מיליונרים, אבל פחות: בהייטק חלמו בהקיץ, והמציאות טפחה על פניהם

לו הייתם עובדים בענף ההייטק בשנה שעברה, הסיכוי שלכם להתעשר היה גבוה למדי. מעבר לעליית השכר הממוצעת בענף, שכבר חצתה בפברואר האחרון את רף 30 אלף השקלים (ומאז הספיקה לרדת לכ־26 אלף שקל), נהנו עובדי ההייטק הישראלי מכמה מקורות עושר אשר זרמו אליהם. 

■ הקשר בין התעשרות אנשי הייטק להשקעה בנדל"ן
■ ההאטה בהייטק: ירידה חדה בהיקף המשרות הפנויות של מתכנתים ומהנדסים
■ למדו שרווחיות היא לא מילה גסה: בהייטק המקומי פיטרו כבר מעל לאלף עובדים
■ "שיחות הפיטורים היו נוראיות, לא יכולתי לזוז": 3 יזמי הייטק מספרים על קשיי המשבר
■ עליית השכר בחברות ההייטק תיבלם? זו תחזית בנק ישראל

על פי סקירה שפרסמה רשות המסים על הכנסות המדינה ממסים, שנת 2021 הייתה נדיבה במיוחד עבור מאות ישראלים שהפכו למיליונרים בין־לילה. מהנתונים עולה כי מספר הישראלים שייצרו הכנסה של מעל ל־3.5 מיליון שקל בשנה שעברה יותר מהכפיל את עצמו ל־562. לשם השוואה, ב־2021 היו יותר מיליונרים מאשר בשנתיים שקדמו לה ביחד (484).

  

אלא שתקופת השפע, שבלטה בעיקר בענף ההייטק הישראלי, נראית היום כמו חלום מתוק ורחוק, ומספר המתעשרים חוזר למה שהיה לפני כן. בעוד שברבעון הראשון של 2022 מספר המיליונרים עמד על 133 לעומת 120 בתקופה המקבילה אשתקד, ברבעון השני הוא ירד ל-95 איש - 25% פחות מאשר ברבעון המקביל ב־2021. בהתאם, גם רווחי ההון של המתעשרים ירדו מ־2.62 מיליארד שקל בחציון הראשון של 2021 ל־1.3 מיליארד בלבד בחציון הראשון של השנה, כלומר ירידה של כ־50%. במילים אחרות, השוק שינה את פניו, ונראה שהרווחיות שבה למימדיה הקודמים.

השנה החריגה בהייטק

בראייה היסטורית, שנת 2021 הייתה יוצאת דופן. בשנים שקדמו לה מספר המיליונרים המדווחים עמד על פחות ממחצית מתקופת השפע החולפת.

עד לפני שנה, החברות שהנפיקו בוול סטריט אפשרו לעובדיהם להמיר בעת ההנפקה אופציות למניות ולמכור אותן במחי יד; מרכזי הפיתוח הגלובליים - כמו של מיקרוסופט, אפל ואמזון - סיפקו לעובדים מניות חסומות - מניות הניתנות ללא תשלום לאחר פרק זמן של שנה או שנתיים, בשווי שרק עלה באותו הזמן; וחברות הסטארט־אפ וחדי הקרן אפשרו ליזמים ולעובדים הבכירים להרוויח מיליונים על ידי שיתופם בסבבי סקנדרי. בתמורה להזרמת כסף לכיסי המנהלים והמשקיעים הוותיקים, "זכו" קרנות הון סיכון חדשות גם להיכנס להשקעה ישירה בחברה ולזכות במניות.

מקורות אלה הזרימו מיליארדי דולרים ליזמים ולעובדים והפכו את עמק הסיליקון הישראלי למקור של שפע למשך שנה לפחות. על פי בדיקה שביצע גלובס בחודש אפריל השנה, עובדי החברות הישראליות בוול סטריט, בהן סנטינל וואן, מאנדיי ואיירון סורס, מימשו אופציות בשווי 2.65 מיליארד דולר ב־2021.

 הנפקת איירון סורס בניו יורק / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

"זו הייתה שנה חריגה", סיפר טל דורי, מנכ"ל IBI קפיטל שמנהלת את האופציות במרבית מחברות ההייטק הישראליות בוול סטריט. "הייתה חגיגה שהחלה להתנתק מהמציאות כשהיה ברור שהיא לא תימשך לנצח. מאז היא נרגעה קצת: הריביות החלו לעלות, השוק עבר מצמיחה לרווחיות, והשווי של החברות הציבוריות נחתך. כמובן שהייתה לכך השפעה על ההון שזרם לעובדים, אבל בסך־הכול יש כאן חזרה לקרקע המציאות".

לדברי אליאור זיטלני, סמנכ"לית הערכות שווי באלטשייר, "במקרים רבים עובדים לא הצטרכו להמתין עד להנפקה כדי להכניס כסף לכיס. חברות רבות ביצעו 'אקסלרציה', או האצה של פקיעת המניות רגע לפני ההנפקה, כדי שיוכלו להמיר אופציות למניות, לצד גיוס הון שמאפשר להם למכור מניות עוד לפני ההנפקה".

בשנת 2022, וביתר שאת בחודשים האחרונים מאז החל שוק ההון להיכנס למצב שוק דובי ומאז שהחלו הריביות לזנק, נמצאים כמה מערוצי ההתעשרות ביובש יחסי. "בחברות הציבוריות רווחיות העובדים נחתכה", הוסיף דורי. "כשמניה הייתה שווה 300 דולר וכעת שווה 70, העובד נמצא 'מחוץ לכסף', כלומר מחיר מימוש האופציה גבוה ממחיר המניה, והוא לא נהנה מההטבה.

"מצד שני, היכן שלעובדים עדיין כדאי לממש אופציות אנחנו רואים פחות מימושים - זה מראה שהעובדים לא בורחים החוצה כי רבים מהם סבורים שכדאי להמתין ולראות האם הצמיחה תחזור. תופעה דומה אנחנו רואים גם בקרב העובדים שמקבלים מניות חסומות ללא מחירי מימוש - הם הרי לא יכולים להפסיד כיוון שהמניות ניתנות להם בחינם, ועדיין הם מבינים שהמניה ירדה נמוך מדי. בסך־הכול אנחנו רואים היקף מימוש אופציות נמוך יותר ביחס לשנה שעברה, אבל לא בפרופורציות לנפילות בשוק".

סבבי סקנדרי נדחקו

אפיק הכנסות נוסף שכמעט ונעלם בחודשים האחרונים הוא סבבי הסקנדרי - קרנות הון סיכון שרוכשות מניות מיזמים, מנהלים בכירים ועובדים ותיקים במיליוני דולרים כחלק מסיבוב השקעה גדול יותר בחברה. אלה הגיעו בשנה שעברה עד לכדי שליש מההון שהושקע בחברות פרטיות, והשנה נחתכו באופן משמעותי. בעבר הם נעשו כחלק מהמאמץ של המשקיעים לרכוש בכל מחיר מניות של חדי קרן או חברות צמיחה, מהלך ממנו משקיעים רבים מסתייגים כיום, בעוד שהיזמים מעדיפים להזרים כל דולר מבחוץ לטובת הישרדות החברות מאשר להעשרתם האישית.

"מצד המשקיעים והיזמים אין כיום את הסביבה המוסרית לעשות סבבי סקנדרי כמו ב־2021", אמר ערן גורן, שותף מנהל בפידליס פמילי אופיס. "פתאום לכסף יש משמעות, וכשהחברות מתכננות מחדש את התקציב שלהן כדי שיספיק לזמן רב יותר, פתאום מבינים שייעוד הכסף השתנה - ושחברה זקוקה לוודאות ולתכנון ארוך טווח".

דברים דומים ציין ניר ישעיה, מנכ"ל בנק לומברד אודייר ישראל, המנהל את הונם של לקוחות אמידים ובזכות ההון הרב שזרם להייטקיסטים הפך את ישראל לשוק אסטרטגי. "אין ספק שיש האטה, וסבבי סקנדרי שחררו הרבה כסף לשוק", אמר. "בגיוסי ההון האחרונים כבר כמעט ולא רואים סבבי סקנדרי, ואלה שמתקיימים נעשים בהיקפים נמוכים יותר מבעבר. ההכנסות שהגיעו בעבר מהון שזרם ממיזוגי ספאק והנפקות פינה את מקומו לטובת מיזוגים ורכישות של סטארט־אפים", אלא שגם אותן רכישות נעשות במכפילים נמוכים.

להערכת טל דורי, מנכ"ל IBI קפיטל, סך המימושים באמצעות סקנדרי או אקזיטים ירד ב־2022 בלפחות 30% ביחס לשנה הקודמת. "ההכנסה החייבת במס בשנה שעברה עמדה על 30 מיליארד שקל", אמר. "בחציון הראשון של השנה ראינו הכנסות בהיקף של כ־10 מיליארד שקל, קצב שנתי של 20 מיליארד שקל".

מנסים לבלום את המגמה

השינוי הטקטוני בחלוקת העושר משפיע גם על הדמוגרפיה. אם בשנה שעברה נהנו אלפי עובדים מהמרת האופציות שלהם למניות בזמן הנפקה, מיזוג ספאק או מסבבי סקנדרי, נכון להיום הנהנים העיקריים נמצאים בשכבה צרה יותר המורכבת ממייסדי החברות וההנהלה הבכירה.

 הנפקת סנטינל וואן ב־NYSE בשנה שעברה / צילום: Reuters, Matt Rourke

"הרבה אנשים שהיו שווים על הנייר מאות אלפי דולרים או כמה מיליוני דולרים, שווים היום הרבה פחות", הוסיף ישעיה. "מניות החברות שהנפיקו ירדו בעשרות אחוזים, ואופציות של עובד, שנניח היו שוות 2 מיליון דולר ב־2021, שוות היום כמה מאות אלפים ובהרבה פעמים הן לא שוות כלום. עם זאת, אני מניח שהשוק יאזן את עצמו וחברות יחלקו אופציות חדשות כדי לשמר את העובדים".

טל דורי, מנכ"ל IBI קפיטל טוען כי החברות הישראליות הציבוריות מתמודדות עם הירידה בשווי המניות במספר דרכים: באמצעות הענקה נוספת של מניות חסומות, תמחור מחדש של אופציות - כלומר הורדת מחיר המימוש על מנת ליצור באופן מלאכותי רווח לעובדים בעת מימוש האופציה, והקצאת אופציות חדשה עם מחיר מימוש נוח יותר. עם זאת, החברות שמבצעות תהליך שכזה נדרשות לשלם על כך מחיר באמצעות דילול בעלי המניות הקיימים או הכרה בהוצאת הון נוספת, מה שעשוי להגדיל את ההוצאות ולהרחיק אותן מרווחיות.

"מבקשים יותר סיוע"

פיוניר הוא משרד לניהול עושר (קטגוריה המכונה "פמילי אופיס") שמקבל אליו לקוחות בעלי הון מינימלי של 50 מיליון שקל. המשרד גדל במיוחד בשנתיים האחרונות בזכות ענף הטכנולוגיה. "בעבר היה קשה למצוא לקוחות שהגיעו עם הון כזה ולפתע אתה פוגש הרבה מהם", מספר לגלובס שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בפיוניר. "הם מגיעים אלינו אחרי שהכניסו עשרות מיליוני שקלים במזומן כשלזכותם עומדים עוד כמה עשרות מיליונים במניות חסומות שהיו שוות בדרך כלל פי 5 או 10 מהשווי הנזיל. אלא שבינתיים השוק השתנה - מניות החברות הציבוריות נפלו, אותם יזמים נאלצו לקצץ בהוצאות החברה שלהם, אולי אפילו לפטר עובדים, והשווי של המניות שברשותם התכווץ. חלקם מתחילים להילחץ כי ישנה תחושה של 'לא לעולם חוסן' והם מבינים שעם הכסף הגדול מגיעה גם אחריות גדולה".

"אחרי שהם טעמו מהעושר: רכשו שטח בסביון, וילה ברמת השרון או דירה בתל אביב - הם מגלים שהסכומים אחרי מס ואחרי עמלות העברה לא מה שחשבו ובוודאי לא מספיקים כדי לממש את החלומות שלהם", אומר בן אריה. "חלקם נאלצים לצאת מההתחייבויות שלהם, כמה מהם השקיעו סכומים לא מבוטלים בסטארט-אפים של חברים שמצליחים פחות משחשבו, אולי גם רכשו נדל"ן בחו"ל מבלי ללמוד את השטח יותר מדי, והרבה מהם חוזרים אלינו ומבקשים להתייעץ איתנו איך לנהל את הנכסים שלהם".

"כעת, הם מבינים שמה שחשוב הוא לא להתעשר אלא לשמור על כח הקנייה שלהם ושל הדורות הבאים. לפתע, מה שחשוב הוא לא רק לעשות אקזיט זה מקצוע אלא לדעת להתנהל היטב בשוק ההון. אם בעבר הבטחת תשואה של 5% או 6% לא היתה מעניינת את אנשי ההייטק, הרי שכיום הם חוזרים אלינו ומוכנים לשמוע. לדוגמא, יזמים שבשנה שעברה רכשו דירות למגורים באזורי יוקרה, כמו רוטשילד, הרי שהשנה השקעה נדל"ן מניב - מסחרי או למגורים - עולה בסדר העדיפויות", אומר בן אריה.

"יזמים מגיעים אלינו כשהם חשופים מאוד לסקטור שממנו הם עצמם מגיעים", אומר ערן גורן, שותף מנהל בפידליס פמילי אופיס. "כל מי שעשה סיבוב סקנדרי נשאר עם מרכיב סיכון גדול - יש לו עדיין מניות לא ממומשות בחברה בה הוא עובד, ואת הכסף הנזיל שעשה הוא השקיע בקרן הון סיכון שהוא מכיר מההייטק, או בסטארט-אפ של חברים. היום הם מבינים שהחשיפה הזו מייצרת להם סיכון והם מבקשים להיחשף לענפים יציבים יותר - ביטוח, פיננסים, קמעונאות, נדל"ן מניב בחו"ל, ואם כבר להשקיע בפרייבט אקוויטי - יש גם קרנות מסורתיות יותר שמשקיעות בעסקים צומחים, לאו דווקא תחום ההייטק".

מתעשרי ההייטק מבינים היטב שהם זקוקים לייעוץ והנחייה יותר מבעבר, אבל לא מוותרים על המניירות שעוד נותרו מימי השפע. "את הפגישות הם מעדיפים לקיים בבית קפה עם הלפטופ אחרי שהורידו את הילד בגן, או על חוף הים עם כוס בירה", אומר ניר ישעיה, מנכ"ל לומברד אודייר. "הם מעדיפים שלא להגיע למשרד. אני לא חושב שעשיתי פגישה במשרד עם הייטקיסטים בשנה האחרונה - והמשרד שלי ברוטשילד. ארוחות צהריים או ערב - זה לא היה קיים בעבר בהייטק וגם בטח לא היום, וככל שהפגישה נערכת באווירה לא פורמלית, עם טישרט וג'ינס או כפכפים, ככה הם מרגישים יותר טוב".