דוח מבקר המדינה על הערים המעורבות בישראל שמתפרסם היום (ד') מחולק לשני חלקים עיקריים - האחד על מצבם הכלכלי-חברתי העגום והטיפול הכושל של הרשויות בחברה הערבית בערים הערביות, והשני על מבצע שומר החומות והמהומות בערים אלו.
פרסום שני החלקים באותו היום אומר מבלי לכתוב במפורש כי יש קשר הדוק ביניהם. כך, לוד, שבה האוכלוסייה הערבית במצב הכלכלי-חברתי הקשה ביותר, חוותה את המהומות החריפות במיוחד. לפי כל גורמי ההערכה שבדקו זאת, המהומות היו לאומניות במובהק, וכך עלה גם מהחקירות של אלפי העצורים. אלא שהסנטימנט הלאומני מקבל האצה ותדלוק ללהבות ענק במקומות שבהם המצוקה וההזנחה המשמעותיים ביותר. המבקר מתייחס לכך בדוח ומותח ביקורת הן על השב"כ והן על המשטרה שעשו הפרדה מלאכותית בין הפלילי ללאומני ולא ידעו לטפל בתופעת הממשק בין השניים.
כתבי אישום הוגשו רק נגד 18% מהמשתתפים במהומות
המבקר מצא "ליקויים חמורים ומשמעותיים" בתפקוד המשטרה, בהיערכותה בשטח, במענה לתושבים ולקריאות העזרה, במודיעין, בגיוס המילואים והתגבורות ובעצם בכל תחום ותחום. חמישה אזרחים נהרגו במהומות, שלושה יהודים ושני ערבים, ומאות נפצעו. המשטרה והשב"כ עצרו יותר מ-3,000 ערבים וכ-200 יהודים בחשד להשתתפות במהומות ובאירועי האלימות הקשים. אלא שרק נגד 18% מהם הוגשו כתבי אישום.
אחד מהממצאים המרכזיים של המבקר הוא לגבי הקשר הפלילי-לאומני. המבקר מצא כי אף שהיו ראיות מרכזיות לכך, המשטרה נמנעה מלסווג אירועי אלימות שונים כאירועים לאומניים. מתברר כי המשטרה והשב"כ לא מימשו נוהל שיתוף-פעולה ביניהם שנקבע עוד ב-2004, עודכן ב-2016-2018, ועסק בין היתר, בחלוקת האחריות בין שב"כ לבין המשטרה. למעשה פיקוד המשטרה והשב"כ ברובו כלל לא הכיר את קיומו של הנוהל והממשק בין שני הארגונים לכן, פעל ללא יד מכוונת.
בחודשים שקדמו לאירועי שומר החומות זיהו בשב"כ את מגמת עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, בשירות העריכו כי האירועים שהתרחשו בפועל הם מקומיים. עוד נמצא כי שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו.
ניטור הרשתות החברתיות הופסק ביולי 2020
מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט. הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. המשטרה פעלה בלי שום יכולת ניטור ומודיעין ברשתות החברתיות, אחד ממוקדי הגיוס המרכזיים למהומות.
המבקר גילה כי הופסקה עוד ביולי 2020 הפעלתה של מערכת ניטור להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות, וזאת בגלל ויכוח משפטי על הארכת השימוש במערכת הזו, שנרכשה בפטור ממכרז. ממלא מקום המפכ"ל החליט להפסיק את הפעלת המערכת עד לרכישת מערכת חדשה, וכך עיני המודיעין של המשטרה היו עצומות ולא יכלו לספק מידע מודיעיני קריטי. המשטרה לא הקצתה רכזי מודיעין בהיקפים הנדרשים ורוב רכזי המודיעין כלל לא ידעו ערבית.
בהיבט המבצעי עולה כשל גדול ומחסור חמור בשוטרים ובהקצאת שוטרים לא נכונה שלא טיפלה כראוי במהומות. המבקר קובע כי בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם האירועים. במועד פרוץ אירועי שומר החומות בעיר לוד רק כ-57% משוטרי היס"מ בעיר לוד נותרו בתחילת המהומות - רק 25 שוטרים בלבד וברובם לא הוכשרו לטיפול בהפגנות. כך, ב-11.5.21 התרחשו בלוד תקריות קשות, שבהן נרצח יגאל בן יהושוע תושב העיר בידי פורעים ערבים, ומוסא חסונה, תושב העיר שהשתתף במהומות נורה ונהרג בידי תושב יהודי.
המבקר קובע כי גם בהמשך, צבירת סדר הכוחות והתגבור בשטח נמשכו זמן רב מדי, וזאת בין היתר על רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים של פלוגות משמר הגבול. בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים שפנו למוקד המשטרתי לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות נענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי.
באירועי שומר החומות נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. בכ-880 מקרים שולמו לנפגעים מקופת המדינה פיצויים בסכום של כ-33 מיליון שקל, והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום נגד כ-574 מעורבים.
כשלי הטיפול באוכלוסייה הערבית ברשויות המעורבות
מבקר המדינה קובע כי הרשויות בערים המעורבות הזניחו את תושביהן הערבים, אשר נפלו בין הכסאות שכן גם התוכניות הממשלתיות עתירות הכספים שהוקצו לחברה הערבית לא חלו עליהן. החלטה עקרונית להכניסם לתכנית החומש החדשה שהתקבלה על ידי הממשלה הנוכחית בחורף 2021, יושמה באופן חלקי.
בביקורת עלה כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור העובדים הבכירים והזוטרים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר. וכך במחלקת הרווחה בעיר לוד למשל שבה המצב של האוכלוסייה הערבית הקשה ביותר, רק 3 מתוך 140 עובדי מחלקת הרווחה דוברי ערבית.
בביקורת נמצא כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים בלבד, הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית. בנוסף, שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6% פחות מחצי משיעורם באוכלוסייה הכללית.
לצד זאת נמצא כי נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים: בלוד שיעור הגבייה בשכונות ערביות נבחרות היה 35% ואילו השיעור הכללי היה 88%.
בעת הכנתה של תוכנית החומש החליטו ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית לכלול בה בדיוק מהסיבות שמנה המבקר גם את הערים המעורבות. בגלובס פרסמנו על כך לפני כשנה, אבל בפועל למעט תקצוב מסויים לפרוייקטים כמו מרכזי תעסוקה, וחינוך בלתי פורמלי, רוב הכוונות הטובות נותרו בחוץ.
תגובת השב"כ: הופתענו מהעוצמה, אך התרענו
בשב"כ מודים כי עוצמת ההתפרצות בחברה הערבית הפתיעה בעוצמתה ושב"כ לא נתן לכך התרעה מוקדמת. הנתון המפתיע היה מעורבות נרחבת של אוכלוסייה עבריינית, שלא הייתה מושא עניין של שב"כ בשגרה (שכן עוסקים בפלילים בלבד), באירועים אלו. שב"כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן.
עם זאת, בשב"כ דוחים את מקצת מסקנות המבקר: "בניגוד לנאמר בדוח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים, כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר". שב"כ אומר כי אינו מכיר את הטענות על אי גיבוש ויישום הנוהל המשותף.
השב"כ מוסיף כי טענת המשטרה, שהקשר בין הארגונים חד צדדי מופרכת. בשב"כ מדגישים כי פעילות הארגון הובילה להגשת כתבי אישום למול 133 מפגעים המעורבים באירועים ולפענוח של 28 פיגועים.
תגובת המשרד לביטחון פנים: גובש מודל ייחודי לטיפול בעכו ולוד
מהמשרד לביטחון פנים נמסר: "עם כניסת השר עמר בר-לב לתפקידו, לאחר 'מבצע שומר חומות', בוצעו בהנחייתו סדרה של עבודות מטה, תחקירים ועוד על מנת להפיק את הלקחים מאירועי שומר חומות. נושא המוכנות לאירועי הפרות סדר ברמה הלאומית ולמוקדי חיכוך פוטנציאליים בתוך החברה הישראלית הוגדרו במסגרת יעדי המדיניות של השר.
"נבנה תרחיש ייחוס לאומי לאירועי הפרות סדר והתלקחות אזרחית שהוצג ואושר בקבינט המדיני ביטחוני ומשמש כנקודת ייחוס לתכנון לאומי, בניין כוח, הכשרות והתעצמות. כ-1380 תקנים נוספו למשטרה, ולמג"ב. הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות. באשר לטיפול פרטני בערים המעורבות, המשרד גיבש, במסגרת החלטת ממשלה 549 מודל ייחודי הנקרא 'Safe city' בערים עכו ולוד, מודל זה מבוסס על שילוב בין מערכים טכנולוגים מתקדמים ומענה טקטי-מבצעי. תכלית המודל הוא הגברת הביטחון האישי בערים הללו, תוך איתור וזיהוי מוקדם של אירועים והגברת מהירות התגובה אליהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
