טיקטוק נגד האינפלציה: צעירים יוצאים נגד תופעה חדשה ומרגיזה במיוחד

עייפים מלשלם יותר עבור פחות, צרכנים צעירים פונים לטיקטוק כדי לחשוף את תופעת ה-shrinkflation, שילוב של התכווצות ואינפלציה • יצרניות המזון מקטינות את האריזות, אבל המחיר נשאר זהה ולעתים אף עולה

שרינקפליישן. צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שרינקפליישן. צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה המתחזקת ברחבי העולם הביאה להתעוררות מחודשת של טריק ידוע של ייצרניות המזון - למכור פחות ביותר כסף. התופעה הפכה לכל כך שכיחה בתקופה האחרונה, שהיא אף זכתה למושג משלה והאשטאג פופולרי בטיקטוק - shrinkflation (ההתכווצותפלציה בתרגום חופשי). כך, לצד שינויים בהרגלי הצריכה בשל הזינוק במחירים, קונים צעירים מגייסים את הטיקטוק כדי להעלות מודעות לתופעה אותה הם מסרבים לקבל בשוויון-נפש.

משלמים יותר על דלק ומזון: איך משפיעה האינפלציה על הכיס של הישראלים
צמצום כסף פנוי והתייקרות המשכנתאות: המטרות בהעלאת הריבית | שאלות ותשובות
● היכולת לקנות בית בארה"ב ירדה ביוני לרמה הנמוכה ביותר מאז 1989

אחד מאותם צעירים הוא האנטר ג'ארט, שהיה קונה מתמיד של חטיפי שיבולת שועל של קוואקר - עד שהבין שגודל החטיף האהוב עליו הולך ופוחת, למרות שהאריזה נראתה זהה. בראיון ל"CNBC" סיפר ג'ראט שהתכווצות המוצר הניע אותו ליצור סרטון טיקטוק בנושא, למרות שהוא הודה שזה לא "התוכן הרגיל" שלו כמחנך סביבתי.

בסרטון ג'ארט הראה איך בעבר חטיף במשקל 26 גרם עלה 1.9 דולר - ואיך היום חטיף של 24 גרם עולה "הרבה יותר מ-2 דולר". חישוב שעשתה "CNBC" מסבר את האוזן: בחטיף ששוקל 26 גרם, כל גרם עולה 0.073 דולר, בעוד שבחטיף של 24 גרם, כל גרם עולה לפחות 0.083 דולר. "אכן יש בו יותר אוויר", אמר ג'ארט באירוניה.

@invasivespeciesguy Not my normal content. Just making people aware! #shrinkflation #groceries #canada #britishcolumbia #viral ♬ Sad Emotional Piano - DS Productions

עוד הוסיף ג'ארט כי התכווצות האריזות גורמת למצב שבו המזון "לא מחזיק מעמד כל-כך הרבה זמן", כך שבנוסף למחיר הגבוה יותר עבור יחידה, גם התדירות של הקניות עולה, ואיתה ההוצאות.

"אני סטודנט באוניברסיטה עם הלוואות סטודנטים", מוסיף ג'ארט בן ה-22, "יש לי סכום כסף שהוקצה לאוכל, כך שאני נאלץ לבחור בין לרכוש מוצרים חלופיים, או, למרבה הצער, להוציא יותר כסף על אוכל, מה שרק מגדיל את החוב שלי בטווח הארוך".

האינפלציה משתוללת

האינפלציה בעולם כולו מרקיעה שחקים ומאתגרת כלכלות רבות. עליות המחירים, בעיקר של מזון ואנרגיה, משפיעות על כל שכבות הכלכלה - מהבנקים, דרך המשקיעים ועד למשקי הבית - כשהשכבות החלשות סופגות את הפגיעה הקשה ביותר. הטלטלה בשווקים נמשכת, והחשש מפני משברים חברתיים עולה ככל שאנשים נאלצים לבחור בין חימום למזון.

האינפלציה בארה"ב אמנם ירדה מעט ביולי, אך עדיין מדובר בקצב שנתי גבוה מאוד של 8.5%. זאת בין השאר בגלל המלחמה באוקראינה, שווקי האנרגיה הסוערים ושרשראות האספקה שלא נרפאו לגמרי משיבושי המגפה. כל אלה משמרים את המחסור בסחורות, ועל רקע הביקוש העולה - עולים איתו גם המחירים.

כך, נתונים שפרסם המגזין "The food institute" מראים כי החששות הפיננסיים של הצרכנים נמצאים בשיא של כל הזמנים. על פי דוח מחודש אוגוסט של חברת הייעוץ הקמעונאי 84.51°, כמעט מחצית (48%) מהקונים  בארה"ב חשו אי נוחות לגבי מצבם הכספי שלהם החודש, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז אוקטובר 2021.

גם אירופה מתמודדת עם אותם אתגרים, ובבריטניה מעמיק משבר יוקר המחייה עם נתונים שוברי שיאים, כמו שיעור האינפלציה הגבוה ביותר ב-40 שנים האחרונות (10.1%) ועלייה של 2.5% מחודש לחודש במחירי המזון שמביאים אזרחים בריטים רבים לדלג על ארוחות. דוחות אחרונים של הלשכה לסטטיסטיקה בממלכה הראו כי עלות המזון והשתייה עלו ב-12.7% בשנה האחרונה. 

בתקופות של אינפלציה גואה, חברות נאלצות להתמודד עם העלייה בעלויות הרכיבים, האריזות, כוח העבודה וההובלה. אפילו רשתות מזון מהיר כמו מקדונלד'ס ודומינו'ס פיצה מקטינות את הארוחות שלהן ומעלות מחירים, כדי להגן על רווח השוליים שלהן, שיישאר כפי שהיה לפני עליית המחירים. ההתכווצות אינה נעלמת מעיניהם של הקונים, במיוחד אלה שכבר רגישים למחירים גבוהים יותר. כפי שפורסם במגזין "The food institute", כאשר התבקשו לזהות היכן מתרחשת התכווצות, הצרכנים הזכירו אריזות מתכווצות של צ'יפס (51%), דגנים (37%), חטיפי ממתקים (29%) ונייר טואלט (26%).

על פי פרסום ב-"Mirror", גודל המוצרים שהתכווצו ירד ב-13% בממוצע. ישנם מוצרים רבים שנפלו קורבן לאינפלציה השנה, אבל הקונים מעידים בעיקר על עליות במוצרי חלב ומתוקים. בין היתר, המותגים שרשמו עלייה במחירים לצד התכווצות הם יוגורט מולר - שבעבר נמכר בגביעים בגודל של 190 גרם, אך כעת הם 160 גרם ואף 140 גרם, כלומר ירידה של 15% עבור אותו מחיר. גם גלידות מגנום מראות התנהגות דומה, כאשר ארטיק במשקל של 110 מ"ל הוחלף ל-100 מ"ל, ירידה של 9%.

הצרכנים מוציאים יותר, אבל מקבלים פחות מבעבר

פפסיקו - שבבעלותה המותג קוואקר ועוד מותגים נוספים - הודיעה כבר ביולי כי תחזית ההכנסות שלה עלתה, מכיוון שהאינפלציה העלתה את המחירים, והצרכנים שילמו יותר עבור מוצריה. בציפייה שהעלויות הייצור יטפסו עוד יותר במחצית השנייה של השנה, ענקית המזון והמשקאות העולמית מסרה אז כי היא מתכננת להמשיך לצמצם את גדלי המוצרים כדי להגן על שורת הרווח שלה.

כך, נוצר מצב שלא רק שהצרכנים מוציאים יותר על מוצרים יומיומיים, הם גם מקבלים פחות ממה שהיו מקבלים בעבר. צעירים רבים פונים כעת לרשת החברתית טיקטוק כדי למחות על הטריק החדש של החברות. נכון להיום (ה'), לפי נתוני טיקטוק, היו יותר מ-261 מיליון צפיות בסרטונים קצרים הקשורים ל-shrinkflation.

@dollarswithdrew SHRINKFLATION IS REAL #shrinkflation #inflation #moneysavingtips #cheaptok ♬ original sound - Drew | Learn Personal Finance

עבור קרישנן קארה, בן 23, היו אלה חטיפי השוקולד של קדבורי. "פעם הם היו 200 גרם תמורת 2 ליש"ט, ועכשיו הם 180 גרם תמורת 2 ליש"ט. ירידה של 10% בגודל אבל המחיר עדיין זהה", אמר קארה הלונדוני ל-CNBC. "התעצבנתי... במקום להעלות בגלוי את מחירי הסחורות עם האינפלציה, המותגים הגדולים בחרו להפחית את כמות המוצר".

"קשה להיות באמת צרכן מודע במכולת, כאשר רוב המוצרים נמצאים רק בבעלות קומץ חברות. אבל כאשר אתה מבחין בשינוי, חשוב לדבר", אומר ג'ארט. "אנשים בהחלט מתחילים לתפוס. שינוי קל בחבילה לא יטעה אף אחד".

חלק מהקונים אפילו פונים ל-Yelp כדי להביע את זעמם על התכווצויות. בפעם הראשונה אי פעם, דוח הממוצע הכלכלי של Yelp עבור הרבעון השני של 2022 מצא שצרכנים הזכירו את המילה 'התכווצות' ברבות מהביקורות שפורסמו באתר.

ג'ולי קומפניי, מנהלת אסטרטגיית לקוחות, שיווק ומוצרים ב-Vericast אמרה ל"- The Food Institute", כי "ההתמקדות של התקשורת הלאומית בתופעת ההתכווצות הביאה את תשומת הלב לפרקטיקה הזו, אבל היא ממש לא חדשה. דגנים, מוצרי רחצה, קפה וגלידה - כולם הצטמצמו במהלך השנים כדי לאפשר למחיר להישאר ברמה מסוימת, אבל הצרכן קיבל פחות".

הצפה של תלונות בגרמניה

גם באירופה התנגדות הצרכנים לתופעת ה-shrinkflation נותנת את אותותיה. אף על פי שלא מדובר בתופעה חדשה, הרשויות להגנת הצרכן בגרמניה מוצפות בתלונות, כשהקונים הגרמנים נעשים כועסים יותר ויותר על ניסיונות להעלות את מחירי המוצרים מתחת לאפם. הסניף של הרשות בהמבורג לבדו קיבל כ-100 תלונות בשבועיים האחרונים - זינוק של מאות אחוזים לעומת תקופות של שגרה.

מחירי המזון העולים הם המניע הגדול ביותר של האינפלציה הגרמנית, אחרי עליית מחירי האנרגיה, והם עלו בחודש יולי בקצב שנתי של 14% - כמעט פי שניים מהמדד הכולל. זה מותח את התקציבים של משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, שלאחר יותר משנתיים של אתגרים שהביאה המגפה, נותרו עם מעט מאד מזומנים נזילים. "מה שאנחנו רואים עכשיו הוא באמת רק ההתחלה", אומר ל"בלומברג" ארמין ואלט, מומחה לתזונה ברשות להגנת הצרכן בהמבורג.