גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החקיקה שתחשוף את מקור מימון תעמולת הבחירות באינטרנט, והטריקים לעקוף אותה

לפני שהתפזרה, הכנסת אישרה חוק במטרה לנסות לשים סוף לפרסום אנונימי ברשתות החברתיות בזמן בחירות • בהתאם, מפלגות שמפעילות בוטים או מפרסמות תכני תעמולה יחויבו להוסיף לפרסום סימון "ממומן" • אלא שהיוזמה לא חפה מפירצות, ובידי הפוליטיקאים מגוון דרכים למנוע את אכיפתה

הצבעה בקלפי / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ
הצבעה בקלפי / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

יום הבחירות מתקרב ובנובמבר מדינת ישראל שוב תלך לקלפי. לאורך השנים, תעמולת הבחירות השתנתה באופן דרמטי וחדרה למרחב הדיגיטלי, בו נעשה שימוש במגוון כלים חדשים. אלא שלצד השתכללות תעמולת הבחירות, ההגבלות עליה נותרו בעינן - נכון לשנת 1959, שנת חקיקת החוק. אמנם בשנת 2019, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט לשעבר חנן מלצר, הוציא צו שחייב לסמן תעמולה בדיגיטל, אך הוא נוגע בעיקר לפרסומות ממומנות.

כיום, חלק ניכר מהתעמולה לא נמצאת בתוכן הממומן, אלא בתוכן שכביכול נחשב לאורגני - פעילות שנראית אמיתית, לייקים, תגובות ושיתופים. לפני שבוע הכנסת אישרה חקיקה שקובעת שכל תעמולת בחירות מטעם מפלגה, מתמודד או מי מטעמה, שבוצע עבורה תשלום - תהיה מחויבת בסימון. במילים אחרות, כל בוט, טוקבק או תשלום למשפיען שקיבלו תשלום על כך מגורם פוליטי - יחויב להיות מקושר למפלגה או המממן הפוליטי.

היעד: למנוע ניצול הכוח

ועדת חוקה של הכנסת דנה ביישום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי תעמולה בראשות השופטת בדימוס דורית בייניש, מה שהוביל לקידום החקיקה הזו. וועדת בייניש בחנה את חוק הבחירות (דרכי תעמולה), כשהמטרה הייתה להציע רפורמות לחקיקה הקיימת, בין היתר סביב סוגיות כמו שקיפות במרחב המקוון, בביטול תשדירי הבחירות כפי שהם היום ועוד.

"ביום שהתפזרה הכנסת לסבב הבחירות הראשון, כל סיעות הבית רצו את ההמלצות וקידמו אותן לוועדת חוקה", משחזרת פרופסור קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, בין חברות וועדת בייניש. "הסעיף שעבר בשבוע שעבר בוועדת חוקה היה מוכן לחקיקה וכולם הסכימו עליו. בעצם אנחנו יודעים שהגיע טלפון מבלפור, דאז בנימין נתניהו ראש ממשלה. והחוק נעצר", לטענתה.

בהמשך לדברי פרופסור נהון, נזכיר שבמערכת הבחירות לכנסת ה-21 פורסם תחקיר של ידיעות אחרונות והניו יורק טיימס, בו נחשפה רשת בוטים שמפיצים את מסרי הליכוד. המפלגה שללה כל קשר לרשת החשבונות המזויפים.

לטענת פרופסור נהון, הרעיון שעומד מאחורי החקיקה החדשה הוא למנוע מניפולציה בדעת הקהל. "סעיף השקיפות הזה הוא חלק קטן ממערכת שלמה שצריכה להיות מוסדרת", אמרה. "אבל טוב שאנחנו בכיוון הזה, ושנוכל לוודא שמועמדים לא עושים שימוש לרעה בכוחם". לדבריה, החוק מאפשר חופש ביטוי, כי בעזרת שקיפות, הבוחר יכול לשייך את הביטוי לאומרו: "המפלגות יהיו אחראיות למה שהן מפרסמות, זה לא נועד להגביל אלא לאפשר לבוחרים להבין במה מדובר".

בעיית התוכן הלא ממומן

החקיקה החדשה אמנם מיועדת להסדיר את התעמולה באינטרנט, אך אל לנו לשכוח שמדובר במרחב דינאמי למדי - מה שלעיתים מקשה על אכיפת ההגבלות. "החקיקה הזו מתייחסת אך ורק לתכנים ששילמו עבורם", ציינה נהון, והסבירה: "משמע, שהחוק לא חל על מתנדבים שאינם מקבלים על כך תשלום. כך גם על מפורסמים החוק לא חל".

מסיבה זו, קשה לעקוב אחרי שביל הכסף שמוביל למפלגה. "זה יכול להיות בעל הון שמשלם ישירות לחוות חשבונות מזויפים, ואז המפלגה לא באמת קשורה לזה. כמובן שזו עבירה, אבל זה יותר מסובך", הוסיפה דהון. "יש לזכור שלנגד עיני ועדת בייניש שדנה בעניין לפני כמה שנים היה חשוב לעודד שיח, ולא לייצר אפקט מצנן שיפגע בו".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, שהייתה מעורבת בניסוח הצעת החוק התעמולה החדש, מצביעה גם היא על בעיות בו. לטענתה, צריך להסתכל על התעמולה כמערכת שלמה. הפעיל שמעלה את הסרטון אולי לא יסומן כי הוא יכול להיות אורגני, אבל מי שכן משתף ומהדהד אותו בתמורה לתשלום - יסומן. "אם לא נתפוס את התוכן בפרסומו, אז כן הפצתו", הוסיפה ד"ר שוורץ אלטשולר.

קושי בניטור מימון מחו"ל

בעיה נוספת בחוק היא אופן האכיפה שלו. אכיפת החוק תהיה צריכה להיות על ידי המפרסמים עצמם, קרי המפלגות, כך שקיימת סבירות שהפוליטיקאים לא יעשו זאת. ד"ר שוורץ אלטשולר תולה כאן את האחריות על המערכת עצמה: "הכוח בחוקי תעמולת הבחירות הן שהמפלגות מפקחות אחת על השנייה. המפלגות מדווחות לוועדת הבחירות המרכזית ופונות כשיש משהו לא בסדר".

רון שלי, שותף מנהל ומייסד משרד הפרסום הדיגיטלי Debby&Ron, גם התייחס לבעיות בחוק בכל הנוגע לאכיפה. "אנחנו לא נראה אף פעם מקרים בהם הכסף יעבור ישירות בין הצדדים", הוא סבור. "התשלום יעבור דרך מתווכים כדי שלא יהיה אפשר לעקוב אחרי זה. יהיה קשה לעקוב אחרי הכסף. בבחירות ישנם כלים מאוד מתוחכמים שאפשר להפעיל. יש חברות שמטפחות כבר שנים כל מיני אווטארים שונים - לא רק חשבונות ברשתות חברתיות, אלא כותבים באתרים ובלוגים, והתוכן נראה לגיטימי למרות שהוא לא אורגני. ככה הרבה יותר קשה לזהות שמדובר בתוכן לא אורגני ולא אמיתי".

לפי שלי, בין התחבולות האפשרויות שיש בידי המפרסמים כוללות תשלום מחוץ לישראל: "מקרים בהם הרגולטור לא יכול לעקוב אחרי התשלום. אם הפוליטיקאי ישלם לגורמים וחברות מחוץ לארץ - הרגולטור יצטרך לפתח כלים שינטרו את זה, וזה ייקח זמן. יש כאן אתגר טכנולוגי כי לרשתות החברתיות יש את היכולת לנהל את כל הדאטה, והן צריכות לקחת אחריות". שלי לא חושב שזה צריך להיות רק במישור המקומי והוא מאמין שנדרשת חקיקה בינלאומית נגד מכשירים טכנולוגים שעושים מניפולציות על תודעה ציבורית.

הקשיים בחקיקה החדשה:
- החקיקה מתייחסת אך ורק לתכנים ששילמו עבורם, ולא אלו שנעשים בהתנדבות
- הפוליטיקאים המפרסמים צריכים לאכוף בעצמם את החוק שחל עליהם
- שימוש בכלים חדשניים עשוי להקשות בזיהוי תכנים שאינם אותנטיים
- קיים קושי בניטור תכנים שמממונים על ידי גורמים מחוץ לארץ

מי מוגדר "בוט" ומתי השימוש הופך לבעייתי?

כחלק מהמאבק במניפולציה ברשתות החברתיות, בטוויטר בחרו לעשות סדר בנושא. לפי הרשת החברתית, הדרך לעשות את זה הוא לזהות ולאפיין תחילה מהו בוט - לתפיסתם, בוטים הם "חשבונות אוטומטיים".

אנשים הדביקו משמעות רעה לבוטים, אבל ישנם גם בוטים חיוביים - כמו בוטים למזג אוויר ובוטים שנותנים שירות לציבור. לכן, הם הכריזו על עיצוב מיוחד לבוטים שמראה אותם בעיצוב אפור ועם כיתוב ברור שמדובר בבוט. כך, משתמשים יוכלו לזהות שאכן מדובר בחשבון אוטומטי, ויכלו לקבל את המידע שהם רוצים בהתאם.

בוטים חיוביים כפופים למדיניות הרשת החברתית והם משתמשים ב-API של החברה כדי לפרסם בטוויטר. החשבון יכול להיות אוטומטי באופן מלא או בצורה חלקית. לעומת זאת, בוטים במובן השלילי של המילה הם חשבונות אוטומטיים שעוסקים בהתנהגות שיתוף תוכן מפריע (ספאם), זדוני או מזויף, ובטוויטר מכנים זו כמניפולציה בפלטפורמה שלהם. הרעיון הוא להטעות אחרים, לשבש את החוויה או לפעול בפעולה אגרסיבית כדי לשנות את השיח. על פי החברה, השימוש בבוטים מעין אלו כולל פעילות אנושית עם אוטומציה - מה שאסור בטוויטר.

שימוש בתהליכי אוטומטיזציה נועד להגדיל את מספר הלייקים והעוקבים, בעוד שחשבונות שמקושרות לאדם אחד ונועדו להשפיע על שיח. לפי הרשת החברתית, ברגע שמצליחים לזהות את ההתנהגות הפסולה, ניתן לפעול כדי להסיר אותה ולהרחיק לצמיתות את מי שמקדם אותה ברשת החברתית.

עוד כתבות

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: אין הצדקה אמיתית לגל הנרחב של העלאות המחירים

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה