינפלציה שוחקת את כוח הקנייה. הוצאת צרכנים, שאחראית לבערך שני שליש מסך התוצר הכלכלי, עלתה מעט ביוני, כך נמסר ביום שישי ממשרד המסחר.
מדד מחירי הליבה עלה בקצב איטי יותר ממד המחירים לצרכנים בגלל הפער בין ההיקף של שני המדדים. לדוגמא, במדד מחירי הליבה משתמשים בנוסחה שמתחשבת בשינויים בהתנהגות צרכנים מחודש לחודש, למשל כאשר צרכנים קונים יותר ממוצר אחד ופחות מאחר כשמשתנה המחיר של שני המוצרים. על ידי שיקוף שינויים במגוון הסחורות והמוצרים שצרכנים קונים - מה שכלכלנים מכנים "אפקט ההחלפה" - מדד מחירי הליבה לוכד שינויים לטובת חלופות זולות יותר, וזה באופן קיבוצי עלול להוריד את המחיר כולו כלפי מטה.
לשני המדדים יש גם דרכים שונות להעריך מחירים. במדד המחירים לצרכן בודקים הוצאות שעושים הצרכנים בערים. מדד מחירי הליבה נרחב יותר, וכולל הוצאה בשם הצרכנים - לדוגמא, תוכניות מדיקייר, מדיקאייד ותוכניות ביטוח בריאותי של מעסיקים. כתוצאה מזה, מדד מחירי הליבה מוטה יותר לכיוון מחירים של טיפולים בריאותיים. בינתיים, עלויות הדיור - שהאיצו מאוד בשנה האחרונה - נספרות במדד המחירים לצרכן כבעלות משקל רב הרבה יותר מאשר במדד מחירי הליבה.
הפער בין שני מדדי האינפלציה מתקרב לשיא שלו מאז 1981. הפער הזה עלול לסבך את ניסוח ההנחיות של הפדרל ריזרב בחודשים הקרובים, בייחוד אם האינפלציה במדד מחירי הליבה תרד מהר יותר ממדד המחירים לצרכנים, אמר שניידר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
